השתיקה יפה לו: הכירו את היורש השמרן של פלוסי
מנהיג השמרנים בבית הנבחרים יודע שארה"ב מצביעה היום לא בעדו אלא נגד אובמה, ולכן הוא שומר על פרופיל נמוך. ג'ון ביינר, פשרן שכבר לא מוכן להתפשר, מקווה לקחת לפלוסי את פטיש יושב הראש ולהכשיר את הקרקע לנשיא רפובליקני ב-2012
שני אישים מסתתרים כיום מציבור הבוחרים בארצות הברית: יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי, שמאלנית מסן פרנסיסקו, שמגלמת בעיני רבים את כל מה שרע בממשל - התערבות יתר, העלאת מסים והגדלת הגרעון. וגם מי שעשוי לרשת את מקומה אחרי הבחירות, ג'ון ביינר הרפובליקני, לא ממהר להופיע בתקשורת. הסיבה: הוא לא צריך לדבר כדי לנצח.
היום נערכות בחירות על שליש מהמושבים בסנאט ועל כל 435 המושבים בבית הנבחרים. אם הסקרים יתאמתו והדמוקרטים יפסידו את הרוב בבית הנבחרים, תאבד פלוסי את תפקידה החשוב, שהחוקה מעמידה במקום השלישי בשרשרת הירושה, אחרי הנשיא וסגנו.
"לפטר את פלוסי". עצרת ימין בפלורידה, בשבוע שעבר (צילום: AFP)
בעוד פלוסי מסתתרת כדי לא לפגוע במפלגתה, ביינר שומר על פרופיל נמוך כדי לא לקלקל את הניצחון הצפוי. הקמפיין הרפובליקני בבחירות הנוכחיות
מנסה לטשטש את המאבקים בין המועמדים השונים ולהפוך את המאבק למשאל-עם על כהונת הנשיא. מבחינת השמרנים, היום מצביעה ארה"ב לא בעד ג'ון ביינר אלא נגד ברק אובמה.
אבל האמת היא שביינר כלל לא צריך להסתתר. אם ייצא לרחוב אקראי בעיר אמריקנית, אנשים יחלפו על פניו מבלי לסובב את הראש. מעטים הם האמריקנים שבכלל יידעו לזהות כי מדובר ברפובליקני הבכיר בבית הנבחרים, שאם לא יהיו הפתעות ימונה גם לתפקיד יושב הראש.
הכפרי המחויט
הגבר המרשים, השזוף, בעל העיניים הכחולות והחליפות המחויטות אוהב את החיים הטובים ולא מתבייש בזה. לביינר, שיחגוג יום הולדת 61 שבועיים אחרי הבחירות, אין שום כוונה להתנצל על חיבתו למשחק הגולף, למשקאות משכרים יקרים ולסיגריות קאמל. ומי היה מאמין שהוא בן למשפחה עם 12 ילדים שלמעשה מייצג אזור כפרי באוהיו.
מבקריו נוהגים להאשימו בעצלנות משום שהוא לא עובד עד השעות הקטנות של הלילה, אבל זו תהיה טעות לזלזל בג'ון ביינר. זה שני עשורים שהוא שרד כחבר לא בולט במיוחד בבית הנבחרים, והנה - או-טו-טו הוא מעפיל לפסגה. למעשה, הוא צריך להודות ליריבו המר בבית הלבן.
חיבה לגולף. תשדיר דמוקרטי נגד ביינר
ביינר לא היה מוכר לרבים בארה"ב עד שלפני שנתיים החל אובמה להשתמש בו כדוגמה למדיניות האליטיסטית והגרועה, כלשונו, של המפלגה הרפובליקנית. הנשיא אולי שכנע קומץ של דמוקרטים, אך עבור תומכי הימין, שעומדים לתת היום את הניצחון לשמרנים, ביקורת ישירה מהנשיא הדמוקרטי היא לא פחות מתעודת כבוד.
