האוצר וההסתדרות חתמו - ועובדי רשויות יפוטרו
דעה: בנסיון למנוע שביתה הביא האוצר את המשבר הבא: רשויות מקומיות רבות אינן עומדות בתשלומי השכר הנוכחי - שלא לדבר על תוספת שכר של 6.25%, שהם כ-350 מיליון שקלים. אז מה בפתח? פיטורים
שר האוצר, יובל שטייניץ, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אולי הצליחו לפתור את המשבר הנוכחי שבין המדינה לעובדי המגזר הציבורי, אבל גם הביאו על עצמם את המשבר הבא - גדול יותר, כואב יותר, מסוכן יותר. המאבק, צודק ככל שיהיה, על תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי, יביא כפי הנראה רשויות רבות אל סף תהום. מדוע? הן יאלצו לפטר עובדים, היות ולא יוכלו לעמוד בתשלומי השכר הגבוהים, כפי שנדרשו על ידי הממשלה.
אין זה סוד כי רשויות רבות בישראל אינן עומדות בתשלומי השכר כבר בתקופה זו. רשויות לא מעטות עומדות בפני קריסה כלכלית, ולכן נאבקו הרשויות על מענקי האיזון - ששימשו להן אוויר לנשימה. כעת, נסתם הגולל לחלוטין, ותוספות השכר האמורות, המגיעות לעובדים הנאמנים, מהוות עוד מסמר בארון הקבורה של השלטון המקומי בישראל.
הפתרון הוא אחד. רשויות שלא יוכלו להמשיך ולעמוד בתשלומי השכר החדשים, ייאלצו לפטר עובדים ובכך לצמצם עלויות. אני סמוך ובטוח, כי אותם עובדים היו מעדיפים להמשיך ולעבוד בשכר הקודם, ולא לפגוש מקרוב את לשכות האבטלה.
לשומע הפשוט, ואולי אף לעובדים ששכרם יגדל בקרוב, נשמעים האחוזים שנוספו כמספרים זניחים. מהם 2% בשנה? מהם 6.25% בסך הכול הכללי? אבל תוספות השכר שהוסכמו עומדות על סך של 350 מיליון שקל, אותם ייאלצו הרשויות לממן מכיסן. זה מה שקורה כשהמדינה בוחרת לכבות את שריפת איומי השביתה של ההסתדרות, אולם מבלי לשים לב מבעירה אש בשדה אחר, רחוק יותר מן העין - הרשויות המקומיות בישראל.
אינני בטוח כלל כי שר האוצר עצר לרגע, במהלך מרתון הדיונים הקדחתניים שקיים אתמול, על מנת לשאול עצמו: "רגע, מהיכן יגיע הכסף לרשויות לטובת תוספות השכר?". אף אחד במשרד האוצר לא העלה בדעתו כי יש למצוא פתרון, ולקבוע שיפוי מתאים לרשויות המקומיות, על מנת שיוכלו להחזיק את הראש מעל המים, להמשיך להעסיק את עובדי הרשות כולם ולהעניק שירות מצוין לתושבים.
המאבק שניהל עופר עיני בשם ההסתדרות בשבוע האחרון, העמיד את ראשי הרשויות בישראל בין הפטיש לסדן. מצד אחד, ברור כי תנאי העובדים חשובים לאין ערוך בעיני ראשי הרשויות, המהווים מעסיק עיקרי במגזר הציבורי. אולם מן הצד השני - ראשי הרשויות הם מעסיקים, שיצטרכו להוציא מכיסם את תוספות השכר שהוסכמו בין הצדדים.
הרשויות מוצאות עצמן כעת לבד במערכה. עליהן להתמודד עם הגזירה החדשה שהנחית עליהם האוצר, ולנסות ככל שיתאפשר שלא לפגוע בעובדים. ברור לכולם, כי ללא מקור תקציבי מתאים ממשרד האוצר, ייאלצו העובדים לשלם את המחיר. לא נראה לי שזה היה בתוכניות של שר האוצר ויו"ר ההסתדרות.
שמוליק ריפמן הוא יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת רמת נגב.