סכנה במושב האחורי: 40% מהילדים לא חגורים
לרגל יום המחויבות הלאומי לבטיחות בדרכים, מפרסמת הרשות לבטיחות נתונים אודות הרגלי הנסיעה של הישראלים: 40% מהילדים בגילאי 5 עד 11 אינם חוגרים חגורת בטיחות במושב האחורי, בעוד ש-96% מהנהגים מקפידים לחגור. וגם: 44% מהנהגים מדווחים שהם מדברים בטלפון נייד בזמן הנהיגה, למרות מודעות גבוהה לסכנה הכרוכה בכך
40% מהילדים בגילאי 5 עד 11 אינם חוגרים חגורת בטיחות במושב האחורי בעת נסיעה עירונית. כך עולה מסקר שהציגה היום (ב') הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בוועדה לזכויות הילד בכנסת. ברשות מציינים כי הנתון משקף ירידה משמעותית בשיעור הילדים החגורים במושב האחורי: בסקר שנערך ב-2009, שיעור הילדים החגורים היה 74%. הירידה שנצפתה בשיעור הילדים החגורים מנוגדת למגמה בקרב כלל האוכלוסיה: ברשות מציינים כי ב-2010 חל שיפור בשיעור השימוש בחגורות בטיחות, כאשר שיעור הנהגים החגורים הגיע ל-96%.
הירידה בשימוש בחגורות בטיחות בקרב ילדים, עלולה להצביע על חוסר מודעות מצד הורים באשר לסכנה הטמונה בנסיעה ללא חגורת בטיחות במהירויות נמוכות. על-פי הרשות לבטיחות, "אנשים רבים חושבים שבמהירויות נמוכות אין צורך בחגורת בטיחות, כי ניתן לבלום את עוצמת המכה בעזרת הידיים". אלא שהתוצאה, מסבירים ברשות, עלולה להיות קטלנית: "ב-50 קמ"ש, עוצמת הפגיעה (בזמן תאונה) שווה לנפילה מגובה של כ-12 מטר, שמקבילה לנפילה מקומה רביעית".
הרשות: "רבים חושבים שבמהירויות נמוכות אין צורך בחגורת בטיחות"
מהסקר גם עולה כי שיעור השימוש הממוצע בחגורות במושב האחורי בקרב כלל האוכלוסיה, נמוך משמעותית מאשר במושבים הקדמיים: רק 64% מהישראלים חוגרים מאחור בכבישים עירוניים, ו-72% חוגרים בכבישים בינעירוניים. מנגד, במושב הקדמי ליד הנהג, שיעור החוגרים הוא 89% בכבישים עירוניים, ו-94% בכבישים בינעירוניים. נהוג להסביר פערים אלה בתחושת בטחון מוטעית של היושבים מאחור.
בעיה חמורה במגזר בערבי
בעיה חמורה נצפתה במגזר הערבי: על-פי הסקר, רק 24% מהנוסעים במושב האחורי חוגרים חגורת בטיחות בזמן נסיעה עירונית. זאת, לעומת 71% בממוצע בקרב יהודים. ב-2009 היה שיעור החוגרים במגזר הערבי גבוה משמעותית: 51% מהנוסעים במושב האחורי. גם בקרב נהגים נצפה פער גדול: לעומת שיעור חגירה של 96% בקרב יהודים, רק 79% מהנהגים במגזר הערבי משתמשים בחגורות בטיחות.
במחקר שנערך בעבר על-ידי הרשות לבטיחות, הועלו מספר השערות באשר להתנהגות נהגים ונוסעים במגזר הערבי. "משתתפים (במחקר) טענו כי הנהג הערבי נוהג בזלזול בתוך הכפר, כאשר כביכול הוא מרגיש ש'הכפר הוא הבית שלו' - לכן הנהג הממוצע לא יציית לחוקי התנועה בתוך הכפר... בתוך הכפר ישנו לחץ חברתי שלילי, התומך בנהיגה סיכונית ויוצר נורמות שאינן תומכות בשמירה על חוקי התנועה".
מנגד, המחקר מצא קשר בין רמת התשתיות והתנהגות הנהגים והולכי הרגל: "ככלל, ישוב שבו התשתיות איכותיות יותר - התנהגות הולכי הרגל, הנהגים והילדים בטיחותית יותר - ויישוב בו איכות התשתיות ירודה, התנהגותם פחות בטיחותית". העובדה שכפרים ערביים רבים סובלים מאיכות תשתיות ירודה, עלולה לטענת עורכי המחקר להוביל להיווצרותן של נורמות שליליות.
מדברים בנייד, ומודעים לסכנה
סקר אחר שמציגה היום הרשות, לרגל יום המחויבות הלאומי לבטיחות בדרכים, מאשר את מה שכל הישראלים יודעים: חלק גדול מהנהגים מדברים בטלפון נייד בזמן הנהיגה. על-פי הסקר, 44% מהנהגים מדווחים כי הם מדברים בנייד. למעשה, 19% מהנהגים אומרים כי הם מדברים בנייד לעתים קרובות ואף קרובות מאוד. על-פי הערכות, הסחת דעת - הנגרמת בין השאר כתוצאה מדיבור בטלפון נייד - גורמת ל-20% מתאונות הדרכים.
עוד עולה מהסקר כי 90% מהנהגים מבינים כי השימוש בטלפון נייד ללא דיבורית בזמן הנהיגה מסוכן, או אף מסוכן מאוד. אלא שרק 30% אומרים כי השימוש בדיבורית מסוכן - זאת, בניגוד לדעת מומחי בטיחות, הטוענים כי דיבורית אינה מפחיתה את הסיכון, ולמעשה עשויה לעורר הרגשה מוטעית של בטיחות. ברשות סבורים כי הסיבה לחוסר המודעות בעניין סכנות הדיבורית היא החוק בישראל, אשר מתיר שיחה באמצעות דיבורית - "כך שבציבור נוצר הרושם השגוי ששיחה באמצעותה בטוחה".
עם זאת, ברשות מוצאים בסקר כמה נתונים מעודדים. כך למשל, כ-70% מהנהגים המשתמשים בטלפון נייד דיווחו שהם "משתדלים לקצר" את זמן השיחה. יתרה מכך: 40% מהנהגים טוענים כי הם תומכים - במידה רבה או רבה מאוד - בחוק שיאסור לחלוטין את השימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. "נראה כי זה שיעור יפה", אומרים ברשות, "בהתחשב במגבלה שחוק כזה יטיל על נהגים".
לפנייה לכתב/ת 
