רצועה לא רגועה

בצהרי יום רביעי התעוררה רשת הקשר החטיבתית. שתי מילות קוד ששידר החמ"ל התריעו מפני חדירה מהרצועה לשטח ישראל. היחידות הלוחמות נכנסו לכוננות ומח"ט הגיזרה הצפונית באוגדת עזה, אלוף משנה עופר לוי, קטע תדריך בשטח והתמקד בניהול האירוע. מהחמ"ל דיווחו לו שסיור שנע סמוך לגדר המערכת הבחין בסימנים חשודים, שעשויים להעיד על חדירת אנשים - אולי מחבלים, אולי מבקשי עבודה.

במקרים כאלה מהירות התגובה של צה"ל קריטית, כל דקת איחור עלולה לעלות בחיי אדם. מאות מטרים בלבד מפרידים בין גדר המערכת לבין עשרות אלפי ישראלים המתגוררים ועובדים ממזרח לה ב-34 יישובים, בתוכם העיר שדרות, שבה לבדה חיים 30 אלף אזרחים. במצב כזה, כל אדם שמצליח לעבור את הגדר, אם על פני הקרקע או מתחתיה, עלול להיות מחבל מתאבד. קבוצת חודרים עלולה להיות חוליית חוטפים שתנסה לצרף חבר לגלעד שליט, כדי להגדיל את כוח המיקוח של חמאס.

באירועים מהסוג הזה נדרש המח"ט להחליט בתוך פרק זמן קצרצר אם להמשיך בשגרה או, לחילופין, להורות לאזרחים להסתגר בבתיהם ולהציף את השטח בכוחות סריקה. בשיקוליו הוא חייב להביא בחשבון גם את המחיר הכלכלי והנפשי שסיטואציה כזו גובה מהאזרחים. הסימנים שהתגלו בשטח לא היו חד משמעיים ולכן הישהה המח"ט את החלטתו, עד שבכיר הגששים של החטיבה יבדוק אותם ויעריך את מידת מסוכנותם. כעבור כמה דקות מורטות עצבים קובע הגשש הבדואי שלא מדובר בחדירה. רבע שעה חלפה בין ההתרעה החמורה לחזל"ש (חזרה לשגרה) שהחמ"ל העביר ליחידות.

70 פצמ"רים השנה, יותר מ-100 אירועי גדר

כך פחות או יותר נראית ה"רגיעה" השוררת ברצועה, מאז הסתיים מבצע "עופרת יצוקה". התרעות על ניסיונות חדירה הן כמעט עניין יומיומי. כמעט מדי שבוע נוחתות רקטות או פצצות מרגמה בהתרעה של כמה שניות - או בלעדיה - בשדות הישובים, או ממש בתוכם. כוחות צה"ל הפועלים לאורך הגדר סופגים צליפות, טילי נ.ט., רקטות אר.פי.ג'י ומארבי מטענים.  מתחילת 2010 נורו לשטח ישראל יותר מ-70 פצמ"רים ומספר דומה של רקטות, כולל שתי רקטות גראד, ששוגרו לאשקלון. באותה תקופה היו יותר ממאה "אירועי גדר" מכל הסוגים.

התרעות על חדירות הן עניין יומיומי. צה"ל מחכה מעבר לגדר (צילום: AFP)

הגזרה הצפונית ברצועה היא הזירה שבה העימות הוא האינטנסיבי ביותר, בגלל הקרבה בין אוכלוסיה ישראלית צפופה יחסית ממזרח לגדר לבין 1.2 מיליון פלסטינים בעיר עזה ובמחנות הפליטים שסביבה. אלפים מאותם פלסטינים הם פעילים בארגוני הטרור "הסוררים", שאינם מכבדים את הפסקת האש דה פקטו בין חמאס לישראל, שהוכרזה בסיום "עופרת יצוקה".

מאז אותו מבצע מספר הנפגעים הישראלים מועט יחסית. שוק הנדל"ן בשדרות ובקיבוצים לא ידע אף פעם בעבר גאות כמו זו הנוכחית, ומכללת ספיר מלאה בסטודנטים. אבל התושבים חיים עדיין בצילו של איום מוחשי וצה"ל נדרש להקצות לגזרה זו את הטובות והמיומנות שביחידות השדה הסדירות שלו. אחת הסיבות החשובות לביטחון היחסי שחשים האזרחים הישראלים באזור היא שצה"ל מושך אל עצמו – וגם סופג ובולם על הגדר - את הפיגועים והירי בעלי הפוטנציאל הקטלני ביותר היוצאים מהרצועה.

