פרס בכיכר: עוד נבכה דמעות נחמה עם יצחק
רבבות השתתפו בעצרת המרכזית במלאות 15 שנה לרצח רבין. נשיא המדינה אמר כי "חיי יצחק ניטלו, אך צוואתו תקפה", וכי כשיגיע השלום המיוחל, "יצחק יהיה עמנו שוב, ועינינו יגירו מפלי דמעות נחמה". על רקע הקריאות לשחרור יגאל עמיר, הדגיש: "ראשי ישראל, משמאל מימין, הכריזו שלא ימחלו לעולם לנבל"
רבבות בני אדם הגיעו הערב (שבת) לכיכר רבין, כדי להשתתף בעצרת המרכזית לציון 15 שנה לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין. בראש הנואמים בעצרת, שהועברה בשידור ישיר ב-ynet, עמד נשיא המדינה, שמעון פרס, שאמר כי "את חייו של יצחק נטלו. אבל צוואתו תקפה". הוא הזכיר גם את מה שכינה "הישג מוסרי", כש"ראשי ישראל, משמאל ומימין, הכריזו שלא ימחלו לעולם לנבל שקיפח את חיי יצחק". לדברי המארגנים, יותר מ-100 אלף איש השתתפו באירוע.
הנשיא פרס, שעמד לצד רבין על הבמה בליל הרצח, ב-4 בנובמבר 1995, אמר בנאומו: "חלפו 15 שנים. אנו באותה הכיכר. ולכאורה הכל כמעט כבאותה מוצאי שבת. רק יצחק רבין חסר. ואני אומר לכם שביום המיוחל, הוא יהיה עמנו שוב. דמותו תתייצב כאן. כראשון, בשורה הראשונה של השלום. הוא יניף את ידו בביישנות כפי שנהג לנופף בה קודם לכן. וקולו יזייף את המנגינה אבל לא את המילים מהשיר ההוא. ומעינינו יגירו מפלי דמעות. הפעם, דמעות נחמה".
פרס אמר כי "את חייו של יצחק נטלו. אבל צוואתו תקפה. היא מחייבת את כולנו. את הדור שלנו ואת הדור הצעיר. וקוראת לנו שלא לנוח. לא לשקוט. לא לדחות. להפוך את חלון ההזדמנות לשער רחב להסכם מלא". על רקע הקריאות ששוב נשמעות בחוגי הימין הקיצוני לאפשר את שחרורו מהכלא של יגאל עמיר, רוצחו של רבין, אמר נשיא המדינה כי הישגנו "הישג מוסרי, כי נוצר כאן רצון לאומי שלא לשלוט על עם אחר. הישג מלכד. כאשר ראשי ישראל, משמאל ומימין, הכריזו שלא ימחלו לעולם לנבל שקיפח את חיי יצחק".
פרס על הפצצות מתימן: "באותה חזית עם ארה"ב"
פרס אמר כי הדרך לשלום ארוכה עדיין. "השכנים מעבר לגבולות ובתוך השטחים, אינם מקלים על המלאכה. ועדיין יש
מי שמבקש לכלותנו. לעקור אותנו מאותה פיסת אדמה שתקענו עליה יתד. ושעליה בנינו בית, ארץ, מדינה. אבל, אנחנו כאן, ואתנו ומאחורינו עם רב ועצום. עם שלא ירפה לרגע מן התקווה ולא יסטה כזית מדרך השלום. אנחנו יותר נחושים מאויבי השלום. ועל-כן ננצח".
הנשיא פרס ניצל את נאומו כדי להתייחס גם לפיגועי הטרור נגד מוסדות יהודיים בשיקגו, שסוכלו בסוף השבוע. "אנו עומדים באותה חזית הטרור", הדגיש נשיא המדינה. "אתמול ארה"ב וארצות אחרות מנעו אסון כבד כשפצצות מתימן באו להרוג אנשים חפים מפשע. אנחנו באותה חזית נגד הטרור, גם בחזית הזו נעמוד ביחד".
באי העצרת, הערב בתל-אביב. "לא נסטה כזית מהשלום" (צילום: ירון ברנר)
גם הפרופסור רות גביזון נאמה בעצרת, ואמרה כי "אין ספק בלבי שרבין הלך לאוסלו משום שהיה משוכנע שזו הדרך היחידה לשמור על ישראל כמדינת העם היהודי... ברור לחלוטין כי מדינה יהודית לא התפרשה בעיני רבין כהיתר לאפליה או קיפוח של המיעוט הערבי, וגם לא כמתכון להשלטת הדת על המדינה". לדבריה, "מן הראוי שיום הזיכרון ליצחק רבין יהיה יום המבטא את השאיפה לישראל כפי שהוא ראה אותה - סולדת מכל צורה של אלימות פוליטית, רודפת שלום, מכבדת זהויות קהילתיות שונות, מגשימה את שאיפת הדורות של בני הלאום היהודי לעצמאות במולדת ההיסטורית, אך באותה
נשימה - מהווה בית לכל אזרחיה".
"מורשת רבין אינה רק להתאבל, אלא לשנות"
המשורר רוני סומק אמר בנאומו כי יצחק רבין היה בעיניו "גדול מתקני דרכיה של מדינת ישראל, גדול קבלני השיפוצים". לדבריו, "היה לו אומץ והתבונה לעבור את המרחק מחייל מספר 30743 בצה"ל לחייל בצבא השלום. הוא היה למפקד של שני הצבאות האלה". סומק הדגיש את החשיבות שהקנה רבין לחינוך, והתקציב שהפנה לו, לעומת אלה שבאו אחריו.
הפובליציסט יאיר גרבוז פנה אל הדור הצעיר, ואמר: "שלא כמו יצחק רבין ואנשי הפלמ"ח, אין אתם זקוקים לנשק חם למשימתכם. אין אתם צריכים לרוץ בתעלות הקשר, לא להרוג ולא להיהרג, אלא להתחיל מחדש את הקרב על השלום ועל
גורל החברה הישראלית... מורשת רבין אינה רק לזכור ולהתאבל, אלא לעשות ולשנות".
באירוע לוקחים חלק בין היתר האמנים אביב גפן, אברהם טל, דני סנדרסון, הראל סקעת, יהודה פוליקר, יוני רכטר, מוש בן-ארי, מיטל טרבלסי, מירי אלוני, להקת המחול הקיבוצי, עובדיה חממה, רונה קינן ושלומי שבן.
העצרת נערכת השנה כשברקע כוונת מארגניה שלא להמשיך לקיים אותה במתכונת המוכרת החל מהשנה הבאה, בשל מספר המשתתפים ההולך ומתמעט בשנים האחרונות. עם זאת, דליה רבין - בתו של ראש הממשלה המנוח - אמרה בהגיעה לכיכר כי לא בטוח שתהיה זו העצרת האחרונה.
את השידור החי מפיקה רוני גל
לפנייה לכתב/ת 
