להתכסות בישראל ולחלום על קליפורניה
Hjaltalín האיסלנדים לומדים מהיצ'קוק, סי-לו גרין מציע לכם אלבום במתנה (בינתיים לפחות) ו-The Smiles יחממו אתכם ואת גיא חג'ג' בלילות הקרים שבדרך. אוצרות מוזיקליים מהרשת
קליפ השבוע
מן המפורסמות היא שהיצ'קוק, בין שאר הדברים שהיה, היה גם גאון. לא רק של קולנוע, אלא בעיקר של מנגנוני פסיכולוגיה אנושיים. השליטה הגדולה ביותר שלו לא היתה במצלמה, אלא ברגשות הצופים. אחד הכללים הטובים ביותר שהוא השתמש בהם היה זה: לפעמים, הדבר הכי מפחיד בסצנה מסוימת הוא דווקא מה שלא מראים לנו.
הלהקה האיסלנדית Hjaltalín (לכו תדעו איך מבטאים את זה) ניצלה את הרעיון הזה בקליפ לשיר היפהפה שלה "Sweet impressions". כוכב הקליפ עורך על עצמו ניתוח כלשהו בתחילת הקליפ, ואנחנו לא רואים את תוצאותיו אלא רק את ראשו עטוף התחבושות.
כך הוא מסתובב בעיר, פוגש אישה, וההתפתחויות הסוריאליסטיות מתחילות להתגלגל. התחושה המטרידה לאורך הקליפ לא נובעת ממראה איברים מבותרים או דם, אלא להיפך - דווקא מהיעדרם של אלה, מוסתרים מאחורי ערימת התחבושות הלבנה.
ארוחת החינם של השבוע
גם אם אני לא אוהב את כל השירים שלו, אני מעריץ את סי-לו גרין מסיבה מאוד פשוטה: נראה שהוא עושה רק מה שבא לו, עושה את זה מצוין ונהנה מזה לחלוטין. אפשר לקנא ואפשר לזלזל, אבל אי אפשר להתעלם. סי-לו, הקול האדיר שאתם מכירים מ-"Crazy" או מהדואט עם קליס, עשה כל כך הרבה דברים ב-18 שנות פעילותו המוזיקלית שמה שהגיע לקהל הרחב הוא רק קצה הקרחון.
אחרי שמרח את הקול הגדול שלו על פ'אנק, סול, היפ-הופ וכל שילוב אפשרי של הנ"ל, חתך בכל פעם לכיוון אחר ולא פחד לנסות ולהתנסות תוך שהוא שומר על רמה מוזיקלית גבוהה, אפשר להסביר את סי-לו גרין למאזינים חדשים בתיאור פשוט מאוד: זה קצת כמו האלבום הכפול של אאוטקאסט, רק בבן אדם אחד.
עכשיו מוציא גרין אלבום חדש, The Lady Killer, עם הסינגל הכביר "Fuck you" (שכמו בימים מגוחכים יותר, צונזר בטלוויזיה ל-"Forget you") ועוד בוכטה של שירים חדשים, ונחשו מה? אפשר לשמוע אותו במלואו בימים הקרובים. הזדרזו לפניי שייגמר.
אמן השבוע
כמו כל אדם מיושב בדעתו אני אוהב במיוחד עונות מעבר. אלה זמנים נהדרים של שינויים, של החלפת צבעים, של התחדשות, ומעל הכל - נעים בהם. אבל אישית, אני מעדיף עונות מעבר שמובילות אל הקיץ החם והטוב. ההתקררות
היחסית של העת האחרונה מזכירה לי בזעף שבקרוב נצטרך גרביים, צעיפים ושמיכה עבה, שיהיה קר ברגליים בלילה ומנוזל מפעם לפעם. אני מצביע נגד.
נחמה אקלימית קלה מצאתי בלהקה הכה-קליפורנית The Smiles, שלמרבה הגיחוך נראים בתמונת הפרומו הרשמית שלהם עומדים על סוכת מציל קליפורנית, בבגד ים בלבד, בשיא החורף (מספיק לראות את התנוחות כדי להבין שקר להם). המוזיקה שלהם שוטפת אותי באור שמש, וגם ביום הקר ביותר של החורף היא תחמם אותי כמו קרניים נעימות על שפת הים ביולי. את EP הבכורה שלהם אתם יכולים לשמוע ולהוריד בחינם, או באיזה מחיר שתרצו.
שמעתם משהו שחייב להופיע במדור, ולהגיע לעוד אוזניים? ספרו לנו בתגובות.
