ואהבת לארצך כמוך: על המחנכים לאהבת הארץ
המשך מסעותיהם של רחל וצבי שוורץ בארץ ישראל, ייקח אותנו הפעם לטיול (תרתי משמע), ובו נפגוש את מיטב המטיילים בארץ ישראל, וביניהם גם החוקר הנודע - זאב וילנאי. קמפינג מהעבר
בכתבה זו, גם היא מאלבום הצילומים של רחל וצבי שוורץ, נראה מקומות בא"י של שנות ה-20 וה-30 ואת האנשים שהיו ממובילי החינוך לאהבת ארץ ישראל.
- הכתבה הקודמת: שושלות דיין ו-וייצמן: רות, ראומה וההורים מטיילים
1. תצלום משפחתי. מימין: רות שוורץ עם אביה, צבי. עומד מאחור, במרכז: דניאל קלימקר, אח של רחל, ומשמאל עומד האח דוד קלימקר ואשתו ציפורה. בתם, לילי, יושבת לפני צבי. במרכז התצלום: הסבתא, פנינה קלימקר. רחל ובתה, ראומה, משמאל.
2. שתי אחיותיו של צבי שוורץ: מימין: מלכה, ומשמאל: אסתר. כאן המקום לתקן פרטים שכתבתי בכתבה לפני שבוע . אסתר והאיש שלה, זאב קרפ, (במרכז התצלום) התיישבו בגשר הישנה בשנת 1924, לאחר שקבוצת הבשקירים, (מתיישבי גשר הראשונים) עזבו את המקום.
קבוצת 'אחדות' מגדוד העבודה נקראו להתיישב במקום. זאב ואסתר היו חברים בקבוצה זו, אשר בשנת 1935 עברו מגשר הישנה לאדמות הכפר הנטוש, דלהמיה, במקום שבו נמצא מאז ועד היום קיבוץ אשדות יעקב. בתם מִיה (חיריק ב-מ') היא שהתקשרה ותיקנה אותי. את שמה קיבלה על שום הקרבה למושבה מנחמיה. תודה למיה.
3. בכתבה לפני כמה שנים ובה תצלומים של ארגון "הדסה" , פרסמתי תצלום זה של מגרש משחקים ליד החומה בהר ציון, ושאלתי: מי מכיר, מי יודע. והנה מסתבר שגן זה נקרא גן גוגנהיימר והוקם על ידי רחל שוורץ, שהיתה פעילה בתחום חינוך ילדים וגם בארגון אכסניות הנוער.
4. טיול שיט על ים המלח. מלפנים ומשמאל: צבי שוורץ, ומימין: הארכיאולוג בן-צור.
5. חבורת המשוטטים בהם צבי ורחל שוורץ (משמאל). חלק מהטיולים התקיימו בעזרת רכב.
6. טיול לעין פשחה בחוף ים המלח. מימין: גרי, רוזה קורנגולד, רחל שוורץ, חיים קורנגולד, דן בן צור.
7. ארוחה מסודרת באחד מהטיולים.
8.. "יסעו וייחנו", בני הזוג שוורץ.
9. תצלום קבוצתי במסע צייד רכוב. מלפנים: יושב זאב וילנאי , מימין (אוחז במצלמה): עזריאל ברושי, רחל וצבי (מאחור) אוחזים רובי צייד. על כנף המכונית נראה חזיר בר שנצוד ונקשר לפנס המכונית.
10. תרפ"ז (1927), טיול לחרמון המושלג. עומד זאב וילנאי. צבי ורחל יושבים משמאל.
11. חנייה בעת הטיול לחרמון.
12. תשעה באב תרפ"ח (1928), טיול לגרש. ליד העמוד: רחל, ומשמאל: שושנה קורנגולד.
13. שוב נדלג בהתאם לתצלומים הנמצאים באלבום לשנת 1976. בטקס הענקת ד"ר לפילוספיה לשם כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים-הר הצופים. מימין: גברת רוז הלפרין והרב פיליפ ברנשטיין-מקבלי פרס בובליק, מר לוי גרטנר - חתן פרס שמואל רוטברג, פרופ' יורי מקלר (נציגו של פרופ' אנדרי סחרוב), פרופ' נתן פיינברג, מר צבי שוורץ, מר אקסל שפרינגר ופרופ' דניאל פטריק מויניהאן - מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד.
14. באותו טקס, נשיא המדינה אפרים קציר , נושא דברו לאחר קבלת עותק ראשון של מהדורות הפקסימליה של ארם צובא. נראה גם ראש העיר טדי קולק .
15. צבי שוורץ בטקס הנ"ל עם רוז הלפרין, פרופ' מויניהאן ומר שפרינגר.
להלן נוסח כתב הענקת התואר לצבי שוורץ:
"האוניברסיטה העברית בירושלים. במושבו בכ"ד באדר תשל"ו הביע הסינט של האוניברסיטה העברית בירושלים את מלוא הערכתו והוקרתו לאישיותו ולפעלו של צבי שורץ. יקיר ירושלים שוחר תורה ודעת העוסק ציבור באמונה. החינוך היהודי השורשי שספג בבית הוריו ברוסיה ואמונתו העמוקה בחזון הציוני הינחו אותו בפעילותו הברוכה במשך כל השנים.
