מצלמות המהירות החדשות בסכנת ביטול

אולטימטום לאוצר: אם לא יוגדל תקציב האכיפה של אגף התנועה במשטרה - משרדי התחבורה וביטחון הפנים לא יפעילו את מצלמות המהירות החדשות. בישיבה שנערכה אמש (ב') בין השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', ושר התחבורה, ישראל כץ, הוחלט לדרוש ממשרד האוצר להגדיל את תקציב אגף התנועה במשטרה ב-50 מיליון שקל, וזאת כדי להפעיל את מערך המצלמות, וכן לשמר את רמת הפעילות הנוכחית של האגף. אם לא יוגדל התקציב, כך מאיימים השרים, לא יופעלו המצלמות החדשות. זאת, חודשיים בלבד לפני תאריך היעד להפעלתן, ולאחר שהתשתית להצבת חלק מהמצלמות כבר הונחה.

• השר נגד המשטרה: מצלמות אינן מכונות גבייה
• מה אתם יודעים על מצלמות המהירות החדשות?  
  

יש לציין כי המימון להפעלת מערך המצלמות החדש - בסך 25 מיליון שקל - אמור היה להגיע מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המעבירה מדי שנה כ-65 מיליון שקל מתקציבה לאגף התנועה. אולם, אהרונוביץ' וכץ החליטו כי הפעלת המצלמות לא תמומן על-ידי הרשות, וכי יתנגדו לכל קיצוץ בתקציב שמעבירה הרשות לאגף התנועה.

לאחר הפגישה אתמול, אמר השר אהרונוביץ' כי "קיצוץ באגף התנועה יהווה מכת מוות לאכיפה בישראל. משרד האוצר צריך להבין שחלק מקורבנות הכבישים יהיו על אחריותו". השר כץ הוסיף כי "אסור שהפעלת המצלמות תהיה על חשבון תקציב האכיפה, שהוא הכלי היעיל ביותר כיום להרתעת עברייני תנועה ולצמצום תאונות הדרכים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "תקציב הרשות לבטיחות נקבע בחוק התקציב, בתמיכת משרד התחבורה. משרד התחבורה, משטרת ישראל והרשות הם גורמי המקצוע בתחום האכיפה והבטיחות, ועליהם לקבוע לפי סדרי עדיפויות מקצועיים את הקצאת המקורות בתחום. החלטה שלא להפעיל את מערך המצלמות החדש במסגרת התקציב הקיימת, כמוה כאמירה לפיה מערכת זו אינה משפרת את מערך האכיפה לעומת הפעילות הקיימת".

עוד 50 מצלמות ב-2012

החזית המאוחדת של השרים מול משרד האוצר, אינה מפתיעה: אהרונוביץ' וכץ מתנגדים נחרצות לקיצוץ תקציב אגף התנועה, הנובע מקיצוץ תקציבה של הרשות לבטיחות, שבוצע בהתאם להחלטת ממשלה מ-2008. בשבוע שעבר הבטיח כץ במליאת הכנסת כי "לא יקצצו שקל במשטרת התנועה". שר התחבורה גם הסביר מדוע בכוונתו להיאבק על תקציב האכיפה: "כל עוד לא יבוא המשיח ונצליח לתקן את כל התשתיות שנבנו ב-60 שנה, זה כלי מאוד אפקטיבי להרתיע, לטפל, לעשות, לבלום, למתן".

במשרד לביטחון פנים מבהירים כי הפעלת המצלמות החדשות תותנה בהגדלת תקציב האכיפה. עוד אומרים שם כי ב-2012 יידרש תקציב נוסף של 34 מיליון שקל, מהם כ-24 מיליון המיועדים להתקנת 50 מצלמות נוספות. לדברי השר אהרונוביץ', "הכנסת מצלמות האכיפה, יחד עם תוכניות נוספות - כמו הכנסת משטרת התנועה לערים ואכיפה מוגברת בכבישים הבינעירוניים - תוכל להקפיץ את מדינת ישראל מדרגה במלחמה בתאונות הדרכים, למרות שהדרך עוד ארוכה".

במשרד לביטחון פנים מוסיפים כי אהרונוביץ' וכץ סיכמו כי המצלמות יוצבו "אך ורק על-פי מוקדי סיכון ובכבישים אדומים, ולא בכבישים מהירים". ראוי להזכיר כי כבר לפני כחודש הנחה אהרונוביץ' את אגף התנועה לשנות את מיקומי המצלמות המיועדים לשלב הראשוני של פריסתן. עם זאת, המיקום של המצלמות שיוצבו בשלבים הבאים עדיין לא סוכם סופית, ועל-פי הערכות חלקן יותקנו בכבישים מהירים.

"מאות מצלמות וידאו דיגיטליות"

מערך המצלמות מעורר ביקורת ציבורית חריפה: רבים מאשימים את משרדי הממשלה בשימוש במצלמות המהירות כאמצעי לגביית מס נוסף מהנהגים. גם מומחי בטיחות מותחים ביקורת על הפרויקט, וטוענים כי יעדי צמצום התאונות שהציג המשרד לביטחון פנים - בשיעור של יותר מ-20% - אינם ריאליים. מנגד, ועדת שיינין - שקבעה את התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים - תמכה בהפעלת המצלמות. אחד מיעדי התוכנית היה "הקמת מערך שיהיה מורכב ממאות מצלמות וידאו דיגיטליות, הפרוסות בכבישים עירוניים ובינעירוניים".

עם זאת, חברי הוועדה גם קבעו כי יש להתאים את המערך לשינויים תכופים בטכנולוגיות האכיפה, כך שהמצלמות החדשות יוכלו לתעד מספר רב של עבירות: "כיוון שהשינויים הטכנולוגיים בתחום מהירים מאוד, אנו מציעים לבחון שילוב של (כל) האמצעים האלקטרוניים למערכת אחת". למרות דברים אלה, המערך המיועד להיפרס בישראל מבוסס על טכנולוגיה הנחשבת למיושנת יחסית, ומיועדת לאכיפת עבירות מהירות וחציית צומת באור אדום בלבד.

הוועדה אף המליצה שלא להרחיב את פריסת המערך לפני שייבחנו התועלות שלו: "בטווח הקצר ניתן להפעיל מערכת של מצלמות ווידיאו, כדוגמת אלו הקיימות באנגליה היום, באזור ספציפי ("פיילוט") כדי לבחון את ההשפעה שיש לשיטה זו על הנהג הישראלי, ואת הכדאיות הכלכלית להפעלת שיטה זו".