קטי המכוערת: החנות הסודית (והפרחית) שלי

כל אחת מאיתנו מכירה לפחות אחת כזו, חנות פשוטה, לא ממותגת, חסרת שיק וכן - כעורה להפליא. היא תמיד ממוקמת מחוץ לקניונים ולרוב קרובה מאוד לבית או למקום העבודה. כשאת נכנסת אליה, מיד אחרי שאת מתגברת על ריח הבדים הזולים והפלסטיק - מלווה אותך חשש בלב פן תפגשי מישהי שאת מכירה.

גם החנות הסודית שלי, שלצורך העניין אקרא לה "קטי", נמצאת כמו כל שאר החנויות הסודיות בתחתית פירמידת הפאסון. אם בגדי המעצבים נמצאים בטופ ובהמשך הדרך נמצאות חנויות ממותגות, רשתות אופנה ואפילו שווקים (שזוכים ללא מעט ערגה בזכות הניחוח האותנטי שלהם והמגמה לחזור לשורשים), החנויות הסודיות מוטלות להן אי שם למטה. חסרות זוהר, נטולות סומק בלחיים, עם שיק של גזר גמדי.

בעוד שאפילו חנויות שלושים השקל של תל אביב (רינה. חיה. דיצה. ניצה) נחשבות למקומות שסביר להיצפות בהן, בחנויות הפושטיות הללו אף אחת לא מוכנה להיתפס חיה. את השקיות את משמידה מיד לאחר הקנייה, ובמידה ואת נתקלת שם במישהי שאת מכירה, בא לך מיד להתגונן: "לא, זה לא מה שאת חושבת. פשוט נתקעתי בלי מתנה לחברה, וזה המקום היחידי שהיה פתוח. אני? אני אף פעם לא קונה פה. מה, זה מקום חדש?".

בקיצור – אין מנוס מלומר את האמת. נכון שמדובר בבגדים זולים, לעיתים זולים יותר מקילו עגבניות, אך רוב הזמן זה נראה כאילו מישהו פשוט הקיא על המדפים את כל הטרנדים של הסתיו דאשתקד מבלי להשקיע טיפה של מחשבה או רגש. טרנד הפרוות חוזר? יאללה, בואו נשפוך על הקונות פרוות סינטטיות משל היינו מוסקבה בערב חג המולד. הזהב הולך להיות חזק העונה? יאללה, תפציצו במטאל. מישהו אמר מנומר? קדימה, תנו להן בג'ונגל. למי אכפת שהן יראו כמו קרקס מהלך. העיקר שהקופה תדפוק.

איך שמגיעים הביתה - ישר שורפים את השקית. חנות מז'אנר קטי (צילום: AP)

טופשופ, בטח טופשופ

עם זאת, יש להודות, לא הכל שחור - אם אני מגיעה עם מספיק סבלנות ומותירה את הביקורתיות שלי בבית, מדי פעם מבליחות לי גם כמה מציאות לא רעות בכלל, כאלו ששוות ביקורים מזדמנים וחטופים. כן, לא אחת חולצות מ"קטי" זיכו אותי ביום שלמחרת הקנייה בתגובות בנוסח: "איזה חולצה מהממת! זה מטופשופ?". ברור לי שהצליח להם בפוקס, ובכל זאת, הצליח להם.

הבעיה היא שלמרות המציאות המזדמנות, רוב הזמן שוררת בחנויות מהסוג הזה ג'אנקיאדה אחת גדולה. למה זה נורא כל כך? בעיקר כי יש המון בנות שעמוסות בכוונות טובות, אבל כשאלוהים חילק את הסטייל הן בדיוק פידרו את אפן בשירותים. הן ממש רוצות להיות מעודכנות, וכשמציעים לך טרנדים בשקל ותשעים – קשה להגיד להם לא. התוצאה לרוב היא תאונה אופנתית שאומנם לא כואבת כל כך בארנק, אבל מאוד כואבת בעין.

אז מה עושים? אם את תופסת מעצמך פאשניסטה בעלת תבונה אופנתית הגבוהה מהממוצע, את מוזמנת להתחרע על החנויות הסודיות כאילו אין מחר. פשפשי לך בנחת בכל המדפים ושלפי בפינצטה אך ורק את מה שיעשה לך טוב. אבל אם לא זה המצב, ורמת ההבנה שלך ביסודות הסטייל תואמת לרמה שלך בפיזיקה גרעינית (וממש לא עשית תואר בטכניון), עשי לעצמך טובה וותרי על התענוג לרכוש בזול - זה סתם יעלה לך ביוקר.