מתנ"ס במקום רחוב: אי של שפיות לילדי סילוואן
כשברקע אלימות בלתי פוסקת, מנסים בשכונה המזרח-ירושלמית ליצור כמעט ללא סיוע חממה לדור העתיד ולאפשר לנוער המקומי לגדול כמו יתר בני גילם בארץ. למרות הכל, דו-קיום היא אכן מילה גסה: "זה מושג שלא קיים בסילוואן"
אבל בצל כל אלה, פועל במקום מוסד ייחודי שנועד לאפשר לילדי השכונה חיים רגילים, בצל המתיחות הבלתי פוסקת והמציאות האלימה שלתוכה הם נולדו. כבר שלוש שנים שפועל שם "מרכז המידע היצירתי", מעין מתנ"ס שהוקם ביוזמתו של ג'וואד סיאם, עובד סוציאלי במקצועו ותושב השכונה.
"מרכז המידע היצירתי" בסילוואן. אור בקצה המנהרה (צילום: גיל יוחנן)
למקום נוהרים כ-500 ילדים ובני נוער בני 6-16, שמ-10:00 בבוקר ועד 18:00 בערב נהנים ממגוון פעילויות חינוכיות, ובהן סדנאות אומנות, חוגי משחק ותיאטרון, קבוצת ריקוד דבקה, כתיבה יצירתית, חוג לתקשורת וכתיבה עיתונאית ועוד.
המרכז כולו פועל ללא כל סיוע מעיריית ירושלים, ומתוקצב מכספי תרומות התושבים וארגונים בינלאומיים שונים שהתגייסו לסייע להם למצוא מסגרת נאותה לדור העתיד של סילוואן.
עבור רבבות התושבים, פועלת במרכז הספרייה היחידה בשכונה ובה 2,500 ספרים בערבית, באנגלית וגם בעברית. כשמבין המדפים מבצבץ אחד מספרי סדרת "הארי פוטר" בערבית, הסבירה בגאווה מונה חסן, אחראית התקשורת במרכז, כי "את כל הספרים ניתן להשאיל הביתה ויש כאן הכל: החל מספרי מדע, היסטוריה וספרות קלאסית, ועד ספרי ילדים ומדע בדיוני. אנו רוצים להרחיב את האופקים של הילדים ולהעשיר אותם. אין לנו כוונה לחסום אותם ממידע כלשהו, וחוץ מספרי לימוד בעברית, יש לנו גם ספר תורה - מתורגם לערבית".
סיאם, מייסד ומנהל המוסד, הסביר: "כשאני הייתי ילד, לא היו גני משחקים, חוגים או פעילויות לילדים. לכן את התעסוקה חיפשנו ברחוב. בשביל הילדים, הרחוב הוא לא מקום טוב ואפילו מקור להסתבכויות, בין אם בקטטות או בעימותים עם המשטרה והמתנחלים. מאז ועד היום לא השתנה הרבה, סילוואן סובלת מהזנחה פושעת מצד העירייה והרשויות של ישראל, וחוץ מהרחובות והתשתיות שלא מתוחזקים כראוי, אין שום מסגרת לילדי בתי הספר".
תמורת רישום ל"מרכז המידע היצירתי", מתבקשים הורי הילדים לשלם סכום סמלי בגובה 100 שקלים לשנה, כשעבור משפחות מרובות ילדים מוצעות הנחות.
"פעילות הדגל שלנו נעשית בקיץ, אנו קוראים לה 'מחנה קיץ' - אך התקציבים שלנו רחוקים מלאפשר לקיים פעילות כמו שאתם, היהודים, מכירים", הזכיר סיאם. "בסך הכל, מדובר בפעילויות חברתיות שנמשכות לאורך חמישה ימים ברחבי השכונה. השנה, למשל, השכרנו ג'ימבורי, הזמנו תיאטרון בובות ומתנדבים בריטים הקימו קרקס. אלו דברים שרבים מילדי סילוואן לא ראו מעולם, וההתרגשות הייתה כאן רבה".
