חקירת רן שריג: פופוליזם או מאבק מוצדק בסמים?
"בסך הכל מחפשים כותרת", טוענים המתנגדים למדיניות האכיפה של המשטרה בעקבות חקירת כוכב "מחוברים", בחשד לנהיגה בהשפעת סם. גם בעלי ההיתר למריחואנה רפואית מזדעקים: לא ברור מתי אפשר שוב לנהוג לאחר העישון
האם המשטרה קפצה על ההזדמנות "לעשות שריר" מול מתריסים? עיכובו של רן שריג, כוכב הסדרה "מחוברים", לחקירה השבוע בחשד לנהיגה תחת השפעת סם, דווקא גרמה לגורמים שונים להטיל ספק בכוונות המשטרה. "אם היא נלחמת בעניין השימוש בסמים קלים כמו עישון ג'וינט, אז עליה להצהיר שזו מלחמה ולעשותה ללא פשרות", מצהיר עו"ד דוד קולקר, העוסק בנושאי תעבורה. "הבעיה שלי היא עם משטרת התנועה, שמתיימרת לטפל במפגעים בדרכים ולהגביר את הבטיחות בדרכים, ולמעשה בסך הכל מחפשת כותרת".
רן שריג והשוטרים, שלשום. "מטרידים אנשים פשוטים" (צילום: דודו אזולאי)
באחרונה הגבירה משטרת התנועה של מחוז תל אביב את אכיפת תיקון 72 לחוק התעבורה, הקובע כי אדם אשר נמצאו בגופו תוצרי סם - הנמצאים בדם עד חודש לאחר השימוש - נחשב כנהג שיכור לכל דבר. המשטרה אמנם טוענת כי המדיניות מיועדת רק נגד עבריינים כבדים, אך מתברר כי גם מפורסמים ובעלי היתר למריחואנה רפואית נכללים בהגדרה זו.
"אם היו יוצאים בקמפיין ציבורי ואומרים לציבור: 'דע לך, הנהיגה עם תוצרי סם בגוף אסורה, ולא רק בהשפעת סם', זה היה מתקבל בהבנה. אבל אם תיקח מאה איש מהציבור ותשאל אותם האם הנהיגה ימים אחדים לאחר העישון אסורה, אני לא חושב שתמצא אחד ממאה שיאמר לך שזו עבירה מהפן התעבורתי", מעריך עו"ד קולקר. "עבירה מהפן המוסרי, זה כבר של המלחמה בסמים. ולכן הטיפול בזה על-ידי משטרת התנועה נושא אופי מובהק של פופוליזם ויחסי ציבור".
"שיטה מספר 1 נגד תאונות דרכים"
המחזיקים בהיתר לשימוש במריחואנה רפואית נמצאים בבעיה. אף שבהנחיות משרד הבריאות נכתב במפורש כי אין להפעיל מכשור כבד או לנהוג תחת השפעת הקנאביס, לא מצוין כלל כמה שעות נמשכת ההשפעה וביחס לאיזה מינון. כמו-כן, כתוב בתנאי השימוש כי מותר לעשן את המריחואנה הרפואית רק בכתובת המגורים של בעל ההיתר, ולא ברכב למשל: "המקום המיועד להחזקה או לשימוש הוא מעונו של המבקש, בכתובת המפורשת, ללא נוכחות של אדם אחר בעת השימוש".
המטופלים טוענים כי כלל לא הובהר להם כי אסור לנהוג למשך זמן מסוים, ונוכח הגרסאות הסותרות של משרד התחבורה והבריאות, והמדיניות החדשה של המשטרה, הם קוראים לעשות סדר במהרה.
מנגד, יש גם אלו שמאמינים כי על כל הנהגים לקחת דוגמה משריג, ולא לחשוש להדליק ג'וינט מאחורי ההגה. "רוב האנשים שמשתמשים במריחואנה על בסיס קבוע, זה רק עושה להם טוב לנהיגה", קובע גיל קופטש, יו"ר מפלגת עלה ירוק. "הם נוהגים כמו זקנות, בצורה יותר סבלנית ובלי להתעצבן, רגוע רגוע. זו שיטה מספר אחת נגד תאונות דרכים. אלכוהול מוציא את האגרסיביות ואילו קנאביס מוציא נינוחות ורוגע, כל עוד לא מערבבים אותו עם חומרים אחרים".