הצמחיה נוקתה, התצפיתניות רואות ויורות

הפעילות ההגנתית המונעת של צה"ל מתנהלת בעיקר באזור חיץ, שרוחבו כקילומטר בין הגדר לבין פאתי השכונות הפלסטיניות הסמוכות לה. בתוך השטח הזה הגדיר צה"ל רצועה ברוחב של כ-300 מטרים, מהגדר מערבה, כ"שטח בטחוני מיוחד" (שב"מ), שבו מונע צה"ל תנועה של פלסטינים גם אם אינם חמושים. את השטח הזה ניקה צה"ל כמעט כליל מצמחיה ומבנים, מה שמאפשר פיקוח הדוק על הנעשה בו, ביום ובלילה, באמצעות מצלמות המותקנות על תרנים גבוהים הפזורים בשטחנו.

תצפיתניות מפעילות מרחוק את המצלמות במפקדות החטיבה והגדודים, אך תפקידן אינו מסתכם רק בסריקה אלקטרונית של השטח. כשהן מזהות חמושים, או אנשים שנראה כי הם נושאים מטענים הנעים בתוך השב"מ, הן רשאית להפעיל לעברם אש ממתקני 'רואָה יורָה' המוצבים מעברה הישראלי של הגדר. מתקנים אלו אינם מאויישים והמקלעים הכבדים שלהם המותקנים על מגדל קטן מופעלים מרחוק על ידי התצפיתניות, אחרי שקיבלו אישור ממפקדים בגיזרה או אפילו, במקרים של זיהוי ודאי, מהקצינה בדרגת סרן המפקדת על התצפיתניות בחמ"ל.

"רואה יורה" מסכלת פיגוע. הקצינה יכולה לאשר

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/upl/607/990.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;2.News-4686.Newscoments-4502.ron.ben.yishai&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

בנוסף לעמדות אוטומטיות אלה צופים אל השב"מ ואל עומק השטח הפלסטיני מוצבים של יחידות התעסוקה המבצעית הממוקמים על שטחים שולטים בשטח ישראל בסמוך לגדר. לוחמים של יחידות אלה הם שיצאו ליצור מגע, על פי מידע מודיעיני או בהכוונת התצפיתניות, עם חוליית מחבלים המתקרבת לגדר. לעתים הם גם חוצים את הגדר לתוך השטח הפלסטיני, כדי לאתר מטענים שהמחבלים מניחים במטרה להפעילם מרחוק נגד סיור צה"לי הנוסע על ציר הוברס הצמוד לגדר. כניסות אלו התפתחו במקרים אחדים לקרבות של ממש, שבהם נהרגו בשנה האחרונה כמה מפקדים ולוחמים.

מעבר לשב"מ, ברצועה שבין 300 ל-1,000 מטרים ממערב לגדר מאפשר צה"ל נוכחות פלסטינית לצורך עבודות בניה וחקלאות. עם זאת, כשמתגלית תנועה של חמושים או תנועה חשודה אחרת ברצועה זו, מתבצע לעברה ירי בכלי נשק כבדים וארוכי טווח, בדרך כלל טנקים ומרגמות, המוצבים בעמדות שולטות בעומק השטח הישראלי. במקרים מסוימים מפעילה החטיבה לאזור זה מסוקים או כלי טיס לא מאויישים לעזרה לאיתור החמושים.

נקודות התורפה: המנהרות והרקטות

למערך ההגנה הזה יש שתי מגבלות: האחת נובעת מתנאים של ערפל ואובך, בעיקר בחורף, שמגבילים את טווח הכיסוי של התצפיות ומונעים ירי מרחוק. המגבלה השנייה והמסוכנת יותר הן המנהרות שחופרים הפלסטינים. עד היום אין לצה"ל שיטה וחיישנים טובים, המאפשרים לאתר במהירות מנהרות לחימה הנחפרות במטרה לעקוף מלמטה את הגדר - כמו, למשל, זו ששימשה את חוטפי גלעד שליט. האמצעי היעיל ביותר נגד אותן מנהרות הוא מודיעין אנושי, שאוספים רכזי וסוכני השב"כ בתוך הרצועה והמידע שמספקים אמצעי איסוף המודיעין האלקטרוניים שמפעיל צה"ל. את המנהרות שמתגלות מפציץ בדרך כלל חיל האוויר, כל אימת שהפלסטינים יורים רקטות או פצמ"רים לרצועה.

