לודאים נגד התוכנית: לספורט יותר מלרווחה

העברת 160 מיליון שקל ללוד צפויה להזריק חיים לעבודות חידוש התשתיות ובטחון הפנים, אולם ההשקעה בתרבות וברווחה - הנושאים שסומנו כבעייתים במיוחד בעקבות גל מעשי הרצח שפקד את העיר - נותרה הרחק מאחור. "מדובר בתוכנית גרועה, שחצי ממנה הולך לתשתיות, בנייה בלתי חוקית, אכיפה ואכיפה ועוד אכיפה ומצלמות ועוד כוח", מלינה סמאח סלאימה אגבאריה, עובדת סוציאלית בעיר ומנהלת עמותת נע"ם (נשים ערביות במרכז).

לדבריה, "מתוך כל הסכום, 800 אלף בלבד הולכים לתרבות ו-3 מיליון בלבד לרווחה. זה אמור להספיק לחמישה תקנים לעובדים סוציאליים, שמהם רק שליש לדוברי ערבית. זה אומר עוד עובד ורבע לכלל אוכלוסיית דוברי הערבית בעיר. ואפילו אם מביאים לנו עובד סוציאלי נוסף, אני רוצה לדעת מה הוא יעשה בלי כסף".

תושבי העיר יוצאים נגד ההזנחה. יהיה שינוי? (צילום: אמיר לוי)

אגבאריה מדגישה כי העברת התקציב מתכוננת להתבצע בשיטת "מאצ'ינג" - כלומר משרד הרווחה צפוי לספק 75 אחוז מהסכום ואילו רשויות לוד יידרשו להשלים את יתר התקציב - וזו בעיה משמעותית. "הממשלה חכמה ויודעת שלוד לא תעמוד ב'מאצ'ינג', כי אין לה תקציב לזה, אחרת הייתה עושה

זאת מזמן. אז שמו סעיף לפיו אם לא יתקבלו מעיריית לוד תקציבים, יינתנו רק שני תקנים עם שליש לדוברי ערבית, כלומר תוספת של חצי משרה בלבד לעובד סוציאלי דובר ערבית. זה נראה לכם מתקבל על הדעת? לעומת זאת עשרה מיליון הולכים לספורט ואני שואלת, למה מי בקומבינה?"

תושבי לוד מתחו ביקורת רבה על שירותי הרווחה בעיר לאחר גל מעשי הרצח, והבהירו כי אינם מוצאים מענה בקרב העובדות הסוציאליות בשל מחסור בדוברי ערבית. גם נושא החינוך בבתי הספר ובמסגדים עלה לסדר היום הציבורי בעיר, כחלק מהפקת המסקנות, כאשר ארגוני נשים בלוד הביעו מחאה על כך שהן אלו שנאלצות ליטול על עצמן את האחריות על פעילויות ההסברה והעצמת נערות, בהיעדר גורם רשמי. על אף זאת, הסוגיות הללו כמעט לא זוכות להתייחסות בתוכנית הסיוע של הממשלה.

"אין בתוכנית שום מילה על אלימות נגד נשים", מדגישה אגבאריה. "אין שקל אחד שמוקצה לתפעול ושיקום, אלא רק לאכיפה. כל התוכנית הזו נבנתה על גבן של נשים שנרצחו, ואין להן ולו פלח בעוגה המסריחה שהולכת להתחלק על חשבונן. סבתא בישלה דייסה, ולהן לא נשאר. אולי ייתנו לנשים הערביות את הסיר רק כדי לנקות אותו".

"אין מענה לזוגות צעירים ערבים"

עיקר ההשקעה בתוכנית הממשלתית מיועדת לשיקום התשתיות הרעועות ביער. 50 מיליון שקל צפויים לשמש להסדרת מקרקעין ולתוכנית מתאר כחוק, ו-47 מיליון יוקצו לתחבורה, קרי לסלילת כבישים. בנוסף, חמישה מיליון שקל יועברו לשיפור התיירות, "כדי להפוך את לוד לעיר אטרקטיבית עבור אוכלוסייה חזקה שתבוא להתיישב בה", טוענת אגבאריה. "המצב החברתי הוא הבעייתי, לא רק התשתיות. אין כאן מילה אחת על טיפוח והעצמת נשים, נוער, משפחות במצוקה וכו'. עיקר התוכנית היא פנייה למשרדים שיקצו תקציב. גם שרון אישר תוכנית של 130 מיליון, ואיפה היא היום?"

זירת הרצח בשכונת פרדס שניר בעיר. ההזנחה תישאר (צילום: אבי מועלם) 

התוכנית אמנם מיועדת לשיפור איכות החיים של כלל תושבי לוד, אולם במגזר הערבי תוהים עד כמה תאפשר תוספת התקציב מענה לצורכיהן. "הכסף יכול לבוא ושוב האוכלוסייה הערבית לא תראה שקל ממנו. הוא לא מוקצה למתנ"סים ולא לחינוך ורווחה בצורה נאותה", גורסת מהא אלנקיב, פעילה חברתית ופוליטית בלוד. "חוץ מלתשתיות בשכונת פרדס שניר, לא מוזכר כלום לאוכלוסייה הערבית. הפשע וההזנחה יישארו בעיר וכלום לא ישתנה".