הנוהג החדש של המשטרה, כך טוען קופטש, לא מייצג בהכרח יעד אכיפה לגיטימי. "אם זו דרך להטריד את העבריינים הכבדים כמו שטוענת המשטרה אז סבבה. אבל אני אמרתי כבר לפני מספר שבועות, כאשר המשטרה החלה את הפעילות הזו, שאני מאוד חושש שילכו לכל מיני עדי אשכנזי למיניהם ויטרידו אנשים פשוטים שיכולים לשלול להם את הרישיון בעוד מפגן כוח של המשטרה ויחסי ציבור מיותרים".
מחקר: מסטולים נוהגים לאט יותר
למרבה הפלא, לדבריו של קופטש ביחס ל"נפלאות הגראס" יש ביסוס מדעי מסוים. מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בבית החולים הרטפורד בקונטיקט, בשיתוף בית הספר לרפואה באוניברסיטת איווה, מצא כי "לא ניתן לקשר בין עישון מריחואנה לבין הפחתת היכולות המוטוריות בעת נהיגה". החוקרים ציינו כי אחת הסיבות לכך היא שרוב הנהגים האטו את מהירות הנסיעה לאחר שעישנו.
במסגרת המחקר, התבקשו הנהגים להתמודד עם מצבים המדמים סכנות בכביש, ולהגיב במהירות, להתחמק ממכשולים וכדומה. לאחר השוואת ביצועי המשתתפים המסוממים ואלו שקיבלו סיגריות ללא THC (החומר הפעיל בקנאביס), הגיעו החוקרים למסקנה כי לא נרשם הבדל של ממש ביכולות המוטוריות הקשורות בנהיגה. עם זאת, הדגישו כי ייתכן שהעישון פגע ביכולת התפישתית של הנהגים, שלא נבחנה, והם הנמיכו את מהירות הנסיעה כדי לפצות על כך.
הנהגים המסטולים עצמם דווקא העידו שלדעתם נפגמה רמת הנהיגה שלהם, בעוד שבמציאות לא נרשמה ירידה שכזו. גם זו עשויה להיות סיבה לנהיגתם האיטית, שכן נקטו במשנה זהירות. לעומתם, נהגים אשר תפעלו את הרכב תחת השפעת אלכוהול לא דיווחו על פגיעה בכושר הנהיגה, אף שממצאי המחקר הראו כי יכולתם בכביש הייתה ירודה.
מחקר זה מצטרף למחקרים אחרים, שהעיקרי שבהם נעשה על-ידי משרד התחבורה האמריקני. מסקנותיו של מחקר זה קבעו כי מריחואנה אכן עלולה לפגוע ביכולות נהיגה, אך לא באופן דרמטי. החוקרים ציינו כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול מסוכנת הרבה יותר מנהיגה תחת השפעת מריחואנה.
אין סיבה למהר לשנות חוקים
אולם גם נוכח ממצאים אלו, בישראל ובעולם כולו לא ממהרים לשנות את החוקים הקיימים. ד"ר אשר גופר, מנהל היחידה לטוקסיקולוגיה משפטית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, למשל, אינו מסכים כלל עם טענותיהם של התומכים בלגליזציה, המבקשים להאדיר את השפעות הקנאביס. "הקהילה המדעית
ברחבי העולם מסכימה כי מריחואנה פוגעת ביכולות הנהיגה עד שמונה שעות לאחר האירוע, ובמחקרים אחרים אף עד 24 שעות לאחר עישון של סיגריה בודדת", הוא קובע.
"אם תערבבו את הקנאביס עם אלכוהול, כמו שקורה במקרים רבים", מוסיף ד"ר גופר, "זה בכלל קטסטרופה". לדבריו, ברוב מדינות המערב ישנה חקיקה ברורה שמסייגת את האיסור לנהוג תחת השפעת סם גם בחלוקה של פרק הזמן שחלף לאחר העישון - וטוב ייעשה אם הנושא יוסדר במהרה גם בישראל.
במשטרת תל אביב סירבו להתייחס למקרה שריג או לטענותיו של עו"ד קולקר.