כבר לא רק נסיך. דל פיירו הוא המלך של איטליה
השער ה-179 של אלכס ניצח את מילאן ועכשיו אף אחד לא יוכל להוציא אותו מדפי ההיסטוריה של יובנטוס. קסאנו לא סותם ת'פה. יורוטראש בסימן מראדונה
ספטמבר 1993. מיטלוף, REM ומריה קארי שולטים במצעדים, 'נדודי שינה בסיאטל', פארק היורה' ו'הנמלט' טוחנים כסף באקרנים ואצלנו יצחק רבין הוא ראש הממשלה. מושגים כמו כביש 6, נתב"ג 2000 והעיר מודיעין, נראים רחוקים. האינטרנט לא היה קיים, טלפון סלולרי נראה כמו לבנת חבלה ובעוד חודשיים ישיקו את ערוץ 2 המסחרי.
ב'דלה אלפי' המיושן בטורינו לובש אחד, אלסנדרו דל פיירו, את חולצת המשחק של יובנטוס בפעם השניה בלבד ושבוע אחרי הבכורה שלו, כובש שער ראשון במדי הזברה. לימים יקרא לו הבעלים ג'יאני אניילי 'פינטוריקיו' - הצייר. בחודש הבא יחגוג הנער ההוא יום הולדת 36 והנה הוא עדיין כאן, ביובנטוס. בזמן הזה הוא זכה ב'סקודטו' שבע פעמים, בליגת האלופות ובגביע העולמי.
על הדרך הוא הספיק להפצע ולחזור, לרדת ליגה ולחזור ולהפוך לאליל האוהדים. האמת, מדובר בזכות אמיתית לחיות בתקופה בה הצייר עושה על המגרש ככל העולה על רוחו. אוהדי יובנטוס ברחבי העולם כבר התרגלו לקרוא לו הנסיך, אבל החל משבת הוא כבר המלך. שער הליגה ה-179 שבר את שיא ההבקעות של המועדון, אחרי שכבר מזמן חצה את שיא ההופעות (מתקרב ל-600 כאלה), אבל מעבר לכל השיאים אותו שער גם הבהיר כי ליובה יהיה אסור לשחררו, למרות שחוזהו מסתיים בקיץ.
נכון שבשנתיים האחרונות הוא בקושי עלה בהרכב, אבל לפני המשחק מול מילאן היה חייב המאמן ג'יג'י דל נרי להשתמש בו, בשל מכת פצועים ומושעים. דל פיירו לקח את ההזדמנות בשתי ידיים וכבש דווקא מול היריבה הכי גדולה, מילאן ודווקא באיצטדיון הכל כך סמלי שלה - סן סירו. זה נגמר ב-1:2 שהחזיר את יובנטוס למאבקי הצמרת ואולי אפילו האליפות.
יובה כבר הובילה 0:1 כשמומו סיסוקו פרץ כמו שהוא יודע לפרוץ - עם הרבה כח אבל מעט טכניקה. ההגנה כבר הצליחה לעצור אותו, אבל ברגע האחרון הצליח הקשר להוריד מסירה קטנה לדל פיירו. מכאן הדרך לשער הסמלי כל כך היתה קצרה. "עכשיו אני רוצה להגיע ל-200 שערים כי שחקן צריך לקבוע לעצמו מטרות כל הזמן", הוא אמר. "היה יכול להיות נחמד לפרוש עם שער כזה, אבל אני רוצה להמשיך לשחק. על החוזה נדבר כשנצטרך".
דל פיירו הוא איש מיוחד. באותה שבת בה חגג בסן סירו, הוא גם הספיק לפרסם באתר הרשמי שלו ברכת יום הולדת 50 לדייגו מראדונה בה כתב: "לאלה שגדלו בדור שלי, מראדונה היה נקודת ההשוואה בכל מה שקשור לכדורגל. הוא היה שחקן מדהים ושימח כל כך הרבה אנשים. אני עדיין זוכר את המילים החמות שלו אחרי הצמד שכבשתי בברנבאו. אני רוצה להודות לו, לא רק על מה שאמר, אלא על כל הרגעים הנדירים שהוא העניק למשחק". דל פיירו נתן רגע אחד כזה משלו בשבת. תודה מלך.
אוקטובר הלבן
קצת מספרים. כריסטיאנו רונאלדו כבש 10 שערים בארבעה משחקי ליגה באוקטובר. בסך הכל יש לו 13 בתשעה משחקים, כשגם במדי נבחרת פורטוגל הוא מצא פעמיים את הרשת. מדובר בשיפור לתפוקה שהיתה לו בשיאו במנצ'סטר יונייטד , אבל השחקן היחיד שמוריד חולצה עוד לפני שהשופט מכניס את המשרוקית לפה ומסיים את המשחק, החליט לשמור על צניעות.
