עונת הסופגניות

הסופגנייה שהתחפשה לקאפקייק

בשנה האחרונה שטף בסערה את הארץ טרנד הקאפקייקס, ולא הותיר בה מאפין אחד קרח לרפואה. עכשיו אנחנו יכולים לבשר לכם בצער כי יום הדין הגיע גם אל הסופגניות. הסופגניות של "שמו" הוציאו קריאות התפעלות מרחבי הפאנל - שלל ציפויים זרחניים וקישוטים עיטרו את פניהן. ב"רולדין" מצאנו בין היתר סופגניות שכוסו בציפוי שוקולד לבן שעליו הונחתו חתיכות מרשמלו במקרה אחד ופופקורן ממותק במקרה אחר.

בסופגניות של "בליקר בייקרי" החלטנו לתקוע סכין לפני שאנחנו נועצים שיניים - פשוט כי אבקות הזהב והכסף הנוצצות והגלזורה הבוהקת עוררו בנו את החשש שמא מדובר בדוגמיות מפלסטיק. גם הסופגניות של "קמחים" ממש כרעו תחת נטל הקישוטים המזולפים. "דקורציות חגיגיות", לשון הקומוניקט. זה בהחלט מראה מרהיב ומפתה, הבעיה היא שסופגניות הן מלכתחילה דבר מתוק וכבד, ככה שלא סתם אבותינו הסתפקו בריבת תות ואבקת סוכר.

• להשיג בסניפי רשת "שמו הקונדיטוריה" (8-6.5 שקלים לסופגנייה מיוחדת); בסניפי רשת "רולדין" ברחבי הארץ (8 שקלים); בסניפי רשת "בליקר בייקרי" (6 שקלים) ובמאפיית "קמחים" (8 שקלים).
  

הסופגניות של שמו (צילום: דן פרץ)

הביאו במלוח

רשת הקונדיטוריות "מתוקה" פצחה לרגל החג בשיתוף פעולה עם מחלבות גד, שהניב כמה טעמים מגובנים במיוחד. היוזמה לא הסתפקה במילויים מתוקים על בסיס גבינת מסקרפונה עם תוספות שונות - ומישהו שם החליט לייצר גם סופגניות עם מילויים מלוחים. לא כולם, בלשון המעטה, התלהבו מהרעיון. היו שדחו מכל וכל את הקונספט של סופגנייה שאינה קינוח, והיו כאלה שכנראה היו רעבים מדי.

אחרי שנרגעו, הסכימו הנסיינים הנועזים ביותר לטעום סופגניית בצל ושום (במילוי גבינת שמנת ועם ציפוי של בצל מטוגן), סופגניית פסטו (במילוי גבינה בולגרית למריחה) וסופגנייה מבצק זיתים (במילוי גבינת שמנת זיתים). הדעות לגבי הביצוע לא היו אחידות, ובאופן כללי התחושה היתה שמדובר פשוט בלחמניות ממולאות. מה שכן, הרעיון של לחמניות ממולאות מצא חן בעיני כולם, ככה שאולי יש כאן תחילתה של ידידות מופלאה.

• להשיג בסניפי רשת "מתוקה", 7 שקלים לסופגנייה מלוחה או מתוקה.
  

מי רוצה סופגניית בצל ושום? המלוחות של "מתוקה" (צילום: יעל אילן)

ממבו ג'מבו

אי אפשר להגיד שזה לא היה מרשים: כשפתחנו את קופסת הקרטון התגלתה בפנינו במלוא הדרה סופגניית ענק. עיגול הבצק הזה כל כך גדול, שהוא יכול לא רק להשביע חמישה אנשים לפחות, אלא גם לשמש להם כחנוכייה לפני כן. אבל כפי שגילינו מאוחר יותר, לא כל מה שנראה כמו סופגנייה מתנהג כמו סופגנייה. "סופגניית סן טרופז", כפי שהיא מכונה על פי יוצרה, השף גולי פנחסוב, היא בכלל עוגת בריוש שלאחר אפייתה נחתכה לרוחבה, מולאה במלית קרם אננס ונגיעות וניל וצופתה בגבישי סוכר. מצטערים, אם היא לא טבלה באמבטיית שמן וקיבלה זריקת מילוי, הגברת הזו לא מקבלת את הסרטיפיקט שלנו.

