שורף את הלשון

כמעט כל סיפור טוב תחילתו בהיסטוריה. שנים אחורה הוזמנתי לארוחת צהריים אצל חבר מבית הספר. זה התחיל נחמד, במשחק כדור רגל, ונגמר עצוב מאוד, בגל שיהוקים איום שנמשך כשעה בעקבות כמויות החריף שאימו הכניסה בטעות לרוטב של הקציצות.

במשך שנים הייתי מבועת מהרעיון של אכילת חריף, ואז בערך בגיל בו מגיעים לצבא, הפכה אכילת החריף למבחן גבריות בין חבריי, וכמעט כל שתיית בירה אקראית הפכה לתחרות שכזו, מי יותר גבר, מי שורד את הסחוג התימני או את הפלפלים שמגדלים התיאלנדים בחצרות הבתים.

הפעם הראשונה שנהנתי מאוכל חריף היתה באיטליה. פסטה פשוטה מאוד של שמן זית, שום, צ'ילי ופטרוזיליה - פשוט שלמות של טעמים - הפחממיות המתוקה של הפסטה מחליקה לפי בעזרת שמן הזית, ומסתיימת בעוקץ של חריף. כך נולד עידן חדש של בדיקת גבולות וטעמים, אין סוף זנים טריים יבשים ואפילו משומרים וכבושים. ניתן למצוא שימוש לחריף בכל העולם, כל אזור וזניי הפלפלים הגדלים בו.

החומר החריף בפלפל נקרא קפסאיצין, ויש אף שיטת מדידה מקצועית להגדיר את כמות החריף ותחושת החריפות המורגשת בקולטני הכאב, בלשון ובלוע. היום כבר ידוע שצריבת החריף ממכרת, ול"צרכנים" הכבדים יש תמיד חשק למשהו יותר חזק. הסחוג שלי לא יספק מכור, אבל יענג את השאר.

סחוג

המרכיבים: 

עלים מ-4 צרורות כוסברה

1 פלפל חריף ירוק

5 שיני שום

כף מלח גס

2 כפות שמן

קמצוץ הל טחון

קמצוץ כמון טחון

1. טוחנים את השום, הפלפל החריף והשמן עד דק במעבד מזון.
2. מוסיפים עלים ותבלינים.
3. טוחנים למשחה בפולסים למניעת התחממות.
   

סחוג (צילום: דודו אזולאי) 

פלפלים בשמן זית

המרכיבים:

1/2 ק"ג פלפלים חריפים

שמן זית

1 כף גבינת שמנת

10 ענפי טימין

10 ענפי רוזמרין

1. קולים את הפלפלים בגריל פחמים או בתנור גריל עליון, וקולפים.
2. משרים את הפלפלים בשמן זית, טימין ורוזמרין.
3. מגישים על גבינת השמנת ל"צינון" החריפות.
4. מומלץ להחזיק תמיד במקרר כתבלין, אפילו לרטבי שמנת.
   

פלפלים בשמן זית (צילום: דודו אזולאי) 

• ניר צוק הוא השף של מתחם המסעדות "קורדיליה", "נועה" ו"ג'אפה בר" ביפו העתיקה