ישראל הושמטה מהאריזה - והתה כבש את לונדון
הישג לחוות "דרך התבלינים" מבית לחם הגלילית: מכרה בבריטניה בתוך חודשים ספורים טונות של תה לחליטה. היבואנית הבריטית דאגה להעלים את המלה "ישראל" מהאריזות: ”היו לנו עניינים לא נעימים כשכתבנו על התויות שהתבלינים וחליטות התה מיוצרים בארץ"
אם אתם מטיילים לכם ברחובות לונדון ומתחשק לכם תה חם בקור האנגלי – תוכלו למצוא על המדפים גם מותג ישראלי שחדר לשוק היוקרתי ואנין הטעם בעולם ונותן תחרות למותגים הכי מפורסמים שהגיעו מרחבי העולם.
את התה הישראלי מייצרת חברה קטנה מהמושב בית לחם הגלילית שבעמק יזרעאל. היא הצליחה לכבוש פלחי שוק הולכים וגדלים בשוק האנגלי.
"מי היה מאמין שאנו נצליח למכור תה חליטה בשוק הכי יוקרתי?" תהה אתמול אבי ציטרשפילר, מייסד ובעלים של חברת חוות דרך התבלינים. יש שיראו בהצלחת התה הישראלית באנגליה "מכירת קרח לאסקימוסים", אולם למעשה האנגלים לא מייצרים את התה שלהם לבד, אלא ממילא מייבאים אותו מכל העולם. כלומר מדובר בתחרות ישראלית על המדף האנגלי.
בעיקרון, לא מגדלים תה בארץ אלא רק מעבדים אותו. גם בתה החליטה של דרך התבלינים חלק מהמרכיבים מיובא, אבל החווה מגדלת צמחי מרפא ועוטפת איתם את הפירות של החליטה, כך שלפחות 50% מהמוצר מגודל בחווה.
על האריזות לא כתוב שהתה מיוצר בישראל, אלא בגליל, ובאותיות מיקרוסקופיות. בחוות התבלינים אומרים שעל התוויות צוינה המילה ישראל, ושכנראה מדובר בטעות. "חוץ מזה, כולם יודעים שהגליל זה בישראל", נמסר מהחברה.
ליבואנית האנגלית יש גרסה מעט שונה. ”היו לנו עניינים לא נעימים כשכתבנו על התויות שהתבלינים וחליטות התה מיוצרים בישראל", אומרת קארן פומרנץ, אחת משתי היבואניות. ”כשאנחנו כותבות שהמוצרים הם מתוצרת הגליל, אנשים לא יודעים איפה זה, מה ששומר על עמימות. חששנו שאנשים בבריטניה לא ירכשו את המוצרים שלנו".
12 חנויות בארץ
ציטרשפילר נולד בבית לחם הגלילית למשפחה שהתמחתה בגידול תבלינים. לפני כשמונה שנים הוא הקים את חוות דרך התבלינים, שמתמחה בגידול, בייצוא ובמכירת תבלינים, תערובות וצמחי מרפא. החברה עוסקת גם בחליטת תה מצמחים, פירות ותבלינים.
החברה הקימה 12 חנויות זכיין ברחבי הארץ ולאחרונה נוצר קשר עם שתי היבואניות האנגליות שביקרו באילת ונחשפו לחנות ברשת. בחודש מאי האחרון החלה חוות התבלינים להיכנס לשוק האנגלי, תחילה בשבע חנויות בוטיק קטנות בלונדון ותוך מספר חודשים ב-23 חנויות בוטיק בלונדון רבתי.
"חולטים את התה שלנו עם מים חמים, נהנים מהטעם המיוחד ובהמשך אוכלים את הפירות המיוחדים עם כפית. זה כבש את האנגלים", הוסיף ציטרשפילר.החברה כבר מכרה באנגליה מספר טונות של תה וכבר מתוכננת הקמת רשת ישראלית.
ניחוחות ישראלים בלב שכונת המפסטד
אי אפשר לטעות בריחות: חבילות צבעוניות של תבלינים בעלי ניחוחות מסחררים שוטפים את המעדנייה "המפסטד בוצ'ר אנד פרובידור", בלב שכונת המפסטד היוקרתית בלונדון. ניחוחות זעתר, כורכום ותבלינים אחרים רומזים על מוצאן הישראלי של תבליני דרך התבלינים. היבואנית נקראת ”ספייס אפ יותר לייף", כשמו של השיר המפורסם.
למרות שעל התווית אין זכר למלה "ישראל", סאם פיטר, מנהל המעדנייה בהמפסטד אומר: ”יש כאן אוכלוסייה יהודית גדולה ואנשים שמחים לתבל בתבלינים ישראלים".
למרות מחיקת הזהות, מוצרי דרך התבלינים צועדים היטב בדרך ההצלחה בבריטניה. "בהתחלה חשדתי באריזה ובקונספט", אומרת אמילי טובורן, צרכנית מקומית. ”אבל המעדנייה ערכה טעימה, ואחרי שלגמתי, התאהבתי". עובדה נוספת המשחקת לטובת החליטות היא המעבר של בריטים רבים למשקאות בריאים.
פתיחות לניחוחות אוריינטליים
מאמצי השיווק הלכו בכיוון הנכון; במקום להשקיע במודעות פרסומת צבעוניות, עורכים מקצי טעימות. בחודש שעבר, למשל, הביאו פומרנץ ושותפתה לחברה, לואיז קפלן, סיר אורז לבן למעדנייה. הן שפכו לתוכו את תכולת אחת מחבילות התבלינים והגישו לעוברים והשבים. ”אנשים הגיעו מקצה הרחוב, כי אמרו שהריח משגע," מספר פיטר. ”תוך שעה מכרנו הכל". המוצרים המובילים, אגב, הם חליטת פירות יער ותערובת המג'דרה.בריטניה היא מדינת מהגרים קלאסית, עניין שמתבטא בפתיחות של החיך הבריטי לטעמים אוריינטליים. ”כבר הרבה זמן שאני מחפשת דרך חדשה ומסקרנת לתבל מנות רגילות כמו תפוחי אדמה בתנור, אורז לבן או קוסקוס", מספרת אמילי. ”כשנתקלתי בתבלינים הללו, מצאתי את הפתרון".
כדי לפלס את הדרך לקיבתם של כל תושבי בריטניה, יצטרכו היבואניות המקומיות להוזיל מחירים. כיום נמכרת חבילת תבלינים במשקל 175 גרם ב-3.75 פאונד, כפול ממחיר חבילת תבלינים רגילה. גם חליטות התה אינו זולות: 6.75 פאונד ל-175 גרם.
לפנייה לכתב/ת 