באמצעות דפוס פעולה זה נמנע צה"ל ממה שעשוי להיתפש בזירה הבין לאומית כפרובוקציה, ובה בשעה הוא מתחזק את ההרתעה מול חמאס, שהושגה ב"עופרת יצוקה". צריך להעיר בהקשר זה כי גם החמאס הולך ומשפר את יכולותיו לחשוף משת"פים המספקים מידע לישראל וכי הם פיתחו שיטות מאד יצירתיות להסתיר את פעילות חפירת המנהרות. אבל, ככלל, אפשר לומר כי המערך הצה"לי משיג את יעדיו על הקרקע. השילוב בין אזור החיץ הפיזי, המידע המודיעיני ופעילות חיל האוויר מאפשרים לצה"ל בגבול הרצועה לגונן בצורה טובה על התושבים ועל לוחמיו מפני פיגועים ואש שטוחת מסלול לסוגיה.

הבעייה הלא פתורה שמטרידה את תושבי האזור ואת הצמרת המדינית ביטחונית של מדינת ישראל היא הירי תלול המסלול - הרקטות והפצמ"רים. למרות המאמצים שמשקיעה ישראל בסיכול הברחות נשק לרצועה יש כיום ברצועה כ-5,000 רקטות מכל הסוגים - רובן קסאמים ו"גראדים" ומקצתן (כמה עשרות) רקטות כבדות מדגם פאג'ר 5 (ראש נפץ במשקל כ-70 ק"ג וטווח של כ-70 ק"מ). רוב הארסנל הזה מוחזק בידי חמאס אבל כמויות משמעותיות נמצאות גם בידי הג'יהאד האיסלאמי, המקבל הוראות מימון ונשק מאיראן וגם בידי ה"וועדות העממיות" ו"השוהאדא אל אקצה", הפועלים בחסות חיזבאללה ובסיועה.

5,000 רקטות נמצאות ברצועה. בעיה לא פתורה (צילום: רונית מינקר)

חמאס, שכעת אינו מעוניין בעימות עם ישראל, מקפיד לפי שעה לשמור על 'כללי המשחק' שנקבעו במסגרת "ההסדרה" ומונע לפיכך מאנשיו מלשגר רקטות לעבר ישראל. הארגון הקשוב למצוקת האוכלוסייה זקוק לתקופת רגיעה כדי לשקם את ההריסות וכדי להתעצם ולהיערך לסיבוב הבא, ולכן הוא אוסר גם על הארגונים האחרים לשגר. אולם לא תמיד הוא מצליח. מדי פעם חומקת חוליה של הג'יהאד האיסלאמי או של "ועדות ההתנגדות" לפאתי השטח הבנוי ומשגרת רקטה את שתיים, או כמה פצמ"רים לשטח ישראל, כדי להבהיר שהמאבק המזויין נגד ישראל עוד חי ובועט.

לעתים, כמו באפריל השנה, כשהמטרה היתה לטרפד את שיחות השלום בין ישראל לרשות הפלסטינית העלימו אנשי "הכוח המבצעי" של חמאס עין ואפשרו לארגונים הסוררים לשגר. חמאס עצמו שלח כמה מפעיליו לסיני כדי לירות משם גראדים, בלי "טביעת אצבעות" על אילת. אבל לפי שעה הירי תלול המסלול מהרצועה אינו חורג מגדר טפטוף - מטריד, לעיתים מסוכן, אבל לא מהווה איום ממשי. לא כך יהיה אם וכאשר תפרוץ לחימה של ממש.

איראן תלחץ, חמאס ייאלץ לתרום את חלקו

למרות שחמאס מורתע ומעוניין שהרגיעה תימשך, עלולה הרצועה להתלקח בכל רגע - אם מפני שחמאס יצליח במאמציו הבלתי פוסקים לחטוף ישראלי נוסף ואם מפני שהחזית הצפונית תתלקח וחמאס, כמו גם הארגונים האחרים, יילחצו על ידי איראן וחיזבאללה לתרום את חלקם. במקרה כזה צריך לצפות שמטחי רקטות מהרצועה ינחתו לא רק באשקלון, בבאר שבע, בשדה התעופה נבטים ובקריית גת, אלא גם בפאתי גוש דן. יישובי הנגב המערבי, הסמוכים לגדר המערכת, יחטפו מטחי פצמ"רים.

