המסתננים מאפריקה - מה זה עושה לכלכלת ישראל?
2010 צפויה להיות שנת שיא במספר המסתננים שיחדרו לישראל דרך גבול מצרים. המומחים מסבירים כי התופעה מביאה לפגיעה קשה בשוק העבודה ולהגברת העוני. הנפגעים העיקריים: הציבור הערבי וחלק מהעולים מאתיופיה. למי שתולה תקווה - החומה המובטחת בגבול מצרים, לא צפויה לספק פיתרון
חיילי מילואים ששירתו לאחרונה בגבול ישראל-מצרים הופתעו מהיקפה הרחב של תופעת ההסתננות לישראל. אף שהיו מודעים לכך עוד לפני שירות המילואים, המפגש האישי עם עשרות מהגרים המדלגים בקלילות על מה שאמורה להיות גדר הגבול בין ישראל למצרים וממתינים ל"איסוף" לתוך ישראל, הותירה אותם עם תהיות רבות. גם ותיקים בגזרה יודעים לומר כי בחודשים האחרונים התופעה הגיעה להיקפים גדולים בהרבה מהעבר.
- תקרית בגבול מצרים: מסתנן חמוש נהרג
כן, נתוני המשרד לבטחון פנים ופרסומי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאששים את ההבחנה: 2010 היא שנת השיא במספר המהגרים לישראל מאז החל גל ההגירה דרך גבול מצרים. ההערכה היא כי עד סוף השנה יגיע מספר המהגרים מגבול מצרים ל-12 אלף.
על פי הנתונים, מספר המהגרים מממדינות אפריקה לישראל בחמש השנים האחרונות נאמד ב-30 אלף, ומאות אלפים נוספים נמצאים במצרים מתוך כוונה להגיע לישראל. על פי אחת הערכות, מספר המהגרים ההמתינים לכניסה לישראל מגיע למיליון.
"כ-300 אלף מהגרים נמצאים בשטח סיני", אומר פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה וראש המרכז למחקר של המכללה לביטחון לאומי, שערך מחקר מקיף בנושא. "בקהיר יש תנועה של מיליון אפריקאים שרצו להגיע לאירופה, אבל בגלל הקשחת התנאים שם, הם חושבים על כיוונים אחרים ובעיקר על ישראל. בעיות כלכליות ובצורת גורמים לעזיבה. על פי כמה הערכות היקף הנדידה הכללית מאזור סודן אריתראה ואתיופיה מגיע למיליון עד שלושה מיליון".
כוחות הביטחון לא עומדים בקצב
בחינת מדוקדקת של הנתונים הרשמיים על מדינות המוצא של אלפי המסתננים מאפריקה, מפריכה כמה מיתוסים: שיעור המסתננים הממוצע מסודן בארבע השנים האחרונות מגיע לכ-15% בלבד, ומתברר כי שיעור קטן יותר מגיע מאזורים המוגדרים כאזורי קרבות. אמנם ישראל הכירה בכמה מאות מסתננים כפליטי מלחמה וקבעה את מעמדם, אך כדאי לדעת כי מדובר במיעוט, וכי הרוב הם מהגרים הבאים לשפר את מצבם הכלכלי.
עם מעבר המסתננים לישראל ותפיסתם בארץ, עובר הטיפול בהם לידי צה"ל אשר מעביר אותם למתקנים של שירות בתי הסוהר. ואולם בשל מספרם הרב והצורך לקלוט יותר מ-1,000 מהגרים חדשים מדי חודש, בתוך זמן קצר רבים מהם משוחררים, מתוך הכרה בכך שאת רובם לא ניתן להחזיר לארצות מוצאם.
וכך, אלפי מהגרים חדשים עושים את דרכם לרחבי ישראל, בעיקר לאילת (בעיר הדרומית מהווים המהגרים האפריקאים כבר כ-15% מאוכלוסיית העיר), ערד, אשדוד ותל-אביב.
"אתה מייבא עניים, אז יש לך יותר עניים"
לדברי פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בעיית מהגרי העבודה היא בעיה מקרו כלכלית. "הדבר הזה גורם לשתי תופעות מרכזיות: הורדת השכר בצורה משמעותית והגדלת מספר העניים בישראל. כיום כ-14% מהאנשים במשרה מלאה מועסקים בישראל מתחת לשכר המינימום."מהגרי העבודה עובדים הרבה מאוד שעות, חלקם 10-12 שעות ביום. לא צריך לשלם להם שכר מינימום ואין הבטחת הכנסה, כך שבפועל ההעסקה שלהם מורידה את השכר במשק. בכל המסעדות ובכל בתי המלון עבדו עד לא מכבר בעיקר ישראלים. אבל היצע העובדים מאפריקה ברמת שכר מינימלית שינה את התמונה. זה פשוט מאוד: אתה מייבא עניים - אז יש לך יותר עניים".
