הצצה לשבי: חיילים מוכים וחבולים בכלא המצרי
בבית הלוחם בירושלים מוצגות לראשונה תמונות נדירות שתיעדו את הימים שהעבירו לוחמי צה"ל בשבי המצרי, בין החקירות המתישות והאלימות. נוסף על כך, מוצגים גם פריטים שהביאו איתם השבויים מאותה התקופה
37 שנים חלפו מאז שעת הצהריים שבה הפתיעו את ישראל צבאות מצרים וסוריה והחלה מלחמת יום הכיפורים. 294 חיילי צה"ל נפלו בשבי במהלך הקרבות, רובם בחזית המצרית, ושוחררו רק לאחר כחודשיים מאז נפתחה האש. בכל אותו זמן, כשנאלצו להתמודד עם מסכת השפלות איומה, חקירות מפרכות ומכות חזקות - נאחזו אותם חיילים בתקווה לשוב לבתיהם במהרה.
בתערוכה ראשונה מסוגה שנפתחה אתמול (יום ה'), מקבלים המבקרים בבית הלוחם בירושלים הצצה ייחודית על המאורעות באותם שבועות כפי שראו אותם השבויים עצמם, באמצעות מסמכים נדירים, פריטים שונים ואף תמונות נדירות מאותה התקופה שנחשפות לראשונה לציבור הרחב.
אחת מאותן תמונות היא זו של ברוך שמש, שתועד במהלך השבי במצלמתו של עיתונאי זר. בזמן המלחמה, היה שמש חייל מילואים שהוצב במעוז ליטוף שבסיני. הוא נשבה כבר ביומה השני של המלחמה, כשבבית המתינו לו בציפייה מורטת עצבים אשתו ההרה וארבעת ילדיו הקטנים. "הצלם היה דובר פרסית. הוא ביקש לצלם אותנו וממש רדף אחרינו", סיפר שמש ל-ynet. "שכחתי מזה לגמרי, אבל כשחזרתי הביתה ראיתי את התמונה ואשתי סיפרה לי שאותו צלם העביר לה אותה דרך משרד הביטחון שבוע לפני שחזרתי. עד אז היא בכלל לא ידעה אם אני חי או מת".
גם בחלוף שנים רבות מאז אותה טראומה, מתקשה שמש שלא להתרגש כשתמונתו חבול ומיואש מוצגת בפומבי - למרות שהעתק גדול שלה בציור שמן תלוי על קיר בביתו. "באיזשהו מקום זה מלחיץ, כי זה למעשה מחזיק אותך לתקופה הקשה של השבי והעינויים. בגלל שהיו לי נעלי צנחנים אדומות ושפם, המצרים היו בטוחים שאני מפקד והעבירו אותי עינויים קשים במיוחד. רואים רק את הידיים הנפוחות, אבל את כל הברדק על הגוף מהעינויים אי אפשר לראות כי הוא התחבא מתחת לבגדים".
בידי כוחות האויב. העיניים אומרות הכל (צילום: מרב בנימין)
מוצג אחר בתערוכה הוא סידור תפילה שהביא עמו מהשבי המצרי נתן מרגלית. בתקופה המלחמה, הוא היה בשירות סדיר במוצב אורקל שבצפון תעלת סואץ, ונפל בשבי המצרי לאחר לחימה ממושכת מול כוחות הארמיה השלישית שצרו על קו המעוזים בסיני. במשך חודשיים הוחזקו הוא וחבריו בכלא המצרי, עד ששוחררו כשניתן האות לחילופי השבויים.
"באחד הימים לקחו אותנו הסוהרים לבית הכנסת בקהיר כדי להציג אותנו, השבויים הישראליים, בראווה לפני כל מצלמות כלי התקשורת הערביים. התפללנו שם עם אנשי הקהילה היהודית, ואחר כך ביקשתי לקחת איתי את סידור התפילה", סיפר מרגלית. אנשי הקהילה העניקו לו את מבוקשו, והספר מוצג גם הוא בתערוכה, יחד עם תמונתו של מרגלית כשבוי בבית הכנסת בבירה המצרית.
רגע הסרת הדגל הונצח
בתערוכה מוצגות גם המזכרות שלקח מהשבי אורי אהרנפלד, ששירת במחלקת חבלה של הנח"ל המוצנח. יומיים לפני פרוץ הקרבות הוא הגיע אל מוצב המזח בתעלה, ונפל בשבי כוחות הארמיה השלישית אחרי 180 שעות לחימה. במהלך הקרבות נפצע שלוש פעמים מרסיסים, אך התעקש להמשיך ולהלחם - עד ששר הביטחון דאז, משה דיין, פקד על מפקדי המוצב להיכנע. כעבור זמן קצר, הגיעו החיילים המצריים למקום ותוך קריאות ניצחון לקחו אותו ואת חבריו בשבי.תמונת הרגע שבו פשט הייאוש, כשאהרנפלד נאלץ להסיר מהתורן את דגל ישראל והנפתו כעבור זמן קצר של דגל מצרים במקומו, מוצגת גם היא בתערוכה - לצד תמונות נוספות שבהן הוא נראה סוחב פצוע לאחר הנפילה בשבי. לצד אלה, יוצגו גם המדים שלבש וזוג האזיקים שהצמידו המצרים לידיו.
את התערוכה יזמו יחד ארגון נכי צה"ל ועמותת "ערים בלילה". "סיפור חייהם של נכי צה"ל נשזר לאורך 62 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל", אמר יו"ר ארגון נכי צה"ל, חיים בר. "אנו פועלים להנחלת המורשת לדור הצעיר במדינה, באמצעות חשיפה של סיפורי הגבורה הללו ועוד רבים נוספים לקהל הרחב".
לפנייה לכתב/ת 
