אובמה צריך ללמוד מעופר עיני
קל לדמיין מה היה קורה למשא-ומתן על השכר בשירות הציבורי בלי איום ההשבתה. בדיוק מה שקורה לתהליך המדיני. לכן צריך להציב דד-ליין, בו היעדר החלטה אינו אופציה
לו רק עופר עיני היה מנהל את המשא-ומתן לשלום. ישראלים ופלסטינים היו מודיעים איש לרעהו שביום שלישי אחד, ב-6:00 בבוקר, יתחילו שני העמים לשבות, אלא אם יושג הסכם שלום. נראה אז את המנהיגים מצהירים בגאווה ובהקלה ש"המשא-ומתן בהקפאה".
לו משא ומתן על שכר עובדי השירות הציבורי. הנתונים ידועים, הדרישות של שני הצדדים מוכרות, גם את מרחב הפשרה ניתן לחזות. חסר היה רק מועד, והוא נקבע על פי שעת התחלת השביתה המובטחת.
קביעת רגע אמת, דד ליין, גם אם הוא מלאכותי, היא כמעט הכרחית כדי להבטיח את הצלחת התהליך. חודשים ארוכים מתנהל
תמונת מצב
נתניהו בליכוד: נושא ההקפאה בהקפאה
אטילה שומפלבי
ראש הממשלה נשאל בדיון בסיעה על המגעים עם האמריקנים ואמר ש"כרגע לא מדברים על זה". הוא גם הזהיר שוב את הפלסטינים: להצהרה חד-צדדית על מדינה יהיו מחירים
מנהיגים, כמו רוב בני האדם, נוטים לדחות קבלת החלטות קשות. ההכרעה הרבה יותר נוחה אם ניתן לעכב אותה ובינתיים, לכאורה, לא לשלם מחיר. הדבר בוודאי נכון ביחס להחלטות שכרוך בהן שיקול לאומי, סיכון פולטי ואולי אפילו מחיר אישי. ההכרעה על הסכם קבע ישראלי פלסטיני וחלוקת הארץ לשתי מדינות היא אולי ההחלטה הקשה ביותר שמנהיג ישראלי ומנהיג פלסטיני יכולים לקבל. ככל שההחלטה קשה יותר, כך קל יותר לדחות אותה.
נימוקים ותירוצים לא חסרים. מחכים לנשיא אמריקני חדש, לבחירות בישראל, לשינויים במפה הפוליטית הפלסטינית, להתפתחויות בקואליציה, להחלטה כלל ערבית, להעברת התקציב ובכלל, לאחרי החגים. ובינתיים, גוררים רגליים, פותחים בתהליך, מקפיאים אותו, מחדשים אותו, משעים אותו, הכל - רק לא מסיימים אותו.
קל לדמיין מה היה קורה למשא-ומתן על השכר בשירות הציבורי בלי איום ההשבתה. בדיוק מה שקורה לתהליך המדיני. ולכן, מה שדרוש למשא-ומתן הישראלי-פלסטיני הוא המצאת רגע של אמת, בו המנהיגים יהיו חייבים לקבל הכרעה. ואם שני המנהיגים חלשים מדי או לא מחוייבים מספיק, זהו תפקידו של צד שלישי, במקרה שלנו - נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה..
הערכה מקובלת היא שאובמה שלאחר הבחירות, עם בית נבחרים לעומתי שיקשה עליו בנושאי פנים, יתמקד יותר בנושאי חוץ. אם כך יהיה, ומעייניו יהיו נתונים יותר לנעשה באזורנו, מוטב לו לוותר על פגישה אחת עם נתניהו או עם אבו-מאזן. תחתם מומלץ שיוועד עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני וילמד שיעור באיומי השבתה.
ארצות-הברית אינה צריכה לכפות הסדר על הצדדים. היא אפילו אינה מחוייבת להמליץ לכל צד אילו החלטות עליו לקבל. כל שעליה לעשות הוא להביא את האדונים אבו-מאזן ונתניהו לצומת ההחלטות, מקום בו לכל החלטה יהיו השלכות והיעדר החלטה אינו אופציה. בדיוק כמו בשעה האחרונה בה ישבו נציגי האוצר וההסתדרות אל מול שעון השביתה המתקתק.
הכותב הוא מנכ"ל יוזמת ז'נבה.
לפנייה לכתב/ת 
המו"מ על השכר. שטייניץ ועיני
צילום: נועם מושקוביץ
המו"מ המדיני. נתניהו ואבו-מאזן
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
גדי בלטיאנסקי
מומלצים
