נשיאה ראשונה בברזיל: "לא תקבל הנחות"

האם דילמה רוסף תצליח להיכנס בקלות לנעליו של לולה דה-סילבה כנשיאה הראשונה של ברזיל? בעקבות ניצחונה בסיבוב השני בבחירות לנשיאות, אמרו היום (ב') מומחים לאמריקה הלטינית בשיחה עם ynet כי רוסף תיאלץ להיאבק כדי להוכיח את עצמה, ממגוון סיבות.

"יש המון אינטרסים בברזיל שיתנגדו לה, אינטרסים כלכליים, גם כל העיתונות התנגדה לה, כי היא מייצגת את השכבות החלשות", אמר ד"ר אפרים דוידי, מתמחה בהיסטוריה ופוליטיקה של אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב.

לדבריו, "אמנם זו מעצמה קפיטליסטית עם הכלכלה העשירית בגודלה בעולם, אבל מאחור ישנן תנועות חברתיות חזקות מאוד, כגון האיגודים המקצועיים, תנועות האיכרים והמפלגות הקומוניסטיות. מצד אחד יש לה מתנגדים מלמעלה ומצד שני יש לה לחצים מלמטה לבצע שינויים חברתיים. לרוע מזלה, אין לה את הכריזמה של לולה. ללולה עשו הנחות בגלל המוצא והעממיות שלו. לדילמה לא יהיו הנחות. גם בגלל שהיא אשה, היא תיאלץ להוכיח את עצמה עוד יותר מגבר".

פרופסור מריו שניידר, מומחה לאמריקה הלטינית מהאוניברסיטה העברית, הדגיש את החשיבות שבבחירת אשה לנשיאות באזור. "אווה פרון אמנם היתה בארגנטינה, אך אחר כך לאורך הרבה זמן באו ממשלות צבאיות שמרניות של גברים. נשים קיבלו רק תפקידים שוליים ונקראו 'לחזור הביתה', ולא להיות בזירה הציבורית. לאחרונה, כהשלמה באמריקה הלטינית למעבר לדמוקרטיה יש מרכוז של נשים בפוליטיקה ובכלל. בארגנטינה יש כיום נשיאה אישה בשם כריסטינה קירשנר, בצ'ילה היתה נשיאה, מישל בשלה, שכיהנה עד מרס השנה. עם כל זאת, עדיין לא נוצרה באמריקה הלטינית שוויוניות כמו בסקנדינביה".

גם ד"ר דוידי מסכים שמדובר בהיסטוריה. "זו פעם ראשונה שמדינה של כמעט 200 מיליון תושבים בוחרת אשה ועוד אשה עם עבר לוחמני. זו אשת גרילה שנלחמה נגד הדיקטטורה הצבאית בשנות השישים והשבעים ועברה עינויים קשים. למרות זאת, היא שמרה על שתיקתה. לכן, זו כנראה אשה שיש לה משמעת עצמית מאוד גדולה".

רוסף עם הנשיא לולה. צפויה להמשיך במדיניותו (צילום: AP)

פרופסור שניידר מספר כי "רוסף נחשבת לאדם מאוד טכנוקרטי, בעברה היתה שרת האנרגיה וביצעה את תפקידיה על הצד הטוב ביותר. מפעליה החשובים היו פרויקט 'חשמל לכל כפר' וגם גילוי של רזרבות אדירות של נפט בים והפיכתן לזמינות. היא אישיות לא פוליטיקאית. הפעם ראשונה שהיא ניגשת להיבחר זה לנשיאות. עד אז מונתה לכל תפקידיה. זו חתיכת קפיצה".

לדברי ד"ר דוידי, הבחירה ברוסף גם מסמלת את המגמה של מעבר הכוח הפוליטי מהמעמדות העליונים אל ההמונים: "גם לולה היה פועל וגם היא אינה מייצגת את האליטות". פרופסור שניידר מזכיר כי ברזיל היא אמנם מעצמה, "אך עדיין יש פערים גדולים בין עניים ועשירים".

פרופסור שניידר אומר כי ייתכן שהנשיאה החדשה תקדם נשים לתפקידי מפתח, אך מלבד זאת אנו צפויים לראות המשכיות למדיניות של הנשיא לולה דה-סילבה - "יציבות שווקים ומשמעת פיסקאלית והפניית משאבים לסקטורים העניים ביותר".

בין צ'אבס לאובמה

לעומת זאת, ד"ר דוידי גורס כי בתקופה הקרובה נהיה עדים לטלטלות בברזיל, עקב הלחץ לבצע שינויים חברתיים שמנוגדים לאינטרסים של בעלי ההון. "ברזיל היום מייצגת קוטב אחד יחד עם סין, אפריקה והודו המתנגדות להגמוניה אמריקנית, כלכלית ופוליטית".

קונסול ברזיל בתל אביב, אדוארדו עוזיאל, מסר ל-ynet כי בקונסוליה הצביעו 85 בני אדם בעד ז'וז'ה סרה ו-19 בלבד תמכו ברוסף. ברמאללה, לעומת זאת, המגמה הייתה הפוכה - כמעט 87 אחוז תמכו ברוסף.

הדברים יכולים להיראות מובנים יותר על רקע יחסה החם של רוסף למדינות ערב והחשש שתמשיך

בקו הביקורתי של קודמה על ישראל, אך פרופסור שניידר גורס כי זו אינה הסיבה: "הברזילאים שחיים כאן הם ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מבגדה, בגדה יש רוח שמאלנית של שינוי ולרוסף עבר מהפכני שמדבר לקהל שם, אך לא מדבר לקהל של מעמד ביניים גבוה כאן".

הוא מזכיר כי "מדיניות החוץ הברזילאית מונחית לא על ידי הנשיא אלא על ידי האיטמרטי (משרד החוץ הברזילאי), שהינו משרד מקצועי ורב השפעה שלעיתים אף מכתיב לנשיא מה לעשות או לא לעשות. זה היה נכון לגבי לולה וזה יהיה נכון גם לגביה. בדיוק כמו שליחסיו האישיים של לולה עם אחמדינג'אד לא היה כל קשר עם מדיניות החוץ של ברזיל כלפי ישראל".

"עלינו להבין", אומר פרופסור שניידר, "שבברזיל ישנם 10 מליון איש ממוצא ערבי (רובם נוצרים סורים ולבנונים). לעומת זאת, רק 200 אלף יהודים. מבחינה אלקטורלית אלה שיקולים שיש להכניס למשוואה. בנוסף, ברזיל היא הקרובה ביותר לסטטוס של מעצמה עולמית באמריקה הלטינית. מדיניות החוץ שלה תמיד משחקת משחק איזונים ברמה הפנים יבשתית והעולמית, בין הסוציאליזם שמנהיגות ונצואלה ובוליביה להנהלת שוק חופשי הכולל השקעות חיצוניות במדינה".