ביהמ"ש דחה תביעה ייצוגית נגד עישון על במה

תביעה ייצוגית שהוגשה לפני כשנה נגד תיאטרון חיפה בשל עישון שחקנים במהלך הצגה, נדחתה היום (ה') על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה.

בלשון התביעה, שהוגשה על ידי הצופה עינב אברהמי, נטען כי עישון בפועל על במת תיאטרון תוך כדי הצגה הוא הפרה של החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. הגשת התביעה התקדימית שדרשה פיצוי של 1,000 שקלים לכל צופה שצפה בהצגה "המקום ממנו באתי" מאז עלייתה לבמה ועד למתן פסק הדין, עוררה הדים רבים גם מחוץ לישראל ופורסמה בין היתר גם בגרמניה ובצרפת, שם הוחל לאחרונה חוק העישון במקומות ציבוריים.

מותר לעשן בהצגה? (צילום: IndexOpen)

בהצגה האמורה, "המקום ממנה באתי" מאת דויד מאמט, מציתה השחקנית אורלי זילברשץ סיגריה ומעשנת במשך יותר מ-חמש דקות. בתיאטרון חיפה טענו כי מדובר בתביעה קנטרנית שהינה בבחינת מהומה רבה על לא מהומה.

"לאורך כל תקופת הרצתה של ההצגה בתיאטרון לא נשמעה ולו טענה אחת מצד הצופים באשר להצגה למעט תלונת המבקשת", טענו באי כוחו של התיאטרון, שהדגישו אז כי דרישת המבקשת לשינוי ההצגה מהווה התערבות בלתי סבירה ושלא לצורך בחופש האמנות והיצירה, נגזרת של חופה הביטוי ומתוקף כך חירות יסוד בעלת מעמד חוקתי.

פסק הדין אימץ באופן חלקי את התפישה כי כוונת המחוקק היתה לאסור עישון של ציבור בתיאטרון ולא על עישון מידתי כחלק מתוכן אמנותי. "דין הבקשה להידחות", כתב סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יגאל גריל והסתמך בין היתר על פסיקות קודמות בנוגע לקושי ממשי להוכיח נזק שנגרם כתוצאה מחשיפה בודדת לסיגריה.

"אמנם המבקשת הצביעה על קיומו של נזק שעניינו אובדן נוחות, אולם לא די בכך כדי לבסס רשלנות", כתב השופט והדגיש: "לא ניתן לומר כי תיאטרון סביר לא היה מעלה הצגה בה שחקן במסגרת גילום דמות, מעשן סיגריה לפרק זמן של מספר דקות כפי שנעשה במקרה זה".

יש להדגיש כי כתב תביעה דומה הוגש בשנת 2006 לבית המשפט במדינת קולורדו בארצות הברית. בית המשפט האמריקני דחה את העתירה והתובעים, שלא הסכימו עם פסק הדין, הגישו ערעור לבית המשפט העליון שאישר את פסק הדין הקודם.

שופט העליון, הובס, טען בדעת מיעוט כי הסיגריה מאפשרת לשחקן להיטיב להביע את הדמות אותה הוא מגלם וכי יצירת האווירה הנדרשת בהתאם לכוונת המחזאי, מוגבלת עקב איסור העישון על הבמה. השופט גריל ציין עם זאת בפסיקתו כי בחוק האנגלי משנת 2006 קבע כי במידה ושלמות היצירה האמנותית מחייבת עישון על ידי שחקן במהלך הופעה, העישון מותר.

גריל הוסיף וכתב בפסק הדין כי: "כשם שבדרך כלל אין אוסרים התערטלות כחלק מהצגה, אף שלכאורה היא עשויה להיחשב עבירה לפי חוק העונשין ,וכשם שאין אוסרים ביטויים קשים ופוגעים כחלק מהצגה, כפי שנקבע בעניין המחזה 'אפרים חוזר לצבא' בו הושווה הממשל הצבאי בשטחים לשלטון נאצי, וכשם שבדרך כלל אין אוסרים הצגתו של מחזה מן הטעם שיש בו לפגוע ברגשי דת, כך גם בנסיבות המקרה דנן.

"משעה שהנזק מתמצה לכאורה באובדן נוחות ומשעה שמדובר בעישון סיגריה אחת במשך כ-6 דקות, וזאת כחלק מגילום דמות במחזה, יש לפרש את החוק למניעת עישון באופן מצמצם כך שהוא אינו חל על עישון סיגריה על ידי שחקנית במסגרת ההצגה".

עורך הדין עמוס האוזנר, שמייצג גם את האגודה הישראלית למניעת עישון, אמר בתגובה ראשונית ל-ynet: ברוב הנקודות המרכזיות בית המשפט קיבל את עמדתה של התובעת. הפסיקה אומרת למעשה כי החוק לאיסור עישון במקומות ציבוריים חל גם על התיאטרון באופן עקרוני, וכי בוצעה כאן עוולה של חובה חקוקה אלא שהוא לא מאשר את התביעה מפני שיקולים שקשורים בחופש הביטוי.

"בתחילת פסק הדין ציין השופט מקרה של אדם חולה אסטמה שנחשף לעישון ומת במקום. בהמשך פסק הדין השופט מתעלם מהדברים שהוא עצמו כתב. אנחנו מאמין שגם חשיפה לעישון לזמן קצר עלולה לגרום נזק ושלכן הפסיקה שגתה במבחן המידתיות מול חופש הביטוי".

האוזנר הוסיף ואמר כי על התיאטרון היה לבחון תחליפים שמדמים את מעשה העישון אך אינם מזיקים לבריאות

והדגיש: "לאור כל זאת ברור שהפסיקה הנוכחית דורשת בחינה נוספת של ערכאה משפטית גבוהה יותר. אנחנו בפירוש שוקלים להגיש ערעור על הפסיקה ובוחנים גם תובענה אישית".

עורך דין שלמה כרוב, בא כוחם של עיריית חיפה והתיאטרון העירוני, אמר בתגובה: "מדובר בפסק דין חשוב מאד כיוון שמדובר בזכויות יסוד מתנגשות כשמצד אחד עומד חופש הביטוי, האמנות והיצירה ומנגד - בריאות הציבור. באיזון בין שני האינטרסים החשובים האלה צריך להיעשות מבחן המידתיות והוא בא לידי ביטוי בפסק הדין.

"זו סוגיה משפטית מעניינת האם החוק למניעת עישון חל גם על שחקנים במהלך הצגה. השופט קבע בפסק הדין שכשמדובר בעישון של סיגריה אחת למשך כ-6 דקות ואין הוכחה לנזק אלא לחוסר נוחות, אין הוא סבור שצריך לפרש את החוק באופן שיגביל את חופש הביטוי והיצירה".