שומר על הבלוז של אבא
ג'ון לי הוקר ג'וניור מגיע לישראל ומספר על תקופת הנגינה לצד אביו כוכב הבלוז, ההתאוששות מההתמכרות לסמים וההתרגשות להגיע הנה: "אני אדם רוחני וזה מלהיב אותי, אפילו יותר מדי"
בגיל 18, העתיד של ג'ון לי הוקר ג'וניור נראה היה מבטיח. השנה היתה 1972 בעיר המכוניות דטרויט שבמישיגן, ארצות הברית, והוקר הצעיר הצטרף ללהקה של אביו, גיטריסט וזמר הבלוז האגדי ג'ון לי הוקר. האב והבן החלו להופיע יחד משך כמה שנים, והוקר הצעיר אף השתתף באלבום ההופעה החיה, "Live at Soledad Prison".
אבל אז החלו חייו של הוקר הבן לנדוד למקומות שונים לגמרי. בעוד הוא מתלהב מחיי הבלוז בדרכים, הוא החל לצרוך סמים ואלכוהול בכמויות גדולות, מנהג שהידרדר לשנים רבות וחשוכות של התמכרות.
ככה זה נראה: ג'ון לי הוקר ג'וניור על הבמה
אבל בסופו של דבר, הוא התאושש. הוא מספר שהחברים הקרובים ומוזיקת הבלוז הם שנתנו לו תקווה להמשיך. אחרי שנים רבות מחוץ למוזיקה, הוא הוציא את אלבומו הראשון רק לפני שמונה שנים, בגיל 50.
"מאוד נהניתי לחוות יחד עם אבא שלי את המוזיקה ולהסתובב איתו בעולם", נזכר הוקר בשנים המוקדמות בראיון ל-ynet, "אבל אז נפלתי לשנים ארוכות של התמכרות לסמים, זה לא סוד, שעיכבו אותי. אבל יש גם חלק טוב בסיפור, החלק שקמתי. קמתי מהקבר של ההתמכרות. זו גם היתה הסיבה שקראתי לאלבום הראשון שלי, 'בלוז עם נקמה' והנה אני מדבר איתך היום".
שר בכל הכח. ג'ון לי הוקר ג'וניור על הבמה
אותו אלבום של חזרה מהחשכה היה מועמד לפרס "גראמי" וכך גם האלבומים שיצאו אחריו. הוקר ג'וניור עשה את הדרך המדהימה מכשלון להצלחה, ושומר על הבלוז, אותו למד מאביו, חי ובועט.
ב-22 בנובמבר הוא יגיע לישראל בפעם הראשונה ויופיע במועדון רידינג 3 בתל-אביב, שם הוא צפוי לבצע שירים מאלבומיו שלו, לצד יצירות קלאסיות ואהובות מעולם הבלוז. "אני מאוד מתרגש להגיע", הוא אומר, "זה ממש חלום שמתגשם. אני אדם רוחני וזה מלהיב אותי מאוד. אולי אפילו קצת יותר מדי. מקומות כמו ישראל ורוסיה, שלא ביקרנו בהם עד היום, מספקים לי המון השראה.
"אנחנו גם יודעים שהקהל מחכה לזה. הוא שמע על המוזיקה שלנו ובגלל המורשת של אבא שלי הוא גם ראה קליפים באינטרנט ועכשיו הוא מוכן להיפגש וללחוץ ידיים. כולנו בציפייה גדולה לפגוש אחד את השני, אבל אף אחד לא מתרגש יותר ממני".
הוקר מקפיד להשתמש במילה "כולנו" ולכלול, ככל הנראה, את חברי הלהקה שלו, את החברים והתומכים. הוא ממעיט להשתמש ב"אני", גם כשהשאלות מכוונות רק אליו. חוץ מרגע אחד, הרגע שבו הוא מתפנה לראיון אחרי ישיבה מול המחשב בביתו שבלוס אנג'לס. "בדיוק סיימתי עכשיו להסתכל על נתוני הבורסה", הוא מגלה.
אתה משחק בבורסה?
"לא ממש. אני פשוט אוהב ללמוד דברים חדשים".
את האלבום האחרון שלך החלטת להקליט בהופעה חיה בטורקיה. למה דווקא שם?
"בעיקר בגלל העוצמה האדירה של הקהל שם. אם תקשיבו לשני השירים הראשונים באלבום, תבינו על מה אני מדבר. אף פעם לא נתקלנו בקהל כזה, אז ביקשנו את רשותו של האמרגן להוציא את זה והוא נתן את ברכתו. אנחנו גם נקליט את ההופעה בישראל, ואם תהיה לנו הזדמנות, מאוד נשמח להפוך גם אותה לאלבום".
לקראת סוף השנה, מה אתה מתכנן לשנה הבאה?
"אנחנו מתנהלים בקצב שלנו ונהנים. ניכנס להקליט אלבום חדש בפברואר או מרץ.
אבל אחד החלומות שתמיד היו לי הוא להגיע לטלוויזיה. בשנה הבאה אני מקווה להתחיל לעבוד בכמה הפקות. אנחנו גם מחפשים את האפשרות ליצור פסקול לסרט ואולי להשתלב בתוכניות טלוויזיה. זה פשוט מה שאנחנו עושים, יורים לכל הכיוונים".