"עם סיום לימודיו במחזור ג' של הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב עבר למרחביה שבעמק יזרעאל ללמד עברית את ילדי המקום. בתום מלחמת העולם הראשונה מצא דרכו ל"סקול אוף אקונומיקס" של אוניברסיטת לונדון, שם חיבר את מחקרו על הדעות החברתיות והמדיניות של הרמב"ם וקבל תואר מוסמך למדעי הכלכלה והמדינה. בהיותו בלונדון, נרתם צבי שוורץ לפעילות ענפה למען התנועה הציונית ולהפצת הלשון העברית בקרב בני הנוער היהודי באנגליה והיה פעיל בתנועת 'פועלי ציון'.
"הוא שימש ככתבו הראשון, בלונדון של 'דבר' - עיתון פועלי ארץ ישראל. עם שובו ארצה מונה למזכיר מחלקת ההסברה של קרן היסוד. כעשר שנים לאחר מכן סיים את לימודי המשפטים, והיה לאחד מעורכי הדין המצליחים והידועים בירושלים. הוא היה פעיל במוסדות לשכת עורכי הדין בנשיאות בבית הדין המשמעתי ובמערכת 'הפרקליט' , כיהן במשך שנים רבות כחבר בית הדין העליון של הסתדרות העובדים, ומכהן עד היום כחבר בית הדין המשמעתי של הסוכנות היהודית וההסתדרות העולמית וכן בועדות ממשלתיות שונות. האוניברסיטה העברית בירושלים זכתה אף היא ליהנות מפעילותו ומתרומותיו.
"במשך ארבעים שנה היה פעיל באגודת שוחרי האוניברסיטה בארץ ישראל. כיושב ראש הסניף בירושלים הצליח לגייס רבים וטובים לשורות האגודה ולהרחיב את פעולותיה. בשנים האחרונות בהיותו חבר בוועדת הקבע שליד הועד הפועל של האוניברסיטה וחבר חבר הנאמנים שלה, הוא סייע לאוניברסיטה רבות בעצה ובמעשה, בהביאו אתו את ניסיונו הרב והעשיר בשדה המשפט והפעילות הציבורית.
"תעודות ההוקרה, אותות הכבוד והתואר "יקיר ירושלים" שהוענקו לו הנם עדות נאמנה להיקף פעילותו הציבורית ולפעלו למען עם ישראל, ארץ ישראל, וירושלים בירתנו. לאות הוקרה והערכה על שירותיו למען האוניברסיטה העברית ועל פעילותו הציבורית הברוכה והענפה החליט הסינט להעניק לו את התואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים ובזה מוכתר צבי שורץ בכל הזכויות ואותות הכבוד הכרוכים בתואר האמור.
"על החתום: אברהם הרמן נשיא, ירושלים ז' בתמוז, תשל"ו".
פירוש לתמונות א'-ד':
א. דניאל קלימקר, אחיה של רחל. אני מצטט מאלבום המשפחות בראשון לציון את שנכתב עליו:
"דניאל קלימקר, יליד יפו, החל את לימודיו היסודיים בגיל צעיר מאוד ובהיותו בן 16 כבר היה בוגר מקווה ישראל. עבד כפועל חקלאי בגליל וגידל טבק בעין שרה, אצל ראש עיריית עכו, טאופיק אל עבדללה. בהמשך נסע ללמוד בצרפת והוכתר בתואר "הורטיקולטורה" - מהנדס חקלאי למטעים. את לימודיו סיים בהצטיינות, במקום הרביעי.
"בשנת 1928 הוענקו לו מדליה של משרד החקלאות של הרפובליקה הצרפתית ומדליה מטעם סינדיקט יוצרי מכונות חקלאיות בצרפת. בשובו לארץ עבד כמדריך חקלאי בגליל התחתון מטעם הפיק"א. גר ביבנאל ועל גבי סוסה היה סובב במושבות הגליל התחתון. אחרי מאורעות צפת, בשל הסכנות בדרכים, הועבר לטבריה והמשיך את נסיעותיו למושבות הגליל באוטומוביל. בטבריה פיתח, יחד עם חברים, את המכבי כדי לעסוק בספורט.
"בשנות ה-30 נשלח למרוקו כמומחה חקלאי לעבודה במשקים הגדולים של הברון רוטשילד . במשך 50 שנה חי עם משפחתו במרוקו וניהל משקים חקלאיים. פעמיים קיבל אות "שבאליה" משר החקלאות הצרפתי. בהגיעו לגבורות, חזרו דניאל ורעייתו לראשון לציון".
(אני מחפש את קרובי משפחתו של דניאל כדי לתעד את המשפחה. אשמח לעזרתכם - נ.מ.)
ב. באחד הטיולים שקעה המכונית. רחל עוסקת בחילוץ. באחד המקומות מצאתי שרישיון הנהיגה המנדטורי הראשון ליהודים בא"י ניתן לרחל שורץ.
ג. אוקטובר 1932, טיול לקדש ברנע. עם בדואים מקומיים. משמאל: זאב וילנאי, מאחור צבי שוורץ, ומימין חיים שטורמן שהיה שייך לחבורת המטיילים כנראה מאז שהיה חניך הגימנסיה הרצליה, מחזור ראשון.
ד. אנו קופצים באלבום ובשנים 10 שנים קדימה. ראומה (שוורץ) ויצמן במדי הצבא הבריטי. בתקופת מלחמת העולם השנייה.
- לכל כתבות טיול לעבר