"אני בכושר פנומנלי ונהנה מריצה של כמה משחקים נהדרים", הוא אמר אחרי הצמד שניצח 1:3 את הרקולס. "אני מרגיש טוב, אבל את הקרדיט צריך לתת למאמן ז'וזה מוריניו, שהכין אותנו בצורה מושלמת למחצית השניה. בהפסקה הוא דיבר איתנו ועשינו הכל על המגרש בצורה מושלמת. הוא פשוט מאמן גדול". עכשיו גם הוא מחכה למילאן.
הערב מבארי בדרך החוצה גם מסמפדוריה. קסאנו (צילום: רויטרס)
זה הילד הרע שבי
הליגה האיטלקית הפכה בשנים האחרונות לביתם של הילדים הרעים. כאן גרים בכיף זלאטן איברהימוביץ', פרנצ'סקו טוטי שיחמיץ דרבי קריטי במחזור הבא בגלל עוד כרטיס אדום שטותי ואחד, אנטוניו קסאנו. הערס שגדל בבארי הדרומית כבר היה בדרך החוצה גם מהקבוצה היחידה שהסכימה לסבול אותו - סמפדוריה. זה קרה אחרי שהוא קילל את הנשיא ריקרדו גארונה לפני מספר ימים.
סאמפ כבר הודיעה כי מתכוונת למכור את השחקן ושלחה אותו ליציע במשחק הליגה האחרון, אבל כנראה שגם אנטוניו מבין שבית כזה לא מוצאים בכל מקום. "אני מצטער על מה שקרה והתנצלתי גם בפני דארונה. אני רוצה להישאר בסמפדוריה כל עוד יש הזדמנות שזה יקרה. בנאפולי אגב, כבר הודיעו כי קסאנו לא נמצא בתכניות שלהם, "אין סיכוי שהוא יקבל את החולצה מספר 10 שהיתה פעם של דייגו", הסביר הנשיא אורליו דה לורנטיס, "הוא הבעיה של סמפדוריה".
פינת הביזאר 1
זוכרים את אילהן מאנסיז, כוכב נבחרת טורקיה במונדיאל 2002, שפרש כמה שנים מאוחר יותר בגלל פציעה? אז הקשר שהפך לפרשן בדרך לשינוי קריירה נוסף וחולם על מדליה אולימפית. ב-2008 הוא השתתף בתכנית 'רוקדים עם כוכבים על הקרח' וצוות לצד אולגה בסטנדיגובה הסלובקית, שהתחרתה באוליפיאדת החורף ב-2002. אילהן לא רק שזכה בתכנית, אלא גם בבחורה.
עכשיו, כשבסטנדיגובה חברתו, מחפשת שותף שיצטרף אליה למשחקים האולימפיים, מסתבר שאילהן עצמו התנדב. "התחלתי לשחק כדורגל בגיל 14 ולמדתי מהר. אני חושב שאם אתה עובד קשה ומתמיד, אתה יכול לעשות הכל", העיד הטורקי בן ה-35. "נהננו לרקוד יחד במשך כל כך הרבה שבועות, אז צריך להיות כיף להתכונן גם לאולימפיאדה". האחים זרצקי, תתכוננו.
פינת הביזאר 2
ראיתם את השער המוזר של נאני מול טוטנהאם? הפורטוגלי חגג אותו בחיוך אופייני, אבל את הארי כל העסק ממש לא הצחיק. "אם נאני
נגע בכדור ביד, צריך להתחיל התקפה חדשה ואפילו להעניש אותו בכרטיס צהוב", כעס מאמן התרנגולים. "גומז הניח את הכדור לבעיטה חופשיץ, למה שישאיר אותו שם? זו שערוריה". אלכס פרגוסון אגב, האשים את השוער גומז בשער. "מה אתם רוצים מנאני? השופט לא שרק". צודק.
מחווה לדייגו
כבר הזכרנו את מראדונה פעמיים בכתבה, אז הנה הפעם השלישית (ככה זה בשבוע בו חגג הגדול מכולם יום הולדת 50). אסקייל לאבצי מנאפולי, הבטיח לחגוג כמו דייגו אם יכבוש מול ברשיה, אבל לא אמר איזה סוג חגיגה. בדקה ה-77 הוא כבש, אבל במקום לתת קפיצה עם אגרוף קמוץ כמו שמראדונה בדרך כלל חגג, הוא נתן לנו את הזינוק על הדשא עם הבטן. בדיוק כמו שדייגו עשה, אבל כמאמן.