• להשיג במאפיית "קמחים" (גני תקווה) תמורת 50 שקלים לסופגניית ענק.
  

הסופגניות של "קמחים", כולל הסן טרופז (צילום: אנטולי מיכאלו) 

על המזרק לבדו

ב"דלאל - הקונדיטוריה" הצליחו להפתיע אותנו עם "דלאל Fix" - ערכה לסופגניות במילוי עצמי. מדובר במארז של 6 או 12 סופגניות מוכנות לאכילה, כולל אבקת הסוכר, אך ללא מילוי, שלצדן מגיעים מזרקי ענק שבתוכם 2-4 מילויים מוכנים (ריבת תות, ריבת חלב, שוקולד לבן-וניל, שוקולד חלב עם פרלין). כל שנשאר לנו היה לבחור מה בא לנו להכניס לסופגנייה ולהזריק לה כאילו היינו אחות רחמנייה. בקרב הקהל המקומי נרשמה לרוב התלהבות מהרעיון ומהביצוע, למעט אחד, שהסתייג לחלוטין מהצורך להשתתף באופן אקטיבי בהכנת הסופגנייה האישית שלו: "אני אוהב את הסופגנייה שלי מוזרקת", אמר. "מה זה? סופגניות מאיקאה?!". אולם גם המסתייג נאלץ להודות שהמילוי הכפול שבחר היה מענג.

• להשיג ב"דלאל - הקונדיטוריה" (כל ישראל חברים 7, נווה צדק, ת"א, 03-5109292). ערכת 6 סופגניות ו-2 מזרקים לבחירה - 55 שקלים, 12 סופגניות ו-4 מזרקים לבחירה - 100 שקלים.
  

(צילום: דודו אזולאי) 

גלידה חמה

בגלידריית "שקד" מאוד רצו לציין את חג החנוכה. במקום להמציא גלידת סופגניות או משהו כזה, כפי שהיה אפשר לצפות מגלידרייה שכבר המציאה גלידת לבּנה ועוד כל מיני טעמים מוזרים, הם הולכים זו השנה השנייה על שילוב מנצח: כאן אתם מקבלים סופגנייה ריקה - בלי ריבה, בלי מילוי מתוחכם ובלי גנאש או פריזורה צבעונית. מה שכן, היא חתוכה באמצע וחובקת כדור גלידה. את הטעם אתם יכולים לבחור בעצמכם, ואפשר גם לבחור את הרוטב שיישפך לכם מעל הקונסטרוקציה. אין מה לעשות, השילוב של סופגנייה חמה וטרייה וגלידה קרה וטרייה הוא דרך ראויה בהחלט לחגוג את נצחון המכבים.

• להשיג ב"שקד" (נמל תל אביב) תמורת 18 שקלים למנת סופגנייה וגלידה
  

חם, קר, מתחמם (צילום: יעל צור)

הגודל כן קובע

לתופעה אחת שמנו לב השנה, והיא נכונה כמעט לגבי כל סופגניות הבוטיק - הסופגניות התכווצו. אם תדמיינו את הסופגנייה הקלאסית, של פעם, תיזכרו שכדי לנגוס בה צריך היה לפתוח פה ענקי, וגם אז האף היה מתפדר באבקת סוכר ובריבה. הסופגניות המפונפנות של היום התכווצו בממדים, ובהערכה גסה מהוות בין חצי לשני שלישים מגודלה של סופגנייה של פעם. מצד אחד, זה בהחלט חוסך את רגשי האשמה הכרוכים באכילת סופגנייה ענקית. מצד שני, יש לנו תחושה שזה קשור יותר לרצון לחסוך בחומרי גלם. בעוד המחיר עולה ועולה מדי שנה, הסופגנייה הולכת ומתכווצת.