הקרב על הסנאט בארה"ב: המערב פרוע מתמיד
בעוד אובדן בית הנבחרים נראה כמעט ודאי, מפלגת השלטון נאבקת לשמור על רוב דחוק בסנאט. קרבות ההכרעה יתרחשו במדינות המערב והרפובליקנים מקווים לסלק את מנהיג הדמוקרטים מהסנאט. האם ג'ו ליברמן יהיה לשון המאזניים?
ארה"ב בוחרת - כל העדכונים ב-ynet
- אובמה אצל ג'ון סטיוארט: נעשה יותר
- השמרנים בסנאט: המטרה - לסלק את אובמה
- עלות קמפיין הבחירות: שני מיליארד דולר
- הדמוקרטים: מקיין הפר את "חוק מקיין"
הסיפור של המרוצים בוושינגטון, בקליפורניה ובנבאדה הוא במידה רבה הסיפור של מערכת הבחירות הנוכחית כולה. שתי המדינות הראשונות, שלחופי האוקיאנוס השקט, נחשבות למאחזים ליברליים מובהקים. אולם הפעם נראה שהרפובליקנים נותנים "פייט" רציני לשתי סנאטוריות עם ותק של 18 שנים בגבעת הקפיטול: פטי מארי מוושינגטון וברברה בוקסר מקליפורניה.
סקרים בוושינגטון מלמדים שהסנאטורית מארי מובילה באחוז אחד בלבד על יריבה השמרן דינו רוסי. פירושו של דבר ששניהם נמצאים הלכה למעשה בשוויון סטטיסטי. תוצאות המאבק הגורלי הזה עשויות להטות את הכף ולהעניק לרפובליקנים את מה שהם עדיין לא מעזים לדמיין - כיבוש מחדש של הסנאט ועצירת יוזמות החקיקה של הנשיא, ברק אובמה.
בקליפורניה המאבק הוא פחות צמוד. לפי סקר אחרון, שם זוכה הסנאטורית היהודיה בוקסר ליתרון של חמישה אחוזים על פני אשת העסקים הרפובליקנית
קרלי פיורינה, לשעבר מנכ"ל חברת HP. בנבאדה מתחולל גם כן מאבק עיקש שבסופו עלולה להסתיים הקריירה של הדמוקרט הבכיר ביותר בסנאט - מנהיג הרוב הארי ריד.
הנשיא אובמה מבין היטב את חשיבות המרוצים במערב ולכן יצא בסוף השבוע שעבר לשתי המדינות כדי לסייע בקמפיין. בוקסר ומארי שמחו לקבל כל עזרה אפשרית, אך אין ספק שהעדיפו את אורחת אחרת שתרמה מזמנה אחרי הנשיא - זוגתו מישל. הגברת הראשונה היא דמות פופולרית בציבור האמריקני, הרבה יותר מבעלה. בעוד מועמדים דמוקרטים רבים מעדיפים שהנשיא יתרחק מהם, רעייתו היא מצרך מבוקש בכל עצרת בחירות.
החגיגה הדמוקרטית נגמרת
מדי שנתיים בוחרים האמריקנים את כל 435 חברי בית הנבחרים ושליש מבין 100 חברי הסנאט. אולם בבחירות שיתקיימו בשבוע הבא יהיה המאבק בסנאט גדול עוד יותר. לצד 34 המושבים שיעמדו לבחירה, נוספו גם בחירות מיוחדות לשלושה מקומות שהתפנו: המושב מניו יורק שפינתה הילרי קלינטון לפני שנתיים, המושב מדלאוור שפינה ג'ו ביידן לפני שנתיים והמושב של רוברט בירד ממערב וירג'יניה שמת השנה.
כיום מחזיקה המפלגה הדמוקרטית ברוב של 59 מושבים בסנאט, הכולל גם שני עצמאים, בהם ג'ו ליברמן. בתחילת כהונת אובמה הם נהנו לזמן-מה מרוב מיוחס של 60 סנאטורים. אבל רוב זה אבד בעקבות מותו של הסנאטור הוותיק ממדינת מסצ'וסטס טד קנדי. הדמוקרטים הניחו שיזכו מחדש במושבו במדינה הליברלית, אך ניצחונו המפתיע של סקוט בראון הרפובליקני טרף את הקלפים.
שבר את הרוב המיוחס. בראון אחרי ניצחונו, פברואר 2010 (צילום: רויטרס)
מאז הצליחו הדמוקרטים לצלוח הצבעות בסנאט באמצעות תמיכה ארעית של רפובליקנים מתונים. אבל אחרי הבחירות ביום שלישי הקרוב תיגמר החגיגה. הבית הלבן כבר לא יוכל להעביר החלטה ללא שיתוף פעולה ופשרה עם השמרנים. אם עד היום הדמוקרטים ירקו דם כדי להשיג רוב מיוחס בהצבעות, עכשיו זה נגמר. ה"פיליבסטר" הרפובליקני יעבוד שעות נוספות.
