הנשמה התשיעית של רוברטו
נאור אורמיה הולך ומבסס את מעמדו ככוכב, לא מעט בזכות האמרגן המשופשף רוברטו בן שושן. אחרי תקופת השפל והנטישות, רוברטו טוען בראיון שהשתנה ומודה, "אי אפשר שלא להתאהב בילד". וגם, מה תאחלו לאבי ביטר ליום ההולדת?
נאור אורמיה על עטיפת הסינגל החדש. בדרך הנכונה להיות להיט ענק
תזכרו את השם נאור אורמיה, כי הוא נמצא בדרך הבטוחה להיות ג'סטין ביבר הישראלי. אחרי שיחה לא ארוכה איתו התאהבתי ואני מאמין שהדבר ללב של כולכם תהיה קצרה מתמיד. הוא פרץ עם "איפה הימים" וכבש אותי סופית עם "אהבת חיי" ו"לכי לך". הסגנון שלו שונה. לא עוד פופ מזרחי שטחי עם מילים מפגרות ולחנים איוולים שחוזרים על עצמם בעשרות ורסיות שונות, אלא משהו אחר - איכותי.
"אני מגשים את החלום שלי ולא רואה את זה כמובן מאליו", אומר אורמיה, "אני מקבל מחמאות שמלמדות שאני כנראה עושה משהו טוב ומוכיחות שאפשר לעשות כאן מוזיקה מזרחית איכותית".
לא חששת שלא ידעו איך לאכול אותך?
"יש הרבה זמרים במדינה וקשה להשתלב. לכן רציתי להביא משהו שונה. אני עושה שירי נשמה מזרחיים וההצלחה שאני מתחיל לקבל מוכיחה שבחרתי נכון. בבית גדלתי על אלביס וארית'ה פרנקלין לצד אום כולתום ופריד אל אטריש. זה מי שאני, אני לא יודע ולא רוצה לעשות משהו אחר".
קליפ הפריצה. "איפה הימים"
אורמיה נמצא בדרך הנכונה להיות להיט ענק. הוא מודה שיש כבר לא מעט מעריצות ולטענתו למד להתייחס אליהן באהבה. "ברוך ה'" הוא עונה בחיוך כששאלתי אותו אם הוא כבר הספיק לבלות עם אחת מהן. נקווה שההצלחה לא תשנה אותו.
דמיינת שתוך פחות משנה מאז יציאתך לדרך, יחד עם המנהל רוברטו בו שושן, תזכה להצלחה כזו?
"בחיים לא. הפייסבוק שלי קורס, ההזמנה להופעות כבר סגורה לחצי שנה הקרובה ובאירועים כמו בת מצוות אני מופיע ללא הפסקה. לשמחתי, יש לי מנהל עם קבלות שאני סומך עליו".
יש מי שיחלקו עליך.
"רוברטו אדם מדהים ולא מעניין אותי כל הסיפורים עליו. כבר הגיעו אליי כל מיני נשמות טובות שהזהירו אותי לגביו, אבל אני לא מפחד ממנו ולא מתייחס לסיפורים וההמצאות עליו"
מה לא אמרו על בן שושן: שהוא סוס מת, שהוא מי-שהיה שלא ישוב, שאין לו את מה שדרוש כדי להיות מנהל מוצלח. אבל כמו חתול רחוב, הוא הוכיח שאולי שמונה ה"נשמות טובות", מאיה בוסקילה, מורן קריתי, גיים בויז, מורן אטיאס, רותם סלע, אגם רודברג, שרון גניש וליהי אלון נטשו אותו, הגיע הנשמה התשיעית בשם נאור אורמיה והחזירה לו את האור לפנים ובעיקר ללב התעשייה.
"אני טיפוס בעייתי"
הסיפור של בן שושן יכול לספק תסריט לטלנובלה. אבל כעת, פחות משנה מאז יציאתו לדרך משותפת עם אורמיה, מטפסים השניים אל עבר לב התעשייה המוזיקלית בארץ, כשיש להם את כל הסיבות להיות אופטימיים.
עם אגם רודברג. "היו לי שחקנים, זמרים, דוגמנים, טובים יותר או פחות"
בשיחה איתו לרגל צאת אלבום הבכורה של אורמיה, הוא מסכם את הסיבות לנפילתו "באופי שלי אני טיפוס מאוד בעייתי. נפגע מהר, עם תחושת קיפוח גדולה וחוסר בטחון לא מבוטל. היום, אחרי כל הטראומה שעברתי, למדתי לטפל בעצמי. השתניתי. היום אני יודע מה אני שווה ומה אני יכול לעשות במקצוע הזה, והקבלות שאני מציג מוכיחות שזה הרבה" .