לדבריה, הדבר צורם במיוחד נוכח אישורן לאחרונה של 3,000 יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית, ו-1,400 יחידות לציבור הדתי-לאומי. "אלו פרויקטים שאין סיכוי לערבי לקנות דירה אחת בהם", טוענת אלנקיב. "משנות ה-80 לא היה כאן פרויקט בנייה אחד למגזר הערבי. מן הראוי שיהיה מוזכר לפחות פרויקט אחד בתוכנית. התוכנית מדברת רק על בנייה קיימת בפרדס שניר ולא על בנייה חדשה. זאת אומרת שאין עדיין מענה לצורך של זוגות צעירים ערבים, שאין להם היכן לחיות ועלולים להיכנס עקב כך למעגל הבנייה הלא חוקית".

"כל עוד הערבים סובלים, גם היהודים יסבלו. מיליוני השקלים הם לכל התושבים, לא רק היהודים", קבע מוחמד אבו מתיר, הראשי המגזר הערבי בלוד. "40 שנה לא החליפו תשתיות ביוב בלוד ליהודים וערביים כאחד. יש גם לשים תאורה בשכונות הערביות. למגזר הערבי צריך לתת 'לחיות קצת', כדי שירגיש שהוא אזרח מדינת ישראל כמו כולם. טובת תושבי העיר, יהודים וערבים, חייבת להיות לנגד עיניי העירייה".

רק לא להחזיר כסף

לצד הביקורת הרבה, היום גם אלו מקרב התושבים שבירכו על עצמם הכנת התוכנית ואישורה. מנגד, הם הדגישו כי המשימה המרכזית כעת היא להבטיח את מימושה בפועל. "לא כל תוכנית מיושמת", ציין יו"ר פורום ועדי ההורים במגזר הערבי בלוד, עו"ד עבד-אלכרים אזברגה, "צריך למצא פרוייקטור מתאים שיטפל בתוכנית הזו בלבד. חשוב שיהיה אדם שמבין ומכיר את הבעיות במגזר הערבי, אחרת היא תישאר רק על הנייר.

"אם לא יישמו אותה במקצועיות וביעילות", הזהיר אזברגה, "חוסר הטיפול בתוך המחלקות השונות בעירייה יכול להביא לכך שהכסף יחזור למשרדים לאחר שלא נוצל. כך קרה בעניין כסף 'הטיפול הנקודתי' ממשרד החינוך, אז כעשרה מיליון שקל חזרו למשרד החינוך כנדרש בחוק, לאחר שלא נוצלו על-ידי מחלקת החינוך של עיריית לוד במשך שנה תמימה. המצב כאן קשה מאוד והדברים זזים באיטיות. קשה בעירייה לאשר תקציבים ולאשר תוכניות. מה שאזרחים מקבלים בעיריות אחרות באופן אוטומטי, בלוד לאזרח קשה מאוד להשיג".

גם אילן הררי, יו"ר הוועדה הקרואה בלוד המשמש ראש העיר, הביע את שביעות רצונו מהתוכנית - אף לא התעלם מהאתגרים שעומדים בפתח. "אין לי ספק כי התוכנית שאושרה בממשלה תסייע לנו ליצור את התשתית הנכונה לקידומה ולפיתוחה של העיר", ציין. "בניגוד לתוכניות אחרות שאושרו

בעבר בממשלה, הפעם המדובר בתקציבים מוגדרים, בלוחות זמנים ברורים ובחלוקת אחריות של משרדי הממשלה הרלוונטיים. הפעם מדובר בתוכנית רב-מערכתית שמטפחת בנו את התקווה שלוד בלב המדינה – ולא רק בזכות מיקומה הגיאוגרפי".

הררי קרא לממשלה לא להרפות עד שיצליחו להחזיר את לוד למסלול של הצלחה ולשקם תדמיתה, אך הודה כי "בפנינו משימות רבות ומורכבות. אולם אני משוכנע כי בסיוע של ראש הממשלה ושל ממשלת ישראל, נצליח לעמוד במשימות אלה כדי להגשים בלוד את התוכניות העתידיות, הטומנות בחובן

חזון ופתרונות מעשיים המאפיינים עיר מתקדמת ומפותחת, שהצליחה לצמצם את הפערים ולעצב יישוב חזק במרכזה של המדינה".

במשרד ראש הממשלה הסבירו בתגובתם כי "נושאי החינוך טופלו בהרחבה במסגרת החלטת ממשלה מה-22 באוגוסט השנה, במסגרתה הוקצו 44 מיליון שקל לחיזוק מערך החינוך בעיר. תקציבי הספורט מיועדים לייצר מתחמים ציבוריים לפעילות קהילתית בעיר ומטרתם לייצר מקומות התכנסות מסודרים לתושבי העיר ולילדיה בפרט.

"במסגרת התוכנית תוקצבו שלושה מיליוני שקלים לשנתיים הקרובות לפעילות ייעודית בלתי פורמאלית למגזר הערבי במתנ"סים. בנוסף, הוקצו כשבעה מיליון שקל לתכנון והסדרת השכונה פרדס שניר, ובכלל זה העברת תשתיות וכבישים בשכונה, ו-30 מיליון שקל הושקעו לשיפור התשתיות בעיר ובכלל זה גנים ציבוריים וגני משחקים".