רק באמריקה: 10 דרכים מקוריות לשימוש בגופה

האמריקנים מעבירים את רוח ההתנדבות הידועה שלהם גם לעולם הבא: אתר CNN מפרט אילו שימושים מוצאים האמריקנים לגופם לאחר המוות.

באזל, בן 38 ונשא HIV, שואף שמדענים ילמדו עוד על המחלה דרך בחינת איבריו. "אם רק אדם אחד יוכל להסתכל על הגולגולת או הכליות שלי, שנפגעו מה-HIV ומהתרופות שאני לוקח וללמוד מהן - איזו מתנה נפלאה זו תהיה אז", הוא הסביר את החלטתו לרשת החדשות. באותה שנה שבה חתם על טופס התרומה, תרם באזל גם את ירכו הימנית - שהיתה צריכה להיות מוחלפת בשל נזק מהתרופות. שלוש שנים לאחר מכן, תרם גם את ירכו השמאלית למוסד.

כמובן, להיות מיצג במוזיאון אינו חלומו של כל אדם, ויש דרכים אחרות לעשות שימוש בגופה לאחר המוות. האתר ממליץ לאמריקנים לחשוב על אחת מעשר הדרכים הבאות: 

1. תרום איברים

אנשים מתים בכל יום בהמתנה לכליה, כבד, לב, ריאה ועוד. בארץ האופציה הזו קיימת גם, כמובן: לימדו על תרומת איברים, חיתמו על כרטיס אדי, יידעו את בני המשפחה על רצונכם - ואל תירתעו מהסטיגמות והמיתוסים על תרומות איברים.   

2. תרום רקמות

העצמות, הרצועות והקרניות שלכם (או במילה אחת - הרקמות), עשויות אף הן לעזור לאחרים. גם כאן, הזכות לא שמורה רק לאמריקנים: כל שעליכם לעשות הוא לחתום על כרטיס אדי ולספר לבני המשפחה על החלטתכם. כמו במקרה של תרומת איברים, גם כאן תוכלו לבחור איזו רקמה בדיוק ברצונכם לתרום.

חותמים עכשיו: 

• לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן
  

פרויקט תורמים לחיים: 

• מתלבטים? היכנסו לפורום אדי ב-ynet   
  

3. תרום את גופך לאקדמיה

אפשר לעזור לרופא לעתיד ללמוד על גוף האדם על-ידי תרומה למוסד אקדמי. במקרה כזה, יוכלו התורמים לברר בדיוק מה יקרה לגופם.

4. עזור לרופאים לשכלל את מיומנותם

אזרחים שמעדיפים שיעבדו עליהם חברים מנוסים מעט יותר מסטודנטים לרפואה שנה א', יכולים לתרום את גופם למרכז הרפואה והמחקר בממפיס, שם מתרכזים רופאים שבאים להכשרות ממספר התאגדויות, ביניהן גם איגוד הכרירורגים הנוירולוגים.

במוסד המכובד זוכים הרופאים להתאמן (ואף לעשות טעויות) על גופות במקום על החיים; התורמים הנדיבים זוכים להסעה על חשבון המוסד לממפיס, והמוסד אף משלם על שריפת הגופה לאחר סיום "האימונים". כמו כן, הוא אחראי על שינוע האפר למשפחת המת. 

5. השאר את גופך ב"חוות הגופות"

חטיבות לזיהוי פלילי ברחבי ארצות הברית חבות את פתירתם של תעלומות פשע רבות למרכז האנתרופולוגי המשפטי בטנסי, הידוע יותר בשם "חוות הגופות". זו כוללת מעל 650 גופות ושלדים הפזורים על כ-10 קמ"ר של שטח בנוקסוויל. חוקרים וסטודנטים בוחנים גופות בשלבים שונים של ריקבון, במטרה לעזור לאנתרופולוגים ואנשי חוק בקביעת שעת מוות וזיהוי נפטרים.