מה הלקח הכי גדול שלמדת?
"ליהנות ממה שאני עושה. בעבודה עם אמנים יש המון תחרות ואגו. תמיד הסתכלתי על הדשא של השכן והייתי תחרותי. היום, למדתי להפסיק לעשות השוואות".
הכרזת שהפסקת עם המוזיקה אחרי שחטפת לא מעט מכות. מה גרם לך לקחת את נאור?
"בכלל לא רציתי אותו בהתחלה בגלל ההתנסות הרעה שעברתי. אבל, אי אפשר שלא להתאהב בילד המדהים הזה. הוא בורך בקסם ובטוב לב שכבר שכחתי שקיימים בעולם הזה. אפשר לקרוא לזה ' מגיפה טובה', במרוקאית אומרים 'היבה'. אבל מעבר ליופי הפנימי האדיר שלו, הוא יוצר מוכשר, בחור יפה תואר ובעיקר מוזיקאי ולא רק אמן מבצע, שהיום זה היתרון הכי גדול שזמר יכול להציע לשוק".
רוברטו. "רק לפני עשר שנים הייתי כלומניק" (צילום: קרן נתנזון)
במה זה שונה מאמנים אחרים שעבדת איתם?
"סופסוף אני עובד עם אנשים שכיף לי לעבוד בשבילם ובעיקר מעריכים בחזרה. היו לי שחקנים, זמרים, דוגמנים, כל הטיפוסים האפשריים. טובים יותר או פחות. נאור הוא האמן הכי טוב שהיה לי אי פעם, הכישרון הכי גדול שטיפלתי מעולם וזה למרות שטיפלתי במאיה. הוא בעיקר הבנאדם הכי טוב שטיפלתי עד היום"
אנשים לא נרתעו לחזור לעבוד איתך?
"הדרך לא הייתה קלה, אבל אני לא אשכח שהלכתי לדידי הררי עם 'איפה הימים' - הסינגל הראשון שלו, כשלא ידעתי בכלל איך דידי יקבל אותי. לשמחתי, לא רק שקיבל אותי בחום, הוא גם השמיע את השיר אצלו בבכורה עוד באותו יום. הוא חיזק אותי כל כך באותם רגעים, שבזכותו צברתי את הביטחון להשקיע בנאור".
לא קשה להתחיל מאפס אחרי שהיית על פסגת האולימפוס?
"אין לי ברירה אחרת. השם שלי הוכפש ונגרם לי נזק אדיר. אחרי שכבשתי כל מקום אפשרי במדינה, מגיעה תוכנית תחקירים (התוכנית "עובדה" בשנת 2006 - א"ש) וגומרת לי את הקריירה. למרות שבסוף התחקיר לכאורה, אם אפשר לקרוא לו בכלל ככה, לא עסק בי. לשמחתי, הזמן מרפא וכעת הגיע נאור שהחזיר לי את שמחת החיים וגרם לי לזכור שרק לפני עשר שנים הייתי כלומניק".
אתה לא מפחד שבסוף, אחרי שתרים אותו, גם הוא יעזוב אותך כמו כל השאר?
"אני לא יכול לנהל את חיי בפחד הזה. איזה שיטת חיים זו? אני מעריך שהוא לא אותו טיפוס כמו הקודמים ואני מקווה שלא אתבדה".
אז בפעם הבאה שתראה את מאיה בוסקילה, כן תגיד לה שלום?
"אין לי שום דבר נגד מאיה. גם לא שמחה לאיד על מצבה. אבל אני לא חושב שאדבר איתה בחיים האלה. אין לנו על מה, זה בטוח לא יעזור לנו בכלום".
ביטר למון
אבי ביטר ציין בסוף השבוע האחרון יום הולדת 45, ולרגל המאורע המשמח בוחר המדור לפרגן לו עם "בוכה בגשם" - אחד משיריו הגדולים ביותר, אולי שיר הדיכאון האולטמטיבי של הז'אנר הטורקי.
ביטר בוכה בגשם
הוא אולי לא עזב אותנו בסוף לטורקיה כמו שהבטיח כאן, אבל אולי טוב שכך. הרי בלעדיו היה לנו קצת משעמם, לא?
רגע, אתם כבר חברים של "מביט מזרחה" בפייסבוק?
לפנייה לכתב/ת 
