על אופנה ורגישות
מעצבי אופנה מובילים מספרים על הספרים והדמויות שנותנים להם השראה: מזרם הספרות המודרנית-פמיניסטית של וירג'יניה וולף, ועד לסיפורי האהבה של עמוס קינן. ספרים בסטייל
כשצוללים אל תוך ספר טוב, אין תענוג גדול יותר מאשר לדמיין את הדמויות הכתובות בו. איך הן נראות, איפה הן גרות וגם איך הן מתלבשות. לעיתים הדימוי של "מאדאם בובארי", "אנה קארנינה", או "ליסבת סלאנדר", כל כך פיוטי וברור בדמיוננו האישי, שברגע שיוצאת לספר אדפטציה קולנועית, אנחנו נתקלים בהתנגדות אל מול המראה החדש.
בעקבות האפקט הויזואלי הבלתי מעורער שנובע מקריאה בספרות טובה, ביקשנו ממעצבי אופנה מובילים להלביש את הדמויות האהובות עליהם בלוק חדש ויצירתי, שמתאים ליצירה ספרותית שהם אהבו במיוחד, והעניקה להם השראה. התוצאות היו מגוונות ומעניינות, במיוחד ההקבלה אל האם הראשונה והאובדנית של הספרות האנגלית, שאולי, במבט ראשון, נדמית קצת מרוחקת מהאופנה הישראלית. הלוא היא - וירג'יניה וולף.
וירג'יניה וולף, אייקון אופנתי (עטיפת הספר "אורלנדו")
"אורלנדו הוא אציל אנגלי שחי כמעט 400 שנה ובסיפורו עובר חוויות משמעותיות תוך כדי מסע," מספרת מעצבת האופנה סיגל דקל. "וזה ספר שמזכיר לי פריטים מקולקציית החורף האחרונה שלי. הדבר המעניין בעלילה, בין היתר, הוא שאורלנדו, בחור נאה אשר אמצע שנות ה-30 של חייו, הופך מגבר לאישה".
"אורלנדו" של וולף, שנכתב לפני כשבעים שנה, מתאר איך אורלנדו הגיבור עד להיסטוריה המשתנה של אנגליה. בעקבות כך הוא עוקב אחרי מנהגים מתחלפים, ומתלבש על פי האופנה הראוותנית ביותר בכל תקופה. לצד השינויים החיצוניים מסעו של אורלנדו הוא גם פנימי - הוא משורר אימפולסיבי שלומד להתאזר בסבלנות בכל הקשור לעניינים שבלב, ושואל את עצמו שאלות מהותיות העוסקות במגדר.
גם גבר וגם אישה, סיגל דקל בהשראת "אורלנדו"
"המהפך מגבר לאישה הוא לא הדבר היחיד המשונה שקורה לו בדרכו," מסבירה דקל. "קורות לו עוד המון ההרפתקאות משעשעות שהוא חושף בסיפורו, כולל גם מפגש עם דוכסית רומנייה הדומה לארנבת, שמתאהבת בו. הוא נרדם באמצע מרד בקונסטנטינופול ומתעורר כאישה ובסוף מסעו חוזר לארמון המלוכה באנגליה, למלכה ויקטוריה. הרומן הפנטסטי הזה יכול להתכתב עם הפריטים האחרונים שלי, שנוצרו בהשראת שנות ה-20 וה-30 ומעבירים תחושת של מסע בין פריטים גבריים לרומנטיקה נשית מובהקת".
תחרה כואבת
"'המנדולינה של קפטן קורלי' מאת הסופר הבריטי לואי דה-ברנייה הוא ספר נפלא ויוצא דופן המספר את סיפורם אהבתם המופלא והנוגע ללב של פלגיה, בתו של רופא הכפר באי היווני קפלוניה. ושל קפטן אנטוניו קורלי, מפקד על גדוד החיילים האיטלקי הנשלח לכבוש את האי בעת מלחמת העולם השניה," מספר מעצב האופנה רונן חן.
"פלגיה מאורסת לדייג שיצא למלחמה ולא שב, ואין יודע מה גורלו. היא מתאהבת בקפטן קורלי, איש עדין ורגיש המנגן בשעות הפנאי על מנדולינה. אך אהבתם נקטעת באכזריות כשהצבא הגרמני פולש לאי וטובח באיטלקים, וקפטן קורלי נאלץ להימלט מהאי באישון לילה. פלגיה נותרת לבדה ומתמודדת בגבורה עם אובדן הנעורים והאהבה, הבדידות הקור, הרעב והמוות הסובבים אותה, תוך שהיא מאמצת ומגדלת תינוקת נטושה שהונחה בפתח ביתה".
