פערים: בעל 12 שנות לימוד מרוויח חצי ממשכיל
מחקר של מכון טאוב: השכר של עובד בעל עד 12 שנות לימוד היה 6,714 שקל בשנת 2008, לעומת בעל השכלה גבוהה יותר שהרוויח 11,882 שקל. עוד נמצא: ישראל במקום השני אחרי ארה"ב בפערי השכר לעומת יתר מדינות ה-OECD
פערי השכר במשק הישראלי הם מהגבוהים במערב המפותח; פערים אלה ימשיכו לעלות ולהעמיק כתוצאה מהקרע המתגבר בין הקצב המהיר שבו גדל הצורך בעובדים משכילים ומיומנים, לקצב האיטי שבו החברה מספקת למשק את העובדים האלה.
כך עולה ממחקר של מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שפורסם אתמול (א'). עורך המחקר הוא סגן מנהל המכון, הפרופ' איל קמחי, כלכלן באוניברסיטה העברית.
- ישראל מול אירופה: לא שוויונית, ענייה ואופטימית
- מיצ"ב מלחמה: "מרחמים על ילד חלש והוא נכשל"
- הידרדרות בפערים בין המינים: ישראל 52 בעולם
פרופ' קמחי מדגיש במחקרו את הפער הגדול בהכנסות העובדים במשרה מלאה (תרשים 3). הנתון הבולט מתבטא בשכר החודשי הממוצע של עובד עם השכלה עד 12 שנות לימוד (6,714 שקל) שהוא כמעט 50% מהשכר החודשי הממוצע של עובד עם השכלה גבוהה מ-12 שנות לימוד (11,882 שקל). הפער בשכר לפי הניסיון בעבודה קטן לכ-30% - בין בעלי ניסיון עד 10 שנות עבודה (7,304 שקל) לעומת בעלי ניסיון מעל 10 שנים (9.580 שקל).
הנתונים מתייחסים ל-2008 אבל המגמה לא השתנתה ב-10 השנים שקדמו לה. "הגידול בצורך בעובדים משכילים נגזר מהמשקל הגובר של הענפים עתירי הטכנולוגיה במשק. לכן ניתן להעריך שהגידול בפערי השכר יימשך בעתיד הנראה לעין", אומר הפרופ' קמחי. "הפערים יצטמצמו אם המדינה תעניק עדיפות ראשונה במעלה להקניית כישורי עבודה מודרניים לתלמידים ולסטודנטים שהם כוח העבודה של העתיד".
הוא מדגיש: "השינוי הנדרש הוא בהתאמת תכני הלימוד לדרישות שוק העבודה המודרני, ולא במספר שנות הלימוד, שישראל מתגאה בו היום עם השיעור הגבוה של בעלי 12 שנות לימוד. מדובר באיכות ההוראה ובאפקטיביות שלה שמתבטאת בגודל הכיתה, כמו גם באקלים החינוכי התומך של בית הספר. לפי הנתונים המתפרסמים על הישגי התלמידים במערכת החינוך, ישראל רחוקה מללכת בדרך הנכונה".
המחקר מציין עוד את הפער הקטן יותר בין השכר הממוצע של הגברים (10,661 שקל) לעומת השכר לנשים (7,772 שקל) אבל מדגיש, בהשוואה בין 1998 ל-2008, כי המגדר והניסיון בעבודה מובילים לצמצום פערי השכר בעוד שההבדלים בהשכלה תורמים להגדלת הפערים.
נתון בולט נוסף במחקר הוא המקום השני בסולם פערי השכר במשרה מלאה שתופסת ישראל בהשוואה בינלאומית, אחרי ארה"ב (מקום 1) ולפני שאר החברות בארגון המדינות המפותחות (ה-OECD). המודד הוא היחס בין השכר בעשירון העליון לשכר בעשירות התחתון.
בשנת 1998, היו פערי השכר בישראל הגבוהים ביותר לעומת כל אחת ממדינות ה-OECD - בישראל 5.0 לעומת 4.5 בארה"ב עד 1.9 בנורבגיה שדורגה במקום האחרון (תרשים 1). המחקר מציין כי הפערים בישראל הצטמצמו בראשית העשור האחרון עקב המיתון אבל חזרו למגמת ההתרחבות מ-2003.
נכון לשנת 2008, פערי השכר בישראל היו נמוכים מעט מאשר בארה"ב - המדינה שפערי השכר בה היו הגבוהים ביותר בקרב מדינות ה-OECD.