ביינר נבחר לראשונה לקונגרס ב-1990 ודי מהר הצטרף לחבורת פוליטיקאים צעירים מהמפלגה הרפובליקנית, שכונתה "כנופיית השבעה" ושקידמה שינויים
בגבעת הקפיטול. הוא גם לקח חלק במהפך הרפובליקני של 1994, שהחזיר את השליטה בבית הנבחרים אל הימין בתום 40 שנות שליטה דמוקרטית והקיץ את הקץ על הרפורמות שתכנן הנשיא דאז, ביל קלינטון.
את המהפך השקט שלו הוביל ביינר ב-2006, אחרי ניצחון פלוסי והדמוקרטים, כשהפתיע מועמדים בכירים ממנו כדי לזכות בתפקיד מנהיג הרפובליקנים בבית הנבחרים. בשנתיים שחלפו מאז ועד לניצחון אובמה, הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות טוב: להשיג פשרות מאחורי הקלעים ולא להתבלט.
"פשוט אמרו לא"
ואולם, מאז שנכנס אובמה לבית הלבן, זיהה ביינר לאן הרוח נושבת. הוא הבין במהרה שאופיו הפשרני לא ישרת אותו כשדעת הקהל בשני צדי המפה הפוליטית פונה לקטבים. מסיבה זו הוא לא השקיע כל מאמץ להשתמש בכישוריו ביצירת "דילים" כדי לקדם פשרה עם ממשל אובמה. הוא העדיף לדגול באמרה: "פשוט אמרו לא".
כל יוזמת חקיקה של אובמה שהגיעה להצבעה בבית הנבחרים נתקלה בהתנגדות נחרצת, אפילו הענקת טיפול רפואי למחלצי הנפגעים במתקפת 11 בספטמבר 2001. ביינר דאג שחברי מפלגתו יצביעו נגד מבלי להציג תוכניות חלופיות, למשל ברפורמה בביטוח הבריאות או בפיקוח על וול סטריט.
מחכה למינוי. ביינר וצמרת המפלגה הרפובליקנית (צילום: AP)
האסטרטגיה הזאת עשתה פלאים. ביינר לא נדרש להציג את עצמו במערכת הבחירות הנוכחית כאלטרנטיבה לאובמה או לפלוסי. כל מה שהוא צריך לעשות זה להישאר בבית ולחכות להצבעת המחאה עממית היום, שבסופה הוא יזכה בפטיש יושב הראש, שבו חבטה פלוסי במשך ארבע שנים.
השאלה הגדולה היא איך יתנהג ביינר כשיקבל את התפקיד הנכסף. "עקבתי מקרוב אחר ארבעה יושבי ראש של בית הנבחרים ואני יודע די טוב איך אני מתכוון למלא את התפקיד", הוא אמר באחרונה בפגישה עם עיתונאים. חבר בית הנבחרים ביינר הוא רפובליקני מתון שידע כיצד להגיע לעמק השווה עם יריבו הדמוקרטים בחקיקה בתחום החינוך. אבל יושב ראש בית הנבחרים ביינר צפוי להיות אדם אחר לגמרי. ביינר החדש כנראה לא יפעל למען פשרה עם הבית הלבן כדי להניע את גלגלי הכלכלה האמריקנית.
וייתכן שהוא לא יוכל לעשות זאת, גם אם ירצה. ההתחזקות הצפויה של האגף הימני במפלגתו, ובעיקר כניסתם של חברי תנועת "מסיבת התה" לקונגרס, תהפוך כל פשרה לבלתי אפשרית. היכולת של ביינר להשליט משמעת סיעתית כשמפלגתו תהיה כה מגוונת שואפת לאפס. עובדה זו תותיר לביינר תפקיד אחד: להמשיך לכרסם במעמד אובמה ולסייע למועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2012.
לפנייה לכתב/ת 
