מחדל המים בב"ש: החום אשם, התושבים הגזימו

כשבועיים לאחר שבשיא השרב הכבד נותקה אספקת המים לבאר-שבע, הגיש השבוע צוות בדיקת הפרשה דו"ח על התנהלות האירוע - שבמרכזו קבע כי בכמעט ארבע היממות שבהן התייבשה העיר בחום העז, "ניתן מענה סביר בהחלט" מצד הרשויות וכי "למזג האוויר הקיצוני ששרר הייתה תרומה לעוצמת התגובה שהתקבלה מהציבור".  

צוות רשות המים שבדק את נסיבות האירוע, בראשות יוסי בנדלק, מומחה לנהלי חירום ומשברים מטעם הממונה על התאגידים, פרסם בדו"ח כי האירוע כולו נמשך לאורך 55 שעות, כשעיקר השיבושים באספקת המים התמקדו לאורך 35 שעותיו הראשונות.

בסך הכל, נכתב במסמך, נרשמו לסירוגין הפסקות מים במשך כ-12 שעות בכ-2,500 בתי אב בשכונה ג' שבעיר ובאזור התעשייה שבדרך חברון.

מחברי המסמך ביקרו את אופן הניהול והשליטה של האירוע, וכתבו כי "לא הושק מרכז הפעלה עירוני ולא נפתח חדר מצב בתאגיד. העירייה ניהלה את האירוע מהמוקד שלה, בעוד שאנשי התאגיד ניהלו אותו מהשטח או מהמשרדים שלהם".

אבל על הטיפול כלפי התושבים, נכתב בדו"ח כי "ניתן מענה סביר בהחלט באספקת מים חליפיים לצורכי קיום בסיסיים, ולכל תושב הייתה אפשרות לקבל מים לצרכים אלו ללא כל הגבלה ובאופן סביר".

נוסף על כך, קבעו חברי הוועדה כי למרות חומרת הדברים, לא מדובר היה במצב חירום. "זה היה אירוע חריג של פגיעה באספקת מים בשעת 'רגיעה', אך למרות זאת, הוא אינו עונה להגדרה של מצב חירום.

למזג האוויר הקיצוני והשרב ששררו במהלך האירוע הייתה תרומה לעוצמת התגובה שהתקבלה מהציבור".

השיבושים הקשים בזרם המים החלו לאחר שעובדי רכבת ישראל פגעו בצינור מרכזי בבאר-שבע. "מים זה דבר כל כך בסיסי, ולא הגיוני שנחכה חצי שעה רק כדי למלא כלי לשתיה", אמרה ל-ynet נילי, תושבת שכונה ב'.

ש', סטודנטית שמתגוררת בשכונה ג', סיפרה: "התקלחתי בגיגית, כמו שמתקלחים בהודו. לא היה עליי מזומן במקרה, ובבית לה היה לי מים מינרלים כי אני בדרך כלל לא קונה. מתתי מצמא. למזלו של החתול שלי הברז בחוץ טפטף. בסופו של דבר השותפה שלי הגיעה הביתה והיו לה מים מינרלים והיא נתנה לי לשתות. בחוץ היה 30 ומשהו מעלות".