אובמה נוצח, מדינות ערב יפסידו
מגעיהן של מדינות ערב עם הבית הלבן יושפעו משיקול הנשיא בזירה הפנימית ומרצונו הוא להימנע מעימות עם הקונגרס ולשוב ולזכות בקולותיהם של היהודים. אחרי עסקת הנשק עם סעודיה, ידרשו בבית הנבחרים תמורה מדינית הולמת
הגם שרבים בעולם הערבי עקבו מקרוב אחר תוצאות הסקרים, הרי תוצאות הבחירות בארצות-הברית לא היו בבחינת חדשות משמחות. בשלושה נושאים חידדו הבחירות ותוצאותיהן תחושות של אי נוחות בבירות ערב השונות.
1.הבוחר האמריקני הוא הריבון היחיד בארצו. ברצותו ימלא את ידי נשיאו להמשיך במדיניותו וברצונו
ישגר לו מסר לשנות את דרכיו. כל זאת בלא מפריע ובלא כל לחץ מכל סוג שהוא. תוצאות מעין אלה, כמו גם התנהגותם של ממלאי התפקידים בארצות-הברית המודים בתבוסתם ומושיטים יד למנצח, אינה מקובלת ברוב המכריע של ארצות ערב. בעידן הנוכחי, כאשר רשת האינטרנט ואמצעי תקשורת אחרים הולכים ונעשים נפוצים גם בארצות ערב, הרי יש במסר הדמוקרטי האמריקני שיעור נוסף בהלכות דמוקרטיה וכיבוד דעות האחר.
2. במישור פרקטי ומיידי הרבה יותר: מאמצי הנשיא במישור הישראלי-פלסטיני, כמו גם ביחסי ישראל עם מדינות ערב אחרות, נסמכו במידה רבה על העצמה הנובעת ממשרתו, כמו גם האפשרות להשתמש בסיוע החוץ ובמינוי אישים לתפקידים הנוגעים לאזורנו בידי הקונגרס: בית הנבחרים והסנאט.
מלך סעודיה ואובמה בשנה שעברה. היחס ישתנה (צילום: AP)
לפחות בשנתיים הקרובות השימוש בכלים אלה יהיה בעייתי עבור הנשיא: הגם שכשלון מפלגתו נובע בעיקרו משיקולי פנים, הרי רבות מן הדמויות החדשות בוושינגטון מוכרות כאוהדות ביותר לישראל ולא יתנו יד לכל צעד שלא יהיה לרוחה של ישראל.
בהקשר זה ראוי לשבח את ראש הממשלה נתניהו ואת שר החוץ ליברמן שהשכילו בשנתיים הראשונות לכהונת הנשיא אובמה למנוע עימות חזיתי. הדו-שיח בין ישראל לרשות המחוקקת האמריקנית מהיום ובמשך השנתיים הקרובות לא יעסוק איפוא בסוגיית איחוי קרע, אלא בשיפור מתון של היחסים.
התפתחות זו היא בעייתית ביותר עבור מדינות ערב: מגעיהן עם הבית הלבן יושפעו במידה רבה משיקולי הנשיא בזירה הפנימית ומרצונו הוא הן להימנע מעימות עם הקונגרס והן, נוכח התוצאות הנוכחיות, לשוב ולזכות בקולותיהם של היהודים, אותם איבד עקב מדיניותו בנושא הישראלי-ערבי.
לפיכך, נתיב הפעולה בו עשויות לנקוט המדינות המקורבות יותר לארה"ב במזרח התיכון הערבי יתאפיין במחוות פרו-אמריקניות ובניסוחים מתוחכמים, שירמזו על נכונות להמשיך בתהליך שלום משמעותי, וכל זאת כדי לחזק את הנשיא. שיתוף הפעולה עם סעודיה בנושא גל הטרור הנוכחי עשוי לבשר על קו זה: סעודיה תומכת בתהליכי שלום (בפרשנותה שלה) ומסייעת לנשיא במדיניותה המתונה לשוב ב -2012 לעמדת הכוח ממנה נהנה עד היום.
עסקת הענק - יהיו עוד?
3. סעודיה עומדת בימים אלה נוכח אתגר נוסף מול זרועות הממשל בארה"ב: עסקת נשק בשווי 60 מליארד דולר, אחת הגדולות בהיסטוריה של ארה"ב, צריכה להידון בקרוב בקונגרס ולהיות מאושרת. לאחר תוצאות הבחירות יהיה המאבק הסעודי מורכב יותר מכפי שציפו קברניטי ריאד. בהרכב החדש יהיו כאלה בבתי הנבחרים שידרשו מן הסעודים, ואחר-כך ממדינות ערביות נוספות בעסקאות הבאות תמורה מדינית הולמת עבור אספקת הנשק והציוד.
גם סיוע החוץ עשוי להיות מותלה בשיפור תנאיי החיים והתקדמות בתחום חירויות הפרט והאזרח בארצות ערב. כל זאת על רקע מדיניות של בדלנות כלכלית, אותה ינסה הקונגרס ליישם, קרי: רבים מן הצירים החדשים עשויים לצדד בקיצוץ משמעותי בסיוע החוץ ולשמוט במודע ניסיון להשפיע על תהליכים דיפלומטיים מעבר לים באמצעים כלכליים.
יש לחדד ולומר כאן כי גם אם כך ינהג הקונגרס במהלך השנתיים הבאות, הרי מדיניות זו לא תרתיע את הנשיא מניסיון לשוב ולהשפיע על כיווני ההסדר שהוא מייחל לו במזרח התיכון. ההבדל היחיד בין התקופה לפני הבחירות ואחריהן יהיה ביכולתו לכפות את דעתו על הקונגרס ולהפעיל אמצעי לחץ מוחשיים.
תוצאות הבחירות מהוות אתגר והזדמנות למנהיגי ערב להוכיח את רצינות נכונותן בשלום. הרוח הגבית ממנה נהנו לדעתם עד היום, ואשר אולי לא הייתה אלא אשליה, שחלפה מן העולם.
פרופ' אלכסנדר בליי, נשיא חברת יעדים אסטרטגיים לייעוץ אסטרטגי בי"ל ופרופ' במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון