בימ"ש: לא יגורש בן של עובדת זרה שמטפל באח

צעיר בן 20, שהגיע מתאילנד בעקבות אמו שנישאה לישראלי, לא יגורש מהארץ. כך קבע הבוקר (יום ב') בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקיבל חלקית את עתירת האם והבן, שדרשו לבטל את החלטת משרד הפנים לגרש אותו מהארץ והורתה למשרד לדון שוב בבקשה לגבי מעמדו בישראל.

לפני 12 שנה הגיעה האם לארץ לבדה. שני ילדיה, שהיו אז בני 7 ו-8 נשארו אצל הוריה בתאילנד. בשנת 1999 היא התחתנה עם אזרח ישראלי וכעבור כמה שנים ילדה תאומים, בשנת 2005 הוענקה לה אזרחות ישראלית. שנה לאחר מכן בנה הבכור הגיע לארץ, אך תוקף האשרה שלו הוגבל לשלושה חדשים בלבד.

בשנת 2007 הבקשה לאשר מעמד לבנה אושרה, אך לאחר שנודע כי בני הזוג התגרשו - החליט משרד הפנים לשנות את ההחלטה ולסרב לבקשה להעניק מעמד לבן. בנימוקים לדחייה נכתב: "האם התאזרחה במסגרת הליך מדורג עם ישראלי, אך התגרשה. הילד בארץ רק מלפני שנה ואינו נכלל בהליך. הבקשה אינה מאושרת. עליו לצאת את הארץ תוך 30 יום".

בן זוגה לשעבר של האם פנה במכתב נוסף למשרד הפנים ובשימוע שהתקיים התברר בין היתר כי הצעיר מביא את אחיו למחצה לגן ומחזיר אותם לבית בסוף כל יום לימודים.

הבקשה נדונה בוועדה הבינמשרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומנטאריי,ם אך גם זו קבעה כי "הבקשה למתן מעמד עבור הצעיר והשארותו בארץ נובעת מטעמי נוחות בלבד. הוא מטפל באחיו למחצה ומשמש להם שמרטף". בהחלטה נקבע כי על הבן לצאת מהארץ בתוך 30 יום. האם והגרוש לא ויתרו. הם ערערו על ההחלטה ושוב קיבלו תשובה כי על הבן לצאת לאלתר מהארץ.

לאחר מכן הם הגישו עתירה לבית המשפט, באמצעות עו"ד יעל כץ-מסטבאום. הם טענו כי הוא זכאי לאזרחות, כיוון שאמו התאזרחה בארץ ושאחיו ישראלים. הם טענו כי אין להפריד בין המשפחה, מטעמים הומניטראיים.

השופטת שרה גדות כתבה בהחלטתה: "בקשתם של העותרים להסדרת מעמד לבן מבוססת בעיקרה על רצונו לשהות במחיצת אמו ורצונה של האם לשהות במחיצת בנה". בני הזוג הגרושים יוכלו להגיש בקשה חדשה, לגבי מעמדו של הבן.