למה "סתם" להיקבר? אילוסטרציה (צילום: Juraj Liptak, LDA Halle)

6. הפוך ל"גופת מבחן ריסוק"

בובות מבחן ריסוק הן יעילות בדרכן, אך אין כמו גופת אדם אמיתית כדי לבחון מה קורה לגוף בזמן תאונת דרכים. אמריקנים יצירתיים במיוחד יכולים לתרום את גופם לפקולטה לרפואה באוניברסיטת Wayne, ובכך לסייע לחוקרי תאונות עתידיות.

7. הפקד את גופך בידי "סוכן גופות"

סוכני גופות אחראים על "פירוק" האיברים והעברתם למוסדות מחקר, הכשרה וחינוך. הם משלמים על שינוע הגופה למוסד שלהם, והאיברים שאינם משמשים למחקר מועברים לשריפה; לאחר מכן, האפר מועבר למשפחת המת. החסרון באופציה זו הוא שלתורם אין מושג מראש לאן יועברו איבריו. קריסטין דורן, אחראית יחסי הקהילה בחברת הסוכנים Science Care,  הסבירה ל-CNN כי "אין הבטחה להשתמש בגופה במוסד ספציפי, מכיוון שצורכי מחקר משתנים כל העת".

8. שלח את גופתך למסע הופעות

אם הספקתם לבקר בתערוכת Body Worlds המציגה 20 מוצגי גוף ולמעלה מ-130 איברים אותנטיים של גוף האדם, אתם בוודאי יודעים מהי פלסטינציה - תהליך של הקשחת והעמדת הגוף כדי שייראה חי.

אמריקנים (וגם קנדים) שחפצים בתהילה אחרי המוות יכולים לתרום את גופם למרכז לפלסטינציה. או אז תועבר הגופה לגרמניה, שם יעבדו עליה מומחים: הם יסירו את השומן והמים, יזריקו לגופה סיליקון ויקפיאו אותה בעזרת גז, אור או חום, כך שתתבסס בתנוחה מסוימת (לדוגמה, גופה רצה, גופה היושבת בשיכול רגליים, גופה הרוכבת על סוס וכן הלאה). התהליך כולו אורך כשנה.

המשפחה של התורם משלמת על שינוע הגופה למרכז לפלסטינציה, וזה בתורו משלם על העברת הגופה לגרמניה. התרומה מותנית במצב הגופה: קשישים ואנשים שהושתלו בהם איברים יכולים לתרום, אך מוות אלים לא יעבוד כאן, שכן הגופה חייבת להיות "במצב סביר ושלם" כדי להתקבל לתוכנית. כמו כן, אין הבטחה כי הגופה תוצג בסופו של דבר באחת מחמש התערוכות הרצות כרגע בעולם. יש גופות שמועברות לאחר הפלסטינציה לפקולוטות לרפואה ומרכזי הכשרה.

9. הפוך לשלד

חוקרים מכל העולם מבקרים באוסף השלדים הענק והמגוון של מוזיאון מקסוול

לאנתרופולוגיה בניו מקסיקו. שינוע הגופה יתבצע על חשבון המשפחה, ושיירי הגופה (מלבד השלד כמובן) נשרפים. כאן, האפר אינו מועבר למשפחה.

10. הפכו למוצג מוזיאוני

אפשרות נוספת העומדת בפני המת האמריקני היא לתרום את גופו מבעוד מועד למוזיאון Mütter בבית הספר לרפואה בפילדלפיה. מלבד ג'יי ניית'ן באזל המוזכר מעלה, רק שלוש פניות התבצעו למוזיאון זה מאז 2004. המוזיאון מעוניין במיוחד בגופות עם אנומליה כלשהי, אך ישקול גם לקחת גופות של אמריקנים "נורמטיביים". בכל מקרה, משפחת המתה תצטרך לשאת בעול הכלכלי של שינוע הגופה לפילדלפיה.