גרוטאה, אבל כבר לא לפניך

מוטב מאוחר מלעולם לא. מספר שנים לקח למשרד התחבורה עד שהחל בביצוע תכנית הגריטה לכלי רכב ישנים, וכעת יש ללא ספק מי שמצטער על העיכוב. לא פחוות מ-10,000 מכוניות ישנות - בנות 20 שנה ויותר - הובאו לגריטה מסודרת במהלך השנה האחרונה, בקצב של כאלף מכוניות בכל חודש. כל אחד מבעלי הגרוטאות שהורדו מהכביש לצמיתות קיבל סכום של כ-3,000 שקלים, ובנוסף את החלק היחסי שנותר לו לשלם על אגרת רישוי הרכב. במשרד התחבורה מעריכים כי בחישוב כולל, 30 מיליון השקלים ששולמו לאזרחים תמורת פרידה מרכבם הישן עד עתה, יחסכו למדינה סכום גבוה פי כמה. 

• אירופה: תוכניות הגריטה הסתיימו, המכירות ירדו
• קריאה אישית - בוא לגרוט את המכונית הישנה
  

במשרד התחבורה טוענים היום כי מדובר בהצלחה גדולה, וכי התכנית מסייעת להוריד מהכביש מכוניות המהוות סכנה בטיחותית ברורה למשתמשי הכביש השונים. הן אלה הנוהגים בהן, והן לנהגים בקרבתן. במדינות רבות ברחבי העולם, בהן יושמה תכנית גריטה כבר לפני שנים מספר, מדובר גם בסיוע לתעשיית הרכב המקומית. כך בגרמניה, איטליה, צרפת ואף סין.

לדברי משרד התחבורה, הערכות כלכליות קובעות כי צמצום זיהום האוויר כתוצאה מקצב גריטה של כאלף מכוניות בחודש, יחסוך למשק הישראלי בין 25 ל-70 מיליון שקלים בשנה רק בנושא זיהום. יש עם זאת לזכור כי מכוניות ישנות "אחראיות" גם להוצאות אחרות של המדינה, ישירות או עקיפות. מחיר תאונת דרכים עם נפגעים עומד על מאות אלפי שקלים למדינה, ועד מליוני שקלים במקרה של תאונה קטלנית. גם בזבוז שעות עבודה כתוצאה מכשלים טכניים ברכב, נחשב למעיק על קופת האוצר.

בראש טבלת הנגרטות עומדת סובארו הוותיקה, שתופסת נתח של לא פחות מ-38% מכלל כלי הרכב המורדים סופית מהכביש. אחריה מיצובישי עם 12%, לפני דייהטסו עם 6.6% מכלל המכוניות. ברחבי הארץ פועלים כיום חמישה מגרשי גריטה: בפתח תקווה, קרית אתא, חצור הגלילית, אשדוד וירושלים.