ה-54:67 בבלגרד - ציון דרך במכבי ת"א
שחקנים מתענגים עונה שלמה על ניצחון כמו שהצהובים השיגו מול פרטיזן. פארגו נהנה מהאמון של בלאט ויחד עם אליהו הוציא את העוקץ מהמקומיים. מוטי דניאל התרשם מהתצוגה בפיוניר
הדבר היפה בניצחון 54:67 של מכבי תל אביב אמש (ה') בבלגרד על פרטיזן הוא שזה היה ניצחון של שיטה, של דרך. דייויד בלאט נאמן לדרכו ולא מזגזג אחרי משחק או שניים, אלא מתווה כיוון ברור ושיטה בה כל אחד מבין את מקומו ותפקידו. השחקנים שלו יודעים מה הם צריכים לעשות כדי להישאר על המגרש ומקבלים ממנו תמיכה וקרדיט.
כך, מעמדו של ג'רמי פארגו לא נפגע אחרי החולשה שהפגין בשני המשחקים הראשונים ביורוליג. פארגו התקשה, עד הערב, להוציא לפועל את היכולות האישיות המגוונות שלו, אך בשקט ובסבלנות דייויד נתן לו ביטחון ואמש הגארד הקפיץ את המשחק שלו בשלוש דרגות. הוא פתח באגרסיביות התקפית והצליח לייצר נקודות מהצבע.
כשהחדירות מצליחות, ההגנה נסוגה ומאפשרת עוד חצי שנייה לזריקות משלוש. המבט הנוסף לסל מעלה את האחוזים והכל נראה אחרת פתאום.
ליאור אליהו פתח גם הוא בסערה. קשה להגנות להסתדר עם היכולות האתלטיות של ליאור, והוא רץ את המגרש בצורה פנטסטית. השניים האלה, יחד עם דורון פרקינס האנרגטי נתנו למכבי "פור" ברבע הראשון, מקדמה ובלון חמצן, ממנו שאפה הקבוצה עד לסיום. זה היה רבע מעולה של מכבי שהוציא את העוקץ מהמשחק של המקומיים והפיג את כל הפחדים המוקדמים מהקהל הביתי הפנאטי.
מכבי הציגה הגנה חזקה ומתוחכמת ששחקני פרטיזן לא הסתדרו איתה. תמיד עולה השאלה האם זאת הגנה טובה או התקפה רעה ועד כמה ההגנה צריכה לקבל את קרדיט על החטאות והתקפה רעה של היריבה. הסרבים ירקו דם על כל סל שהשיגו, וזה בזכות תכנון מוקדם וביצוע מצוין של תכנית ההגנה של מכבי.
צ'אק אידסון פתח הערב בחמישייה של מכבי לראשונה העונה. זה היה סוג של הפתעה ליריבה, והריצה עם שלושה מובילי כדור היוותה כוח מרכזי בדקות הראשונות שלמעשה הכריעו את המשחק.
דייויד בלאט. רואה את התרומה הכוללת של שחורציאניטיס (אלי אלגרט)
כאמור, החשיבות של הרבע הראשון המצוין היתה אדירה והמשימה היתה לשמור על פער סביר כדי לא לתת תקווה שתצית את האוירה באולם. כשהסרבים התקרבו,
גיא פניני, ב"ווינר שוט" מדהים גמר את המשחק ואת הסרבים. פניני גבר לוחם שלא עושה חשבון. אני בטוח שהוא מעדיף לסיים משחקים מאשר לפתוח בחמישייה, אבל הכי בולט זה שהוא עושה הכל למען הניצחון.
קרב הענקים, תרתי משמע, בין שחורציאנידיס לג'וואי הסתיים בניצחון של של סופו בנקודות, למרות שכמעט ולא קלע. הנוכחות שלו בהתקפה תופסת תשומת לב שעוזרת לאחרים להתבטא, ואילו הגנתית הוא היה מצוין. בלי הנחות על כבדות ואיטיות הוא השתלט על הצבע, חסם וקטף.
כמו במשחק מול ירושלים סופו גילה יעילות והביא תועלת גם בלי לקלוע. גם על זה מגיע קרדיט לבלאט, שמצליח לראות את התרומה שלא מתבטאת רק בטור הסטטיסטי של הנקודות.
ניצחון בבלגרד אף פעם לא מובן מאליו. נכון שכל עונה בפרטיזן בונים קבוצה חדשה, אבל הם תמיד מוצאים דרך להיצמד לטופ של אירופה. זה מקום בו גם מידי שנה הגדולות נופלות ועבור מכבי זהו ניצחון גדול.
זה היה אחלה ניצחון אחרי ערב מתיש. אין ספק ששחקני מכבי עבדו היום קשה "בשביל המשכורת" שלהם. ניצחון חוץ במבצר כמו 'פיוניר' אחרי משחק בו שלטת לכל אורכו זה מסוג המשחקים ששחקנים מתענגים עליהם עונה שלמה.
זהו גם ציון דרך בחיי קבוצה, שמעצב את האופי שלה. למכבי שאיפות גדולות להמשך, ורצון להגיע רחוק. בינתיים היא מאותתת שהיא עם הפנים לצמרת הבית המוקדם ובשלב הזה של העונה זהו סימן טוב לכל הדעות.