הקלון לא מספיק לפרקליטות: "לא אישי נגד הנגבי"
הנגבי אמנם הושעה מהכנסת, אך בפרקליטות לא מסתפקים בכך ומתכוונים לערער. "אין שום דבר אישי נגדו", מבהירים שם, "הכוונה היא להראות שתופעת המינויים הפוליטיים פסולה"
לא מסתפקים בקלון: עוד בטרם נגזר דינו של ח"כ צחי הנגבי באשמת עדות שקר, הודיעו בפרקליטות על כוונתה לערער על זיכויו בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. לא מדובר בניסיון לסגור חשבון, הבהירו אתמול (יום ג') בפרקליטות, או בהתקטננות כזו או אחרת, אלא בניסיון להבהיר כי תופעת המינויים הפוליטיים הינה תופעה פסולה שאסורה על-פי החוק.
אות קלון לצחי הנגבי - הסיקור המלא ב-ynet:
- קלון כן, מאסר על-תנאי לא? "יש בסיס לערעור"
- הנגבי ביציאה מביהמ"ש: "רגע מאוד עצוב בשבילי"
- החברים בקדימה: צחי הנגבי יחזור בכנסת הבאה
- מי יחליף בוועדה? "לבני לא סופרת את מופז"
- המחליפה בכנסת: העיתונאית נינו אבסדזה
"העובדה שהפרקליטות ביקשה להטיל רק מאסר על תנאי על הנגבי ולא מאסר בפועל, מראה כי אין להם שום דבר אישי נגד הנגבי. הכוונה לערער הינה כדי להראות שכתב האישום לא הוגש סתם, אלא הוגש נגד תופעה פסולה שיש להוקיע אותה ולגנותה", הסבירו גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק. "אנו מקווים כי בית המשפט המחוזי אכן יתמוך בעמדת הפרקליטות ויאמר את דברו בצורה חד-משמעית נגד תופעת המינויים הפוליטיים".
הנגבי אמנם נאלץ להשהות את עצמו מהכנסת בעקבות גזירת הקלון, אולם מבחינת החוק, אין זה מן הנמנע שהנגבי ישוב לכהן כשר כבר בממשלה הנוכחית. "מבחינת
תנאי הכשירות הקבועים בחוק, אין מניעה חוקית לכך שהנגבי יציג את מועמדותו לשמש כחבר כנסת בכנסת הבאה", ציינו השופטים בעצמם. "כיוון שלא הטלנו על הנגבי עונש מאסר, אפילו על תנאי, אין גם מניעה חוקית על כך שהנגבי ישוב וישמש כשר".
אולם גורמים משפטיים מבהירים כי תרחיש זה אינו סביר ביותר. ניתן להניח כי מינויו של הנגבי לשר יעורר הן את התנגדות בג"ץ והן את מחאת היועץ המשפטי לממשלה. "זרקו אותו למים אך לא הטביעו אותו", מציינת עו"ד אירית באומהורן, בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה, "אפשרו לו לחזור בכנסת הבאה. עם זאת, ניתן היה להקל יותר כי העבירה בוצעה בדצמבר 2002 ומאז 2004 נמצא הנגבי במשפט ואינו מתקדם פוליטית. הוא נמצא כבר בסוג של קלון דה-פקטו".
מומחים למשפט: ניתן היה להקל יותר
מומחים נוספים גורסים גם הם כי השופטים יכלו לגלות התחשבות רבה יותר בהנגבי. "קשה לקבל איך הפגם בו הורשע, שהצדיק בעיני בית המשפט עונש מינורי של קנס בלבד, ושהנגבי התחרט עליו באופן גלוי ומשכנע, מצדיק עונש נוסף של פגיעה בזכות היסוד להיבחר", קבע עו"ד דרור ארד איילון. "ההרשעה תלווה את ח"כ הנגבי עוד שנים באשר ילך. אי-הטלת קלון לא מכשירה את הפגם, היא רק קובעת שאפשר להסתפק בכתם ההרשעה ובעונש הפלילי, גם בלי להטיל סנקציה חוקתית מיוחדת".
הנגבי הבוקר בבית המשפט. פגיעה בזכות להיבחר (צילום: נועם מושקוביץ)
מרבית הפרשנים גם לא רואים פסול בעובדה כי בכירים בממשלה העניקו עדות אופי לטובת הנגבי והיללו במכתביהם את פועלו הציבורי. "נניח שיש רלוונטיות למה שיאמרו אנשים על אופיו", מסביר ד"ר גדעון ספיר, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת בר-אילן, "זה אדם שמשחק במשחק הפוליטי ולכן האנשים
היחידים שיכולים להעיד על אופיו הם אנשים היושבים עמו בכנסת. אולי מאחורי חוות דעת אלו עומדים אינטרסים כגון שילוב קדימה בקואליציה אם לא יקבל קלון - אז בית המשפט ישקול זאת, אבל עצם הפנייה לבית המשפט אין בה טעם לפגם בעניין הפרדת רשויות".
על אף התעקשותה להמשיך במאבק, בפרקליטות דווקא הביעו סיפוק מגזר הדין. "הדבר מצביע על העובדה שבית המשפט סבור כי עבירה של עדות שקר מחייבת הטלת קלון. השופטים אף כתבו דברים חמורים נגד העבירה בה הורשע הנגבי, ואנו מקווים שבית המשפט המחוזי יקבל בערעור את טענותינו בעניין עבירות שוחד הבחירות, מרמה והפרות האמונים".
לפנייה לכתב/ת 
