הפכתי לאשה שנותנת לגברים להציל אותה
הבנתי למה לויס ליין של סופרמן היא חלומו של כל גבר: היא נראית טוב, היא חזקה ועצמאית, אבל ברגע האמת היא תיתן לסופרמן להושיע אותה ולהמשיך להרגיש שהוא גיבור גברי. הגישה הזו עוזרת להמון בחורות לבסס זוגיות, אבל לפעמים יש תחושה שבדרך הן מאבדות את עצמן
אף פעם לא התייחסתי יותר מדי ללויס ליין. לא התחברתי למראה שלה בסרטים, וממילא סופרמן השרירי גנב את ההצגה. בכל זאת, בימים האחרונים התחלתי להרהר בדמותה, והבנתי משהו חשוב: לואיס ליין היא האשה המושלמת בעיני גברים, אפילו אם הם לא יודעים או מכירים בכך.
תחשבו על לויס. בחורה חזקה, עיתונאית, אמיצה, וכמובן סקסית. העוצמה שלה גורמת לבחורים להרגיש שהיא אתגר, הר מספיק גבוה כדי שתוכל לטפוח לעצמך על השכם הגברית שלך כשכבשת אותו. אבל, סוד המשיכה ללויס נעוץ עמוק יותר, בעובדה שלא משנה כמה היא חזקה ועצמאית - בסופו של דבר היא תמיד צריכה את סופרמן שייחלץ אותה. צירוף מקרים? לא נראה לי.
מאז שאני זוכרת את עצמי מדברת עם בחורים, הם תמיד החמיאו לי על העוצמה הנשית שלי, כלומר על זה שאני לא שמה זין, יש לי דעות משלי ואני אוהבת לא להסכים, במיוחד איתם. אבל בד בבד עם המחמאות, נסיון החיים לימד אותי שגבר אוהב להרגיש גבר. החל בלהחליף גלגל וכלה בלעודד אותך כשאת מדוכאת, אם את סקסית ותתני לו הרגשה של סופרמן, יש סיכוי לא רע שתכבשי אותו.
עם הזמן, הפעולה המותנית לקבלת תשומת לב מגברים מתחילה להיראות כמו טריק טוב, בתת מודע, כמובן, והופכת להיות הדרך העיקרית שלנו לקבל מה שאנחנו רוצות. כולם אומרים שנשים דרמטיות ומייצרות משברים. אולי אם לא היינו לומדות שמשברים מחזקים את האהבה שלכם אלינו, לא היינו יוצרות אותם. לצערי, בשנים האחרונות חל בי שינוי, ומבחורה בעלת חוזק פנימי, גם אני נהייתי עוד לויס ליין.
אז מה רע בלהיות כזו בעצם? בסך הכל את זוכה בגבר חסון, האגו הנשי שלך פורח כי את יכולה ללכת יד ביד עם האיש עם הריבועים, והעולם יפה. אז זהו, שבמבט מדוקדק, זה לא בדיוק המצב. אני לא יודעת איך כל הלואיס ליין האחרות שאני מכירה מרגישות, אבל בשלב מסוים אני התחלתי לקום בבוקר עם כאבי בטן, כי לא הייתי מרוצה מעצמי.
מה קורה ללויס וסופרמן אחרי שהסרט נגמר?
מצאתי את עצמי בדילמה: האם אני רוצה להישאר לויס, עם כאבי הבטן הקלים כל בוקר, אבל גם עם בחור שמתעורר לידי ומקל על רגשות האשמה שלי כלפי עצמי, או שאחפש גבר אחר שיוכל לקבל אותי כמו שאני, כולל העובדה שאני לא ממש זקוקה לו.
אם לומר את האמת, אין לי עדיין תשובה מה עדיף. אני בסך הכל תוהה האם אנחנו לא משלמות מחיר גבוה מדי כלפי עצמנו בהתאמה הזו למה שגברים אוהבים.
הלוואי שהייתי רואה מה קורה לזוג המאושר אחרי שסרטי סופרמן נגמרו. האם יום אחד לויס הפסיקה להסתבך בצרות וכתוצאה מכך סופרמן התחיל לפזול לכיוון התחת של השכנה, או שהיא היתה חכמה מספיק כדי ליצור משבר חדש כל יום? אולי סופרמן באמת אהב אותה בשל מי שהיא ולמרות חסך במשברים הוא נשאר איתה עד הסוף, אין לדעת.
אולי מחברי האגדות יכולים להמציא אגדה חדשה: שלגיה והנסיך יכולים להילחם יחד נגד המלכה הרעה, לשם שינוי, או שהיפיפייה הנרדמת תתעורר, תילחם בכמה שומרים ואז ותפגוש את הנסיך באמצע הדרך, ואפילו ללכת עד הסוף ושהאביר על הסוס יסתבך קצת בצרות - והנסיכה היא זו שתציל אותו.
אשה שלא זקוקה לכם נשארת כי היא באמת רוצה
הלוואי שיכולתי ליישב את ההתלבטות הזו, אחד הדברים הפחות אהובים עליי הוא לחיות בחוסר ודאות. ולכל הסופרמנים אי שם, אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מזלזלת, ואף מתחברת לצורך שלכם להיות נזקקים, הוא חלק ממהות האדם.
אבל, יש יתרון אחד בולט בלהיות עם אשה שלא זקוקה לכם: זה אומר שהיא שם כי היא באמת רוצה אתכם, בלי מעשי גבורה. ולכל הלויס לייניות האחרות שם, אני לא מתיימרת להעביר כאן ביקורת על אף אחת פרט לעצמי, אבל אם גרמתי אפילו לבחורה אחת לחשוב על מצבה, עשיתי את עבודתי.
אם אני נתפשת כאן לפעמים כבוטה מדי, שזה לא ייצור לכם את הרושם שלא היה לי קשה להיחשף בטור הזה, אבל החלטתי לעשות את זה בכל זאת. אולי זו הדרך שלי להתקדם קצת על ציר הלויס-עצמה לכיוון העצמה.
לסיום, אני מודה שיש הרבה דברים שאני לא יודעת לעשות לבד, וביקשתי מגברים,חברים ומשפחה אלפי טובות. אני לא אתבייש להמשיך לבקש אותן, אבל אשתדל שהבקשות שלי לא ינבעו ממצוקה, פחד לגורל מערכת היחסים או פחד לגורל אהבתו של בן זוגי.
ומה איתכן, האם אתן נותנות לבחורים "להציל" אתכן לפעמים, רק כדי לגרום להם להרגיש טוב?
לפנייה לכתב/ת 
