הנבחרת שוב הפסידה? הבורסה תרד מחר
מחקרים מוכיחים כי לעיתים, בניגוד לכל היגיון כלכלי, שוק ההון מושפע באופן ישיר ממצב הרוח שלנו. שמיים מעוננים, סיום חופשה והפסד הקבוצה הלאומית עלולים להיות חשובים יותר מהודעה דרמטית של הנגיד. יש מי שגם עושה מזה כסף
עד כמה מצב הרוח שלנו משפיע על שוק ההון? מחקר שנערך לפני שנים בארצות הברית הראה שמחירי המניות בבורסה בניו יורק נוטים לרדת באופן קבוע בימי שני בשבוע ,זאת ללא כל הסבר כלכלי הגיוני. בדיקת החוקרים העלתה כי החזרה מחופשת סוף השבוע לשגרה מורידה את מצב הרוח של הציבור ומשפיעה על הנכונות להשקיע. התופעה אף זכתה לשם ייחודי - "מנדיי אפקט" (השפעת יום שני - א.ר).
כך גם קיימת השפעה מכרעת לחופשות וחגים. גם בישראל בדומה לשאר העולם, לפני החג אנו עדים לתשואות גבוהות בשווקים ולאחריו לתיקון ולירידה. אולם, מתברר שלא רק סיום החופשה או תחילתה משפיע על המוטיבציה להשקעה, כמעט כל דבר שמשפיע על מצב הרוח שלנו משפיע בסופו של דבר על שוק ההון.
כך לדוגמא, קיימת נטייה של חלק מהאנשים להיכנס לדיכאון במהלך הסתיו. כתוצאה מכך, בעונה הזו תפיסת הסיכון יותר גדולה ואנשים נוטים שלא להשקיע - מהלך שנותן את אותותיו השליליים בבורסה.
האנגלים התאכזבו מהנבחרת - הבורסה ירדה
"באופן מפתיע מתברר כי אפילו תופעות כמו מספר העננים מעל ניו יורק ומספר שעות האור, משפיעות על מחירי מניות. זה משהו שלא חשבו שזה אפשרי, אך הוכח מחקרית", אומר ל-ynet פרופ' חיים לוי, דיקאן בית הספר למנהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ועסקים.
הרקע להחלטת השקעה או הימנעות ממנה, הוא רחב ביותר. פרופ' לוי שיציג מחר נתונים מעניינים בתחום במסגרת כנס שווקים גלובליים שיקיים בית ההשקעות "טנדם קפיטל" מציין כי מחקר שערך בעצמו עם ד"ר גיא קפלנסי, ופורסם לפני מספר שנים, העלה כי גם תוצאות משחק כדורגל משפיעות על הלכי הרוח של המשקיעים.
"במשחקי הגביע העולמי בכל פעם שקבוצה מסוימת הפסידה השווקים באותה מדינה יורדים", הוא אומר. "כשהקבוצה האנגלית הפסידה, לדוגמא, מחירי המניות שם ירדו - כשאתה במצב רוח לא טוב, אתה לא הולך על מניות".
ההחלטות אינן רציונאליות
ההכרה כי ההשפעה על החלטות השקעה אינה נובעות משיקולים כלכליים רציונאלים, קיימת למעשה כבר כמה עשורים. לפניה, המומחים הניחו ששוק ההון משוכלל דיו והחלטות ההשקעה נובעות מסיבות רציונאליות. אולם, כבר בשנת 1953 הכלכלן מוריס אלה, שזכה מאוחר יותר בפרס נובל בכלכלה, הוכיח במחקרו שאנשים לא מתנהגים בצורה קבועה וצפויה בבחירת ההשקעות שלהם.
מאוחר יותר, בשנת 1979, שני חוקרים ישראלים - דניאל כהנמן (לימים חתן פרס נובל בכלכלה) ועמוס טברסקי, פרסמו מאמר שעסק בבחירה בתנאי אי ודאות. במאמר הזה ,שהיווה פריצת דרך חשובה, הם טענו כי אדם לא רציונאלי מקבל החלטות מוטעות ומפעיל שיקולים פסיכולוגיים לא פחות מאשר כלכליים.
"הגדולה של המאמר הזה שהוא פורסם בעיתון כלכלי ולא פסיכולוגי והוא משך את תשומת לבם של כלכלים" אומר לוי. "אז החל מחקר אינטנסיבי לבדוק האם רגש, מצב רוח וכו' משפיע על החלטות השקעה שלנו".
ההשפעה הפסיכולוגית על החלטות ההשקעה מביאה לעיתים למצבים אבסורדיים. כך לדוגמא, במחקר נוסף שעשה לוי עם ד"ר קפלנסקי, התגלה שאומדן הנזק הכלכלי (כולל נזקים ישירים ועקיפים) בעת התרסקות מטוס נוסעים אמריקני , מגיע לחצי מיליארד עד מיליארד דולר. ואולם ביום בו מתפרסמת בחדשות ידיעה כזו, מגיעים ההפסדים בבורסה ליותר מ-60 מיליארד דולר. יש לציין כי לאחר מספר ימים המחירים חוזרים לעלות והתמונה מתאזנת.
ניצול הזדמנויות - אסטרטגיות השקעה פסיכולוגיות
אבחון התופעה ומיקודה הביא גופים פיננסיים לבנות אסטרטגיות תואמות לניצול האירועים הללו - במציאות הזו ניתן לבנות אסטרטגיה תואמת שתבצע קנייה בעת ההיצע ותמכור בעת ביקוש. בעקבות זאת התופעות הללו מורגשות כבר פחות בשנים האחרונות. "בארה"ב הוקמו חברות גידור שמנצלות את זה ולכן האפקט נעלם. אבל מבחינה פסיכולוגית, שום דבר לא השתנה", מסביר לוי.
האם עדיין נשארו אירועים ייחודיים כאלו שהגופים הפיננסיים הגדולים עוד לא ניצלו?
לדברי פרופ' לוי עדיין קיימים כמה "חורים" כאלו שמי שידע לנצלם יוכל להרוויח כסף רב. לוי אף מדגים זאת בתופעה אותה חקר והתפרסמה רק לאחרונה: כבר 50 שנה , בכל פעם שמתחיל המונדיאל - הבורסה נופלת והמגמה משתנה כשמסתיימים המשחקים. "אם אדם ישקיע דולר אחד בבורסה, אחרי שישים שנה יהיו לו 4,000 דולר. אבל אם הוא ישכיל לפני כל מונדיאל לצאת ובסוף המונדיאל לחזור, יהיו לו 6,500 דולר", טוען החוקר.
מדוע המונדיאל, אירוע משמח לאוהדי הכדורגל, מביא למצב רוח רע?
"המונדיאל משמח", מסכים לוי. "אבל כל יום מדינה אחרת יוצאת מהמשחק, מספר המאוכזבים הולך וגדל, למעט המדינה הזוכה, מצב הרוח בשאר המדינות ירוד. התופעה הזו עדיין לא נוצלה ואני מניח שכבר כעת מישהו מייצר איזה אסטרטגיה לנצל את זה".
לפנייה לכתב/ת 