האם מותר להעסיק אותם? כיצד הם נקלטים בשוק העבודה?
"מצבם החוקי יותר פורמלי מהעובדים הזרים הלא חוקיים. המסתננים מאפריקה הם במעמד עדיף, מאחר שהוחלט פורמלית כי אין לטפל בהם. הם נמצאים במעמד של אנשים שיש להם אישור שהיה בישראל, כך שלחברות כוח האדם יש אישור להעסיק אותם. זה אולי לא מתועד בנייר - אבל יש אישור. כמעט כולם מועסקים בבתי מלון ובשירותי הסעדה. תוך שנתיים שלוש הם החליפו את כל העובדים הישראלים שעבדו שם".
ומי הם הנפגעים העיקריים?
"הנפגעים העיקריים מהתופעה הם ערביי ישראל ואוכלוסיות כגון עולים מאתיופיה. מי עשה את העבודות שלהם עד לפני שנתיים? הרי הם החליפו עובדים אחרים. המציאות הזו צפויה להערכתי להגביר את העוני בישראל. אין ספק שההעסקה שלהם מאפשרת לספק שירותים זולים יותר לאוכלוסיה - אתה מגיע לבית מלון ומקבל שם שירות שהעלויות שלו נמוכות יותר. המשמעות היא שאנחנו הופכים להיות מעסיקים של עובדים יותר עניים".
מעבירים קשר לקרובים בחו"ל
קליטתם המהירה של המסתננים בשוק העבודה מעודדים אותם להעביר את המסר הלאה, אל הקרובים והחברים הנמצאים בדרכם לישראל. אחרי הכל המהירות שבה הם מצליחים להרוויח כסף בסכומים שמבחינתם הם חלום, ורמת החיים גבוהה ממנה הם נהנים בישראל, בהשוואה לזו שהורגלו בארצות מוצאם - נוסכת בהם ביטחון כי המעבר אפשרי וטוב עבורם.
"השיפורים בתקשורת העצימו את הדחף לנצל הזדמנות וסייעו למהגרי העבודה לשמור על קשר עם משפחותיהם בארצות המוצא", מסבירה עו"ד עפרה קלינגר, שהשתתפה במחקר מקיף בעניין שערכה קתדרת חייקין לגיאו אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה והמרכז למחקר של המכללה לביטחון לאומי. "תופעה מעניינת היא היווצרותן של רשתות חברתיות הפועלות במדינה הקולטת ובמדינת המוצא, ומשמרות את תופעת ההגירה. המהגרים מספקים מידע לקרוביהם במדינות המוצא על אפשרויות ההגירה, הסיוע במציאת עבודה ודיור ועוד. במציאות הזו חוגגים גם בעלי אינטרסים שונים כגון מבריחי גבול חברות כוח אדם מזייפי אשרות ודרכונים ועוד".
| מדינה | מספר המסתננים |
| אריתראה | 3,619 |
| אתיופיה | 423 |
| גאנה | 156 |
| גינאה | 89 |
| חוף השנהב | 324 |
| מאלי | 28 |
| ניגר | 20 |
| ניגריה | 211 |
| סודן | 1,088 |
| סומליה | 54 |
| צ'אד | 91 |
*מסתננים שנקלטו במתקני השב"ס
במשרד לביטחון פנים טוענים כי עלויות הטיפול בתופעת ההסתננות מגיעים לכ-100 מיליון שקל בשנה וסכום זה עשוי לגדול עוד בהרבה ככל שהתופעה תלך ותתרחב. בעקבות ריבוי מקרי האלימות, לאחרונה אף הקים המשרד לביטחון פנים יחידה ייעודית מיוחדת בתל-אביב, הכוללת עשרות שוטרים, שתפעל בקרב מהגרי העבודה מארצות אפריקה. במשרד מדגישים גם כי מלבד ההיבט הכלכלי, רבים מהמהגרים, המגיעים ממדינות מוסלמיות, עלולים להוות סיכון ביטחוני.
המדינה, בין באופן ישיר או בעקיפין - נדרשת להוציא משאבים. באילו מובנים?
"העניין הוא לא העלות, אלא המשמעות הכלכלית של הגדלת הפערים. זה מגדיל את הנטיה של אנשים להיות באבטחת הכנסה ולא לעבוד", אומר אקשטיין. "מתחילים כבר להכניס מהגרי עבודה גם בתעשייה הישראלית, עוד מעט נחזור לייצר מוצרים שמתאימים לאוכלוסיה מאפריקה. סוג עבודה שהוא עצים בעבודה, אבל זה עוד קצת רחוק".
האם זכאים לקבלת תמיכה מהמדינה?
