חייתי בסרט הוליוודי, עד שהוא הפך לטורקי
היא שאלה לאיזה כיוון אני רואה את מערכת היחסים הזו מתקדמת. אני, בטוח בעצמי לגביה שהיא האחת אחרי חודש של היכרות, לא היססתי לומר שאני רציני. לא הבנתי כמה מכשילה היתה השאלה ועל מה היא באמת חושבת
שנה חלפה מאז פגשתי את ד'. הפרפרים בבטן התגלו מיד, ידעתי שזה מה שאני רוצה. בדרך כלל בדייטים אני מחפש ומוצא את כל הדברים הלא טובים ומיד מתייג את הבחורה כלא נכונה עבורי. אבל במקרה הזה, למרות גיליתי דברים הרבה דברים לא טובים כבר בדייט הראשון, זה היה אחרת.
אולי בגלל שהיא היתה שונה, או שאחרי הרבה דייטים סוף סוף מצאתי משהו קרוב לאידאל שחיפשתי, כבר באותו הערב ידעתי שיהיה דייט נוסף. הדייט השני אכן הגיע, והכל זרם. קשה להסביר את זה במילים, כשההרגשה כזו כיפית הפרפרים עפים סביבך כל היום, השמיים כחולים ואתה מרחף מעל העננים.
נסעתי לשבוע, והיא אמרה לי משפט שרק בראייה לאחור אני מבין את משמעותו: אם תמצא מישהי אחרת במהלך השבוע אני לא אכעס. זאת רק ההתחלה, היא הסבירה. לא הבנתי את הרמז. אמרתי לה שאני לא מחפש שום דבר אחר ונסעתי לדרכי.
כשחזרתי, עוד באותו ערב אחרי הנחיתה בשדה התעופה, שלא כהרגלי ממערכות יחסים קודמות, החלטתי לנסוע אליה. בתוך שעה ראיתי אותה שוב, העיניים שלי קרנו, הרגשתי שהפעם זה חייב להתקדם.
בפגישה השלישית רציתי לנשק אותה אבל התביישתי. גם היא התביישה, אבל בסיום הפגישה כשזה הגיע, הרגשתי בעננים. ראיתי שלמרות החששות שלי זה מתקדם יפה, לא שיערתי שזה לא מסמל שום דבר. בילינו והיה לנו ממש טוב ביחד. למרות הזמן הקצר, כבר עשיתי תוכניות. אני לא ילד, חציתי את קו ה-30, ואמרתי שאם זה זה, אין סיבה לחכות.
ההוא שם למטה לא שיתף איתי פעולה
בראש רצו עשרות תסריטים, כאילו שאני במאי הוליוודי, שהסוף האמריקני ידוע לו מראש. לא תיארתי לעצמי שסוף הסרט הזה יגיע בסגנון טורקי. אחרי חודש בערך הצעתי לה לבוא לישון אצלי, בלי להיות בטוח שיקרה משהו. התקווה התעוררה בליבי כשהגענו אליי והיא היתה אחרי כמה כוסות. הסרט התחיל, ההוא למטה לא שיתף איתי פעולה, אולי מהחשש שידעתי שאיתה זה מה שאני רוצה כל חיי, אולי מפחד לאכזב.
הלילה עבר. היא לא אמרה שום דבר, כנראה לא היה לה נעים לשאול. אני יודע שהייתי השני שלה. היא דיברה הרבה על הקודם, סיפרה כמה היה לה מיוחד איתו, ואני לא הבנתי את המשמעות. קמנו בבוקר, טיילנו כמו זוג יונים. זה היה אחד הימים היפים בחיי, ולא שמתי לב לבמאי הטורקי שכבר הסתתר באזור.
אחרי כמה שניות של שקט מצמית, היא אמרה "תראה, אני לא במצב שלך. אני לא חושבת על כיוון רציני כרגע".
הבמאי הטורקי צעק אקשן והתחיל להתרוצץ עם הצלמים, ואני חיפשתי בראש מקום בו אוכל להסתתר. אמרתי שאין לי בעיה לקחת את הדברים לאט, ובפנים התפוצצתי. עוד לא הבנתי שברגע זה התחלתי להפיק את הסרט של חיי.
נפרדנו בצורה שונה באותו ערב. אולי היא הבינה שהכוונות שלנו שונות, אולי התאכזבתי שזה לא יהיה מה שציפיתי. למחרת בערב התקשרתי ורציתי להיפגש. היא אמרה שהיא חושבת שכדאי שנפסיק עם זה, כשהיא מוסיפה שורת תירוצים מוזרים. ניהלנו שיחה כמו שני אנשים בוגרים, והסברתי שוב שחשבתי שזה רציני. עד כדי כך היה קשה לי לקלוט שזה כבר נגמר.
רק אחר כך הבנתי שהיא עשתה לי טובה
לא דיברנו כמעט חודש, עד שנשברתי והתקשרתי מאוחר בלילה. דיברנו במשך יותר משעתיים, רציתי לבדוק אם יש סיכוי שההחלטה שלה תשתנה. היא אמרה שבמשך ימים חשבה להופיע אליי ללא הודעה. אמרתי לעצמי שחבל שלא עשתה את זה, היום אני שמח שלא הופיעה.
היא סיפרה שהיא מתגעגעת אליי, חושבת עליי כל הזמן. ואני, שהבמאי האמריקני והטורקי רבים בתוך ראשו לגבי הסוף, אמרתי שגם אני מתגעגע וחושב עליה כל הזמן. לא רציתי שהשיחה תסתיים, אבל היא אמרה שוב שלמרות הגעגועים היא לא יכולה, כי זה לא נכון לעשות לי את זה.
רק אז הבנתי שהיא עשתה לי טובה. היא ידעה שבזמן שאני חלמתי על מערכת יחסים רצינית, היא חשבה על האקס שלה ואיך לחזור אליו. זאת היתה המחשבה היחידה שעלתה בראשה. נפגשנו כמה פעמים במהלך השנה, פגישות שאני יזמתי. לא רציתי להתנתק ממנה, הרגשתי שהיא חסרה לי מאוד, אבל היא לא רצתה להיפגש, זה תמיד אני שלחצתי.
היום, שנה אחרי, אני יודע יודע שמזל שהיא סיימה את הקשר אחרי חודש וחצי, גם ככה נפגעתי והייתי בדיכאון לתקופה ארוכה. היא עדיין רודפת אחרי האקס שלה, חושבת שהוא, שפגע בה כל כך הרבה פעמים יהיה בעלה וכך יהיה לה טוב. לפעמים אני עוד חושב עליה, במיוחד אחרי דייטים. בראש אני יודע שלא למערכת יחסים כזאת ייחלתי, אבל הלב, הוא נוסע לאמריקה, שם הסוף הוא תמיד סוף טוב.
לפנייה לכתב/ת 