עליונית תחרה בהשראת גיבורת הרומן, "המנדולינה של קפטן קורלי"
"את סופו של הסיפור המופלא הזה, אם לא קראתם אותו עדיין, לא אקלקל לכם. רוצו לקרוא. בקולקציית החורף שלי נמצאת עליונית סריג במראה תחרה, שמזכירה לי מאד את סריגת היד של פעם. הצילום של הפריט, בכיכובה של השחקנית אפרת דור, הוא מעורפל במתכוון, והתמונה, כמו העליונית, אומרת כולה כמיהה וגעגוע. אני יכול לראות בדמיוני את פלגיה יושבת בפתח ביתה הצופה אל הים, סורגת לה עליונית שכזו ומחכה, ומחכה, ומחכה".
ניחוח צרפתי
המעצב יוסף בחר בספר "הדברים" של הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק שראה אור בצרפת בשנת 1962. גיבורי הספר הם סילבי וז'רום הם צעירים בני המעמד הזעיר-בורגני. הם חדורים תשוקה בלתי נלאית לרכוש לעצמם שורשים, זהות ואושר באמצעות קנייה וצבירה של חפצים. מבעד למשאלותיהם הבלתי אפשריות מצטייר דיוקנה של חברת צריכה נרקיסיסטית, שבה הפרט יכול לאהוב רק את השתקפות עצמו בזגוגיות חלונות הראווה.הקולקציה של יוסף, פנטזיה צרפתית (צילום: דודי חסון)
"את הקולקציה האחרונה שלי צילמתי בפריז, בבית מלון מהודר שנראה כמו תפאורה," מספר מעצב האופנה יוסף. "הסיטואציות שביימתי מזכירות לי את החלומות של סילבי, על שמלות מהודרות, ארוחות שחיתות, חדרים מפנקים בבתי מלון. והבגדים מתכתבים עם הפנטזיה הזאת".
"המשי הכבד והעשיר", יוסף מעצב בהשראה צרפתית (צילום: דודי חסון)
מתוך פתיחת הרומן "הדברים": "הכול יהיה חום, אוכרה, כרכום, צהוב: יקום של צבעים קצת נושנים, שגוניו מהולים בתשומת-לב, כמעט בקפידה, ובתוכם יפתיעו את העין כמה כתמים בהירים יותר, כתום רועש כמעט של כרית, כמה כרכים ססגוניים אבודים בכריכותיהם. ביום, באור השמש הזורם פנימה, ייראה החדר עצוב קצת, למרות הוורדים. זה יהיה חדר של ערב".
דמותה של סילבי, על פי עיצובו של יוסף (צילום: דודי חסון)
"ואילו בחורף, בווילונות סגורים, בעזרת כמה נקודות תאורה - פינת כונניות הספרים, אוסף התקליטים, המכתבה, השולחן הנמוך בין שתי הספות, הנצנוצים המעורפלים בראי -ואזורי הצללים הגדולים שבהם יזהרו כל הדברים, העץ הממורט, המשי הכבד והעשיר, הבדולח המגולף, העור המרוכך, יהיה זה חוף מבטחים, ארץ של אושר".
"אחרי קריאה ארוכה בספרות מתורגמת, נמשכתי דווקא לספרה של נורית גרץ "על דעת עצמו",
שמביא את סיפור חייו של עמוס קינן דרך בת זוגתו." מספרת קרן זלכה, מעצבת מותג האופנה אנה K. "קינן שבה אותי לחלוטין. נורית גרץ, למרות היותה חלק מהסיפור, שמרה על מרחק סביר ועדיין אפשרה לחוות את עמוס קינן בדרך אינטימית. היא טיפלה בדמותו עם כל כך הרבה חמלה שכמעט והרגשתי שהכרתי אותו. ללא ספק הרגשתי שאני אוהבת את האיש".
"הספר מסתיים ברומן של קינן עם כריסטיאן רושפור, סופרת ומוזה בפני עצמה. הדרך העדינה בה הניחה גרץ את סיפור האהבה הזה שהיה חלק מהותי בעברו של בעלה, הכשירה את הסימפטיה וההערצה שפיתחתי כלפי רושפור. דמותה מצטיירת בעיניי כאנרכיסטית, חתרנית ואמיצה במיוחד".
"אישה מרתקת שלא נתנה למוסכמות כאלו ואחרות להכנס לה בין הרגליים. את הקשר עם עמוס קינן, שהיה רודף נשים, היא קיימה תוך אחיזה כמעט בלתי מתפשרת בעקרונות היפר-ליברליים לתקופתה".
אנה K, בהשראת אהובתו של עמוס קינן (צילום: דביר כחלון)
"רושפור, קצוצת שיער ויפה, היא בעלת מראה טום בוי שלא גורע ויתכן שמוסיף לנשיותה. מבטה מתריס ורך בו זמנית. שונה מאוד בוודאי מהנוף הנשי, הגלותי-ישראלי. כך הייתי מדמיינת את כריסטיאן הקשוחה שעירסלה באהבתה את אחד מהפראיים שבגיבורנו".