"הילדים שלהם הולכים לבית ספר. הרשויות מסייעות להם. הם מקבלים שירותים מוניציפליים. אף אחד לא ימנע מהם לקבל כל שירותים רפואיים. הם זכאים לעזרה רפואית בסיסית. אלו שמועסקים - חברות כח אדם משלמות עליהם ביטוח לאומי, אז הם מקבלים זכויות במקרה שהם נפצעים". לדברי אקשטיין, בהיבט הזה הם הופכים להיות חלק ממדינת ישראל, ונהנים ממימון של משלם המסים.
ואמנם, סיוע למהגרי העבודה מגיע בעיקר מארגונים שונים הפועלים בישראל הנתמכים על ידי "הקרן החדשה לישראל" וקרנות שונות מחו"ל. בין הייתר, הם מסייעים להם להיקלט בישראל ולקבל אישורי שהיה.
החומה לא תספיק
ממשלת ישראל קיבלה כבר לפני מספר חודשים החלטה להקים גדר ביטחון בגבול ישראל-מצרים שתמנע את תופעת ההסתננות. עלות הגדר נאמדת בכ-1.3 מיליארד שקל, כאשר המימון יתחלק בין משרד הביטחון למשרד האוצר. בינתיים העבודות עוד לא החלו.
ואולם רבים מהמומחים טוענים כי גדר לבדה לא תיתן מענה לבעיה ויש צורך בפתרון מקיף. "אי אפשר למנוע מהאוכלוסיות הללו להגיע", אומר אקשטיין. "חלקם מגיעים הנה כתיירים, הם ימצאו פתרונות אחרים להסתנן לישראל. זו בעיה שקיימת בכל המדינות המערביות. גדר לא תמנע זאת. יש אוכלוסיות עניות שמעוניינות להגיע למדינות העשירות, זה נורא פשוט ואנשים במדינות העשירות מעוניינים להעסיק אותם". גם פרופ' סופר משמיע דעה דומה: "סתם גדר לא שווה כלום, אם יעשו פעולות משלימות זה יעבוד".
אז מה ניתן לעשות?
"צריך לאמץ כאן את מה שקיים כמעט בכל מדינות ה-OECD - למנוע מהם נגישות למקומות העבודה", אומר אקשטיין. "אתה מממן את השהיה שלהם, נותן להם אוכל, דואג להם למגורים - עד שתצליח להחזיר אותם לארצות מוצאם - ולא נותן להם יכולת להיכנס לשוק העבודה. הם באים למדינת ישראל מסיבה פשוטה מאוד: רמת החיים בישראל גדלה במכפלה של 10 בהשוואה למקום מוצאם. אם תאפשר שרמת החיים שלהם לא תשתפר, הם לא יבואו.
"זה מה שעושות כל מדינות העולם. אני לא ממציא פה שום דבר חדש. בכל מדינות העולם יש מתקני שהיה למהגרים שהגיעו באופן בלתי חוקי עד שמעמדם מוסדר - כלומר חוזרים לארץ מוצאם או מקבלים מעמד חוקי".
אקשטיין מדגיש גורם נוסף ומהותי - אכיפה חזקה גם כלפי המעסיקים. "זה המדיניות הננקטת באירופה. אתה רואה הבדל בין סקנדינביה וגרמניה לעומת יוון למשל. בסקנדינביה אין כמעט עובדים ללא היתר כי יש שם אכיפה. מי שמעסיק עובד ללא היתר מקבל קנסות כבדים מאוד".
אולי במקביל צריך גם להגדיל את סכומי הקנסות למעסיקים ללא היתר?
"בעקבות המלצות הדו"ח הקודם שלי שינו בצורה דרמטית את הקנסות בהחלטת ממשלה" אומר אקשטיין. "בארצות הברית סוגרים את העסק. ויש מדינות שהאכיפה עוד יותר קשה, אבל לדעתי הקנסות בארץ מספיקים, הכל צריך להיות מידתי. יש קנסות על העסקה של עובד כזה, שמתבטאות בעשרות אלפי שקלים.
"לא חשוב איזה ממשלה תהיה, כל ממשלה בישראל תצטרך לנקוט במדיניות הזו כדי למנוע את הכניסה של אנשים ללא היתר לעבוד במדינה".
למרות הסכנות בהיבט הכלכלי עליהם מצביע אקשטיין, כמו מומחים רבים אחרים, מסכים גם הוא כי ההשפעה הכלכלית על כל חומרתה, היא משנית בהשוואה לבעיה חמורה עוד יותר: "התופעה הזו גורמת לבעיה דמוגרפית קשה, זו הבעיה העיקרית והיא הרבה יותר חמורה מהבעיה הכלכלית".
לפנייה לכתב/ת 
