בורקה ומבולקה

אוסטרליה ידועה כאומה הדוגלת בסובלנות, ובדרך כלל האמנים המקומיים, וכך גם בכל העולם, נוהגים להפיץ את הבשורה הליברלית שלהם באמצעות יצירותיהם - הכל לטובת השלום והסבלנות. ובכן, המקרה של סרג'יו רדגאלי קצת שונה, הוא מאמין בסובלנות וחושב שצריכים לכפות אותה על תושביה המוסלמים של המדינה. לצורך העניין, הוא מגייס את האמנות שלו וגורר מחאה ציבורית, שאף הגיעה לפסים אלימים. 

"אמרו לא לבורקות". הקמפיין האובססיבי של רדגאלי

את המחאה שלו נגד האסלאם הקיצוני בחר למקד ב"בורקה" - שביס מסורתי, אותו נוהגות נשים מוסלמיות ללבוש גם בסידני. ציור קיר שלו בעיר ניוטון, שקרא להתנגד ללבוש זה הושחת לפני כחודש וחצי, ככל הנראה על ידי פעילים מוסלמים. "לא הייתי רוצה לראות את אוסטרליה תחת חוקי האיסלאם", אמר והבהיר. "זה אולי לא יקרה אף פעם, אבל יהיה מי שינסה להשליט אותם. אני חושש מהאלימות הקיצונית. המתח עדיין כאן".

לסרג'יו פנית, לא טעית - רדגאלי במתקפת מאסף

התשובה הלא אלימה להתגרות של רדגאלי הגיעה בדמות מיצג של פעיל השמאל והאמן קיראז יאניצקה, שנקרא "מהפכת הבורקה" ("Burqa Revolution"). אבל אפילו באי האוקיאני השלו בדרך כלל אי אפשר להגיע להשלמה. רדגאלי מיהר להשיב מלחמה עם סדרת עבודות חדשה שלו ובהם גם ציור של אוסאמה בין לאדן ובובת גרב לידו "אם (אני) אתם לא יכולים ללבוש בורקה, זוהי לא המהפכה שלי" נכתב. האם פה זה ייגמר? ספק. כמו במזרח התיכון, צפו לסיבוב הבא. 

אז מיהו לי גאנג?

בניגוד לאוסטרליה, סין אינה נמנית על האומות הסובלניות ביותר בעולם. וגם שם הקונפליקטים והגבלת החירויות לא נעצרים בגלריות וחללי התצוגה. רק השבוע דווח על כך שהאמן המהולל איי וויי-וויי הושם במעצר בית. חובבי הקונספירציה בוודאי ימצאו קשר בין המעצר לבין השתתפותו של איי בגל ששוטף את סין לאחרונה כתגובה לתופעת תאונות הפגע וברח. אחת מהן שהותירה סטודנטית הרוגה, חשפה גם את הפער הסמוי לכאורה בין האליטה במדינה לזו של פשוטי העם.

"אבי הוא לי גאנג". מיצב אמנותי בהשראת המקרה

"נסו לתבוע אותי, אבי הוא לי גאנג", התריס הנהג השיכור בן ה-22 לעבר העדים לתאונה. אביו מסתבר הוא קצין גבוה במשטרת המחוז. חשיפת המקרה, הביאה לסחף של ציבור זועם. הציטוט "אבי הוא לי גאנג", הפך לניב מקובל בשפת הרחוב, כביטוי לשחצנות. 

מאז המקרה, נכתבו שירים והולחנו המתייחסים לאותו נער פוחז (שבינתיים מואשם ברצח), ואמן אלמוני אף יצר מיצב מיוחד בהשראתו. ומה עם איי המהולל - הוא תיעד את בני המשפחה של הקורבן בווידאו. ועכשיו הוא במעצר. בגלל ביקורתו על המשטר, המחלוקת לגבי בניית הסטודיו שלו, או פשוט שהוא הסתבך עם אביו של הדורס - לי גאנג.

מתחת לקרח

ממש באותה שכונה, בסיביר הקפואה, חולם ואסילי סלונוב הרוסי את "החלום הסיני הנורא: מותו של מאו" במסגרת מיצב חי שלו במסגרת פסטיבל המוזיאון הלילי ה-17 בעיר קרסנויארסק. הפסטיבל מציג אמנים מקומיים שחוזרים למסורת האוונגרד הרוסי הוותיקה ומנסים לבטא את הביקורת האידיאולוגית, הפוליטית והאסתטית שלהם - בלי להרגיז מדי. ברוסיה של ולדימיר פוטין, כמו בסין, יכולים להיכנס לכלא על זה. 

האמן ואסילי סלונוב במיצג "חלום סיני נורא: מותו של מאו"

פועלים עובדים על המיצב של אלכסיי מרטינס "Careerists on a vertical"

ויהי אור

בעוד שבקרסנויארסק הלילה מוקדש לרבדים אפלים של היצירה, בסינגפור מאירים את העיר במסגרת פסטיבל "i Light Marina Bay". כ-26 אמנים מרחבי העולם הוזמנו להציג את היצירות המאירות והמחשמלות שלהן לאורך סינגפור סיטי - אחת מהערים המטופחות בתבל. ובשבוע האחרון, גם אחת המוארות שבהן. בין היוצרים שהוזמנו להציג בפסטיבל, גם המעצב הישראלי רון גלעד, המתגורר ועובד בניו יורק. עם העבודה הידועה שלו "Wall Piercing".

גלעד. עושה פירסינג לקיר

"נמר אוריגמי דיגיטלי" של כריס מאסי. עור מאור

הפקת חשמל

גם בהמבורג מצאו שימוש יצירתי למכשירי חשמל. רק שבמקום אמצעי תאורה הלכו בעיר הגרמנית על מקררים. 322 כאלה רוכזו בכיכר גנסמרקט בעיר ונבנו כאיגלו. 

איגלו המקררים במרכז ברלין

חגיגה אלקטרונית בפנים

בתוך האיגלו לא תמצאו אסקימוסים, אלא בעיקר ערמות ג'אנק אלקטרוני שנוהג לשמש אותנו בחיי היום-יום:

טוסטרים, צעצועים ומקלט טלוויזיה. ולמי שלא מספיק המקררים, גם אסופת מאווררים. בנוסף, כך לפחות מעידה הרשימה שריכז היוצר ראלף שמרברג, אפשר למצוא בפנים גם 70 כפפות, 487 סנדוויצ'ים שהכינה אמו ו-120 בקבוקי בירות. לרוויה.  

האמן לובש פראדה

בית האופנה "פראדה" שבמילאנו עשה הסבה מחלל לתצוגות אופנה לכזה המשמש להצגת יצירות אמנות. אפילו כאלה שדוקרות קצת למעצבים ולדוגמניות שמבקרים שם דרך קבע. האמן האמריקני הידוע ג'ון בלדסארי עושה זאת באמצעות פסלי ענק בגובה של 4.5 מטרים, שהולבשו באקססוריז מודרניים.  

פסליו של בלדסארי בבית התצוגה של פראדה

הדמויות, שנראות כדוגמניות דקיקות במיוחד או אולי דווקא כז'אן ד'ארק, עוצבו במיוחד כהצדעה ליצירתו הסוריאליסטית של הפסל השוויצרי הנודע אלברטו ג'יאקומטי. בין הפריטים שתמצאו בתערוכה - וריאציות לג'יאקומטי שמה: שמלות סאטן, מעילי גשם, תלתלים זהובים, נעליים אופנתיות ועוד. בורקה דרך אגב לא תמצאו שם.

צילומים: AP, AFP ורויטרס