ממוצע הסקרים בכל מדינה מגלה שהדמוקרטים צפויים ללכת לישון בליל הבחירות עם 49 מושבים בכיס, ואילו הרפובליקנים עם 45. בהנחה שלא יהיו הפתעות לא צפויות עד יום שלישי, הקרבות הגדולים שיגררו אל תוך הלילה יתנהלו על שישה מושבים דמוקרטיים: לקליפורניה, לוושינגטון ולנבאדה, יש לצרף גם מרוצים בקולורדו, באילינוי,
ובפנסילבניה. אם יצליחו הדמוקרטים להחזיק במושבים שלהם מטעם שלוש המדינות הראשונות - הם ישמרו על הרוב בסנאט.
המרוץ בוושינגטון אמנם צמוד, אך נקודת התורפה האמיתית היא בנבאדה. המושב נמצא כיום בידי אחד הפוליטיקאים הדמוקרטים החזקים בארה"ב, מנהיג הרוב בסנאט הארי ריד. אולם אבטלה גואה והיקף אובדן הבתים הגדול ביותר בארה"ב הותירו אותו פצוע וחסר אונים. העובדה שהוא מנהל קמפיין כושל וחסר מעוף בטוח לא עזרה.
מצב הביש של ריד הכשיר את הקרקע למועמדת אלמונית בשם שרון אנגל, שזכתה במפתיע בפריימריז הרפובליקניים בזכות תמיכת תנועת "מסיבת התה". הסקרים מעניקים לה יתרון קל של שני אחוזים בלבד, אבל פרשנים מנבאים לה ניצחון בעוד ארבעה ימים. המפלה הצפויה של מנהיג הרוב בסנאט מבטאת יותר מכל את מצב מפלגתו במערכת הבחירות הנוכחית, שבה שישה מכל עשרה אמריקנים סבורים שארצם מתקדמת בכיוון הלא-נכון.
תרחיש האימים של אובמה
האסטרטגיה של הדמוקרטים היא להפוך את הבחירות הללו למאבק בין מועמדים מקומיים. הרפובליקנים, מצדם, מנסים להפוך את מערכת הבחירות למשאל-עם על כהונתו של אובמה. הסקרים ותחזיות הפרשנים מצביעים על כך שלדמוקרטים יש סיכוי טוב לשמור על רוב זעום של 53-51 סנאטורים מתוך 100. כך או כך, נראה שכוחם של הדמוקרטים יצטמצם.
תרחיש האימים של אובמה הוא כמובן הפסד בקרבות ההכרעה במערב ארה"ב ואובדן הרוב בסנאט. אולם תרחיש אחר מדיר גם כן שינה מעיניו - שהרכב הסנאט הבא יהיה שוויון של 50-50. החוק האמריקני קובע שסגן הנשיא הוא זה שמחזיק בקול המכריע בסנאט במקרה של שוויון. סגן הנשיא הקודם, דיק צ'ייני, השתמש בכוח זה בכהונתו השנייה של ג'ורג' בוש הבן. אם תרחיש זה יחזור על עצמו, יופנה אור הזרקורים לסגן המכהן, ג'ו ביידן.
זינוק במעמדו? ליברמן בעצרת תמיכה במקיין, נובמבר 2008 (צילום: AFP)
תוצאה אפשרית נוספת של תרחיש זה היא עלייה דרמטית במעמדו ובכוחו של הסנאטור היהודי ליברמן. מי שהיה המועמד הדמוקרטי לסגן הנשיא בבחירות בשנת 2000, הפך לסנאטור עצמאי שש שנים לאחר מכן, אחרי שהפסיד בפריימריז הדמוקרטיים אך ניצח בבחירות הכלליות. ליברמן מגדיר עצמו כדמוקרטי בנושאי פנים ורפובליקני בנושאי חוץ וביטחון.
עמדה זו עוררה עליו ביקורת גדולה בשנתיים האחרונות, אך במצב של שוויון בסנאט הוא יהיה הדמות המחוזרת ביותר בבית הלבן. השאלה כיצד ינהג ליברמן תלויה גם בכוונותיו לעתיד, אחרי תום כהונתו בנובמבר 2012. נכון
לעכשיו הוא סנאטור לא פופולרי במדינתו, קונטיקט, אך אם ירצה להתמודד לכהונה נוספת, ייתכן שיחליט לזלוג למפלגה שתהלום את דעת הקהל.
עבור הדמוקרטים, הבחירות מסמלות את המפנה שעברה המפלגה מאז שכבשה את הסנאט, את בית הנבחרים ואת הבית הלבן ב-2008. רק שנתיים חלפו מאז הניצחון הגדול ההוא של השמאל האמריקני, אך כעת נראה שמעוזים ליברליים כמו וושינגטון וקליפורניה כבר לא בכיס הדמוקרטי, מנהיג המפלגה בסנאט עשוי ללכת הביתה בבושת פנים והאדם שיכול להציל אותם ב-3 בנובמבר הוא סנאטור מקונטיקט שפרש מהמפלגה ותמך בג'ון מקיין בבחירות לנשיאות.
לפנייה לכתב/ת 