בין לבין, פעלו אנשי המרכז להקרין בשכונה המזרח-ירושלמית סרטים מצליחים מרחבי העולם, בניסיון לאפשר גם לילדי סילוואן לטעום מהחיים של בני גילם במקומות שונים בארץ.
אז למה לי פוליטיקה עכשיו? פשוט כי אין ברירה
מי שמשוטט ברחבי המרכז מגלה בו מתנדבים רבים מרחבי העולם - כשלצד פלסטינים, פועלים שם גם אמריקנים, קנדים וגרמנים שהתגייסו לסייע לילדי סילוואן.
לצד כל אלה, בלט במיוחד צעיר יהודי ירושלמי, שמגיע ל"מרכז המידע היצירתי" מדי יום ביומו, ומלמד את ילדי סילוואן נגינה בגיטרה. "אנו מלמדים את הילדים לנגן ב-14 כלים שונים, אך אין ספק שהדוגמה הזו מיוחדת מאוד", אמרו במרכז.
מקום מפלט - וגם מקום מבטחים. ילד במרכז בסילוואן (צילום: גיל יוחנן)
האם זה סמל לדו-קיום? צמד המילים גרם לסיאם לנוע באי-נחת. "אני לא חושב שהמושג הזה מדויק כשמשתמשים בו בהתייחסות למקום שאין בו דו-קיום. הילדים בסילוואן לא שונים מהילדים האחרים בעולם. הבעיה היא שכאן אין מקום לשחק, אין גנים ירוקים, וגם לא מגרשים או אולמות ספורט".
הוא לא חשֹך את שבטו גם מהשכנים הלא כל כך רצויים בשכונה, והטיל עליהם חלק בלתי מבוטל במצב. "הגעת המתנחלים לכאן והמאבטחים שלצידם גוררים הרבה מטח ויוצרים סביבה מסוכנת לילדים. הבעיה שלנו עם המאבטחים היא שהם מתפקדים כמו שוטרים. הם לא רק שומרים על המתנחלים, אלא גם מסכנים את ילדי השכונה".
סיאם סיפר כי תמהיל המתח המסוכן והאלימות הגוברת, הביא את חלק מהתושבים לקחת את החוק לידיהם כאקט של ייאוש ואובדן האמון ברשויות המדינה והמשטרה. "חוסר האמון שלנו בהם נובע ממציאות מסוימת. הרבה פעמים, כשאנו מגיעים להגיש תלונה נגד המתנחלים במשטרה, לא רק שלא חוקרים את זה - אלא עוד מאשימים אותנו במצב ועוצרים אותנו".
הספרייה בסילוואן. אפשר לקרוא גם את התורה (צילום: גיל יוחנן)
אבל למרות החממה שהוא ואנשיו מנסים להקנות לילדי סילוואן, נראה כי במצב דוגמת זה של השכונה - קשה להימנע מלעסוק בפוליטיקה. ממש בשכנות ל"מרכז המידע היצירתי" פועל מאז יולי אשתקד "מרכז ואדי חילווה למידע", שאנשיו אחראים למה שמכנים בשכונה "פעילות לחקר האמת".
באותו מרכז מידע, עוסקים הפעילים בתיעוד ובצילום המתרחש בסילוואן - מה שכבר הצליח לגרום לשכנים היהודים ולמשטרה לא מעט צרות. הדוגמה האחרונה לכך הייתה תיעוד ילדים יהודים ושוטרים מיידים אבנים לעבר ערבים בסילוואן.
"הכוונה שלנו היא שיראו גם את הצד שלנו", הסביר סיאם. "מאז הקמת מרכז המבקרים 'עיר דוד' - הרגשנו צורך עז לגרום לכך שיוכלו לשמוע גם את הקול שלנו. באמצעות המרכז, אנחנו מספרים את האמת שמאחורי הקלעים, אותה עובדה שהרבה ישראלים לא רוצים לשמוע - והיא שסילוואן היא שכונה ערבית, שהייתה כזו וגם תישאר כזו. היא לא 'עיר דוד' היהודית וגם לא תהיה. זהו המקום שבו נולדנו וגדלנו, וכאן גם נחייה בהמשך".
לפנייה לכתב/ת 