במצב כזה לא תוכל ישראל להסתפק בתקיפות מהאוויר ובהגנה האקטיבית שתספק מערכת יירוט הטילים "כיפת ברזל". הוכח כבר כי "ציד" רקטות מהאוויר אינו יעיל במיוחד כשהן נורות ממחסה מוסתר תת קרקעי או מתוך צמחיה. גם מערך "כיפת ברזל", הנמצא עדיין בחיתוליו, לא יוכל ליירט מטחים גדולים על מטרות הפזורות על שטח נרחב בתוך ישראל.

כדי שמערך זה יהווה מענה יעיל לירי רקטות על יישובים אזרחיים מהרצועה ומלבנון, צריך צה"ל להצטייד בעשרות סוללות. לפי שעה אין מימון להצטיידות כזו. את הסוללות המבצעיות, אלה שישנן ואלה שיהיו, מעדיף הצבא להקצות להגנת נקודה על שדות תעופה של חיל האוויר ועל מתקנים אסטרטגיים, כמו תחנות כוח מפעלים כימיים ונמל אשדוד - כדי לאפשר לצה"ל לפעול התקפית מהר ובמלוא העוצמה, ולמנוע את שיתוק המשק האזרחי.

עזה ב"עופרת יצוקה". הפעולה הבאה תהיה קשה ומסובכת יותר (צילום: AP)

מכאן שלישראל לא תהיה ברירה. כדי לשתק את ירי הרקטות מהרצועה יצטרך צה"ל להיכנס לתוכה בפעולה קרקעית גדולה. פעולה זו תהיה קשה ומסובכת הרבה יותר ממה שחוו כוחות צה"ל ב"עופרת יצוקה". סביר להניח שצה"ל לא יצליח הפעם להוריד דרסטית של מספר השיגורים מהרצועה בתוך כמה ימים, כפי שהיה באותו מבצע. הסיבה היא שחמאס וארגוני החבלה האחרים הפיקו לקחים, בין השאר מדו"ח גולדסטון, ונערכו בהתאם.

למרות זאת, משוכנעים בצה"ל כי אפשר להביא לשיתוק ירי הרקטות מהרצועה, גם במצב שבו מתנהלת בצפון חזית פעילה. מצב המוכנות וסדר הכוחות של צה"ל היום מאפשר להוציא לפועל מבצע אווירי-קרקעי משולב בעומק הרצועה ואולי אפילו בכל שטחה.

השאלה היא מה תהיה מטרתו של מבצע כזה - האם לצמצם מאד את ירי הרקטות והפצמ"רים, להרוס את התשתית הפיזית של חמאס ולצאת עם "הסדרה" פחות או יותר כמו אחרי "עופרת יצוקה", או להעמיד כמטרה את מיגור שלטון חמאס כדי לשנות מיסודו את המצב האסטרטגי והמדיני בזירה הפלסטינית-ישראלית? מטרה זו, להערכת בכירי צה"ל, ניתנת להשגה אבל היא תחייב שהייה ארוכה, לפחות חצי שנה, אולי יותר, של כוחות ישראלים גדולים ואנשי שב"כ בתוך הרצועה, על האבידות והמחיר הכלכלי העצום הכרוכים בשהייה כזו.

הדרג המדיני הוא שיצטרך להחליט ולבחור באחד משני יעדים אסטרטגיים אפשריים אלה של המערכה. העובדה שממשלת אולמרט לא הצליחה להסכים בתוכה, לפני "עופרת יצוקה" ובשעת המבצע, איזה משני היעדים האסטרטגיים להציב כמטרה גרמה להתברברות ולהתבזות בימים האחרונים של המבצע. לא ברור איך תנהג ממשלת נתניהו. מה שברור הוא כי גם היום, כמו ב"עופרת יצוקה", ממליצה מערכת הביטחון, על הצבת יעד מוגבל: להיכנס, לשתק את מרבית ירי הרקטות, לגבות מחיר כבד מהתשתיות האנושיות והפיזיות של חמאס והארגונים האחרים - ואז לצאת. פעולה כזו תאפשר תקופה ארוכה נוספת של רגיעה בחזית העזתית, עד לפעם הבאה. ליותר מזה, אומרים במערכת הביטחון, לא כדאי ולא צריך לצפות.