ניצחון הרוח: מכבי ת"א הגיעה ליורוליג
הצהובים לא הציגו משחק ענק, אבל רוח הלחימה והזינוקים על הפרקט הוליכו אותם לערב שעשוי להוות ציון דרך חשוב לקבוצה החדשה. מוטי דניאל מסכם ניצחון אירופי ראשון בעידן בלאט
דייויד בלאט הבטיח לפני המשחק שנראה מכבי אחרת מזו של השבוע שעבר בויטוריה. השחקנים שלו נענו לאתגר. נכון שהיריבה היתה פחות טובה מהספרדים, אך היא עדיין קבוצת יורוליג ראויה עם שחקנים מוכשרים. מכבי לא היתה יציבה לאורך כל המשחק וחשפה לא מעט נקודות תורפה, אבל בסופו של יום ראינו הרבה דברים חיוביים.
תחילה זוהי הרוח הקבוצתית - הספיריט. בשנים האחרונות חיפשנו קבוצה שאפשר יהיה לפרגן לה ולהתחבר אליה גם אם היא לא מבצעת באופן מושלם את הפיק אנד רול או הגנה כזו או אחרת. קבוצה בה שחקנים רואים משהו מעבר לאג'נדה הפרטית שלהם.
שחקני מכבי השתטחו אמש על הריצפה וזכו בכל כדור אובד. כולם ללא יוצא מן הכלל, נלחמו בצורה מעוררת הערכה, בראשות דורון פרקינס שסחף אחריו גם את גיא פניני, ריצ'ארד הנדריקס והשאר. אפילו סופו הענק נתן שני זינוקים לתפארת, מי היה מאמין?
שנית זהו משחק הריצה של מכבי. כשהיא מודעת לחשיבות בצבירת נקודות קלות וביכולת של חלק משחקניה לחצות את המגרש במהירות, רצה מכבי הרבה פעמים גם אחרי שספגה סל.
נקודה נוספת חשובה לא פחות זהו המשחק הסבלני בהתקפה. מלבד פרקינס שלפעמים קפץ לו הפיוז והשתולל בהתקפה, מכבי שיחקה לרוב בשקט כדי לייצר יתרונות. כל זמן שסופו היה על המגרש במחצית הראשונה ההתקפה הסתיימה אצלו. העליונות שלו על היריבים הביאה לשליטה אבסולוטית של היווני בצבע.
אי אפשר היה שלא לאהוב את הפירגון של השחקנים אחד לשני. יש תחרות גדולה בקבוצה על דקות משחק, הסגל רחב וקשה להוציא את כולם מרוצים. למרות זאת, ראינו שיתופי פעולה יפים. אידסון חיפש שוב ושוב את המסירות, לפעמים טיפה יותר מדי, אליהו ויתר על שתיים קלות ופרגן לסופו באסיסט ודאנק.
השחקנים של בלאט למדו ממנו את רוח הלחימה? דרק שארפ (אלי אלגרט)
מצאה חן בעיני גם ההתנהגות של אלישי כדיר. כל שחקן צעיר שמצפה לדקות צריך לצפות וללמוד. הבחור לא דרך על המגרש ביורוליג מימיו ומתחילת העונה הוא שומע על זה שמחפשים לו קבוצה אחרת. למרות זאת, הוא ישב על הספסל היום דרוך ומוכן. כשבלאט קרא בשמו הוא זינק והיה מוכן לחילוף תוך שניה, כאילו ציפה לקריאה הזאת מראש.
שחקנים רבים היו יושבים במקומו וחולמים על עולמות אחרים. כשעלה, שיחק בהתלהבות והציג מלחמה אדירה . אולי הוא לא ממש תרם מבחינת כדורסל נטו, אבל התחבר היטב לרוח אותה רוצים לראות בקבוצה. אם ימשיך בדרך הזאת נראה ממנו גם מהלכי כדורסל טובים.
כשהוא עייף על המגרש, ההתקפה תקועה. שחורציאניטיס (אלי אלגרט)
כאמור, מכבי לא שיחקה מושלם. ברמת ההגנה האישית היה שיפור, אך עדיין היו בעיות ברוטציה ההגנתית ובריבאונד ההגנה. אפילו ברבע הראשון המצוין שלטה ז'לגיריס מתחת לסל. נפילת המתח ברבע השלישי היתה בעייתית. ההפרש ירד והחבר'ה נלחצו ואיבדו ביטחון.
פה נכנס לתמונה פרקינס עם שתי פעולות אישיות שמנצחות משחק. בדיעבד, נראה לי שהיתה טעות לעלות במחצית השניה עם סופו שחזר עייף וכבד. מכיוון
שמשחק ההתקפה הולך לכיוון שלו כשהוא על המגרש, כאשר הוא לא מתפקד ההתקפה תקועה. גם החילוף המתבקש התעכב טיפה יותר ממה שצריך. אחרי שנח, חזר ברבע הרביעי לתת את החותמת הסופית לניצחון.
אצל קבוצה חדשה כמו מכבי ת"א של השנה, מדובר בניצחון חשוב שעוד עשוי להוות ציון דרך לסגל שמתהווה שם. למרות שבלאט אמר כי הוא לא מרוצה, הצהובים יכולים לצאת עם חיוך לסוף השבוע.
לפנייה לכתב/ת 
