ביבי, תתחבר (למציאות)

מה שמשרת כאן אולי את מלצרי "מסיבת התה" של חצר נתניהו - אותו ספין שמטרתו להציג את הנשיא האמריקני כסמרטוט שהושלך בשבוע שעבר לפח האשפה של ההיסטוריה, מול ראש ממשלתנו החזק והפופולרי - הרי רחוק מאוד מהמציאות. המרחק בין "תבוסה" לבין הכישלון

 שספגו הדמוקרטים בבחירות האלה רחוק לפחות כמרחק ירושלים מוושינגטון, והניסיון לתאר כך את המציאות דומה לאדם (מנהיג במקרה הזה) השולח לעצמו "לייק" בפייסבוק.

אובמה אינו נשיא מובס. הוא אכן ספג מכה כואבת בכנף, אך קריאת האותיות הקטנות מחייבת את נתניהו להכיר בכך, שבניגוד לתמונה שמנסים לצייר הספינולוגים שלו, לא נתניהו הוא שניצח בבחירות הללו, ומומלץ לו שלא ישים את מבטחו בכך שמה ש"רע לאובמה, טוב לנתניהו‭."‬ לא מדובר בנמר שחוט, אלא בנמר פצוע, ועל כן מוטב לנתניהו שיגיע לוושינגטון לא כשהוא מבושם, אלא ערוך להתחיל להזיע.

נתניהו נוסע אל היהודים (וגם לפגישה עם סגן הנשיא ביידן‭.(‬ חשוב שיכיר בכך שבניגוד לממשלה בירושלים, יהודי ארה"ב לא תמכו ב"אוהבי ישראל" ונתנו את קולם לדמוקרטים. חשוב גם שיעמיק בסקר שהעלה, כי קיימת בציבור בארה"ב תמיכה מסיבית בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. קריאת התוצאה הזו כתמיכה בדרישתו מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית כתנאי מוקדם להתקדמות המשא ומתן היא מופרכת. לקשור אותה, כביכול, גם לתמיכה רחבה של הציבור האמריקאי בהצהרת הנאמנות הגזענית שמקדמת ממשלתו, כמוה כקשירת עיניים. חשוב שבפגישתו עם ביידן יהיה נתניהו ער גם לנתון נוסף: ‭75%‬ מהאמריקאים שהצביעו בעד אובמה לנשיאות עדיין רואים בו את מועמדם המועדף לבחירות הבאות.

חשוב גם לשים לב לאותיות הקטנות שמאחורי רשימת המשפיעים של ה"פורבס‭."‬ לא להתבלבל, לא מדובר ברשימת "כוכב נולד" או במיקום הנובע מהמעשים פורצי דרך או מעוררי ההשראה שביצעו. הקריטריון הקובע את דירוג המשתתפים ברשימה הוא מידת ההשפעה של האישים הללו על מספר רב של בני אדם.

נשיא סין, הו ג'ינטאו, שהוצב בראש הרשימה (ודחק את נשיא ארה"ב למקום השני‭,(‬ שולט במדינה שבה ‭1.3‬ מיליארד בני אדם, חמישית מאוכלוסיית העולם, ועל הכלכלה הגדולה בעולם. על פי הקריטריון הזה ביל גייטס נמצא במקום העשירי וראש ממשלת ישראל נמצא שני מקומות אחרי מייסד גוגל, סרגיי ברין. יחסית לגודלה של ישראל, ועם כל הכבוד להישגי הכלכלה שלה, נתניהו אכן ממוקם גבוה.

 הסיבה לכך היא שלהשפעת המעשים המדיניים (או הקיפאון) שלו נודעת משמעות מרחיקת לכת על עתידם, ביטחונם וכלכלתם של מיליארדי אנשים. זו אינה הכרה בעוצמתו, אלא בעוצמת הציפייה ממעשיו.

בדרכו לוושינגטון חשוב שנתניהו יהרהר "מחוברים" במקום "מנותקים‭."‬ בבואו לנאום שם, שיזכור את הלקח שנשא אובמה: "שכחנו שמנהיגות איננה רק קידום חקיקה, אלא לשכנע אנשים, להעניק להם ביטחון ולחבר ביניהם". ‬

המאמר התפרסם ב"ידיעות אחרונות"