חרדים על ברית הזוגיות: "נדאג שהחוק לא יורחב"
בתגובה לאישור החוק שמכיר בחתונה אזרחית ישראלית למי שאינם יהודים, הבהירו גורמים חרדיים: "נישואים אזרחיים מלאים - לא יקום ולא יהיה". גופים ליברליים, לעומת זאת, ברכו על החוק ואמרו: "זו תשתית לחוק נישואים אזרחיים כללי"
חוק ברית הזוגיות נכנס לתוקף, ובציבור החרדי מודאגים מהשלב הבא: בעקבות הצהרת יוזם החוק ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) כי יקדם נישואים אזרחיים בישראל לכל מי שירצה בכך, כבר בכנסת הנוכחית, מזהיר יו"ר סיעת יהדות התורה, כי "כל חוק שיפגע ולו כהוא זה בהלכה היהודית - ייבלם וייתקל בהתנגדותנו הנחרצת".
היו"ר, ח"כ מנחם אליעזר מוזס, הוסיף כי ועדת החוקה השלימה הבוקר (יום ד') חקיקה המוסכמת על החרדים משום שהיא מתייחסת לגויים בלבד, אך "נישואים אזרחיים מלאים - לא יקום ולא יהיה".
ככלל, בציבור החרדי מגיבים ברגשות מעורבים לברית הזוגיות שאושרה. מחד גיסא, מדובר במתכונת מצומצמת ביותר שהייתה מקובלת עליהם מהצעה רחבה בהרבה של ישראל ביתנו. מאידך
גיסא, הם חוששים ממדרון חלקלק, משום שמדובר בפעם הראשונה שבה מתאפשרים נישואים אזרחיים מכל סוג שהוא בישראל.
גורם המקורב למנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, אמר ל-ynet כי החרדים יעמדו על כך שברית הזוגיות לא תורחב: "נדאג לכך שזה יהיה הסוף, ולא ההתחלה".
הוא הדגיש כי החוק שאושר מסמיך את בתי הדין הרבניים לקבוע מי אינו יהודי או חסר דת, לצורך העניין, ויש להקפיד שהאחריות הבלעדית בתחום זה תישאר בידם. אף שהוא חושש מפני הבאות, אמר המקורב לרב כי באופן נקודתי, אין לו התנגדות להסכם הנוכחי. "אנחנו מדינה יהודית, וכל עוד החוק מתייחס לגויים בלבד, זה לא צריך לעניין אותנו".
תשתית לנישואים אזרחיים בישראל
ב"קדימה" אמרו בתגובה כי מדובר ב"צעד קטן, אבל לא מספיק". בסיעה הדגישו כי הצעת החוק שאושרה לא מעניקה פיתרון לציבור רחב מקרב אזרחי המדינה. "אסור לישראל ביתנו להיכנע לחרדים ולהסתפק בפיתרון לבודדים בלבד, במקום
להעביר את ברית הזוגיות המלאה בשיתוף ותמיכת סיעת קדימה. קדימה תמשיך להילחם על ברית הזוגיות המלאה, שתאפשר נישואים אזרחיים לעשרות אלפי אזרחים מנועי חיתון".
מנכ"ל התנועה המסורתית, עו"ד יזהר הס, הוסיף: "לא בקלות, אבל בהגינות, אנו מבקשים לברך את ח"כ דוד רותם על החלטת ועדת חוקה. העובדה שבמדינת ישראל יש כעת פקיד שתפקידו לנהל רישום של הבאים ב'ברית זוגיות' תסלול את הדרך בעתיד - ועל כך ניאבק - להרחבת סמכויותיו לרישום כל המבקשים להינשא שלא באמצעות הרבנות הראשית. כרגע, למרבה האבסורד, יכולים להינות מההסדר רק מי שיצליח להמציא תעודה שהוא 'חסר דת', אולם אנו נילחם על מנת לתקן את המעוות. איני בטוח שהוא התכוון לכך, אך ח"כ רותם בנה את הקונסטרוקציה החוקית לכינון נישואים אזרחיים בישראל".
בארגון רבני צהר אמרו כי אישור אגרת הרישום לנישואין לחסרי דת הוא "פתרון חלקי מאוד לבעיה רחבה הרבה יותר, משום שאותם אלפים שאינם יהודים יוכלו להתחתן רק בינם לבין עצמם". לטענת רבני הארגון, פתרון אמיתי ומלא יותר טמון בשיפור מערך הגיור הממלכתי, סיוע למתחתנים להוכיח את יהדותם בבית הדין והחלת מדיניות שרואה את העזרה לגרים בחשיבות עליונה".
"הטעיה של הציבור"
בתנועת נאמני תורה ועבודה אמרו בעקבות הדיון: "כתנועה דתית ליברלית אנו מאמינים כי ראוי ליהודי להינשא כדת משה וישראל. עם זאת, אנו סבורים כי הדבר צריך להיעשות מתוך בחירה חופשית ולא בכפייה. בהתאם, לשני עקרונות יסוד אלו, תומכת התנועה בהצעת החוק המורחבת של ברית הזוגיות שמאפשרת לכל יהודי לבחור בנישואין דתיים או בדרך אחרת.
"ההצעה משאירה גם את מסלול הנישואין הרגיל, שמי שנרשם בו מחויב שגם הגירושין יהיו על-פי ההלכה. אנו מאמינים כי מנגנוני הבחירה
המוגברים הכלולים בהצעה זו יחייבו את קברניטי המסורת היהודית להיות קשובים ורלוונטיים לרוח הדור, ולהציע מערכת נישואין אטרקטיבית והולמת יותר להקמת בית בישראל. כמו בברית המילה ובר-המצווה. דווקא השחרור ממחויבויות חוקיות יקרב את ישראל לאביהם שבשמיים".
עו"ד אירית רוזנבלום מארגון "משפחה חדשה" תקפה בחריפות את החוק ואמרה כי "זהו ניסיון להטעות את הציבור, שכן לא מדובר בנישואים אזרחיים באמת, אלא בסך הכל בביורוקרטיה של רישום המתייחס לאזרחים מיוחדים, כאלה שאין להם שום פתרון מעשי בארץ והם דחויים על ידי המסגרות הדתיות. החוק מעצם קיומו יוצר רשימה של אזרחים לסוג ב' המוגדרים ככאלה על ידי הדת עצמה".