השחקן עמוס לביא הלך לעולמו

השחקן עמוס לביא הלך לעולמו אמש (ג') בגיל 57, לאחר שבחודשים האחרונים סבל מסרטן ריאות. לביא, מהשחקנים הבולטים והכריזמטיים שידעו המסך והבמה בישראל, נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב, שם אושפז יממה קודם לכן לאחר שחלה הידרדרות במצבו הבריאותי. לביא הותיר אחריו ארבעה ילדים מארבע נשים שונות, ביניהן השחקנית אוולין הגואל.

כבר ביום חמישי האחרון, לביא חש ברע במהלך החזרות להצגה "כי בנו בחרת" מאת יוכי ברנדס בתיאטרון הבימה. בימים האחרונים מצבו החמיר, ואתמול כאמור הוא אושפז באיכילוב. כל ילדיו ואמותיהם היו עמו בבית החולים ביממה האחרונה לחייו. מסע הלוויה ייצא היום (ד') ב-15:00 מאולם אריסון של תיאטרון הבימה לבית העלמין ירקון.

לביא. אבידה למסך ולבמה (צילום: אלירן אביטל)

"ידעתי שעמוס היה חולה אבל הוא מעולם לא העלה את הנושא וגם אני שתקתי", סיפר הבמאי חיים בוזגלו, ששיתף פעולה מספר פעמים עם לביא. "הוא התנהג כאילו כלום. כשנסענו לפסטיבל הסרטים בחיפה הוא סיפר לי בהתרגשות על התפקיד שהוא קיבל בתיאטרון הבימה. הוא היה מאושר. לרגע לא הרגשת עליו כלום. הוא היה גיבור בהתנהלות שלו בתקופה האחרונה. הוא לא התקרבן, לא

התמסכן, סירב להיות אומלל. הוא שידר עסקים כרגיל למרות שבין השורות, אם הקשבת היטב, התגנבו משפטים כמו 'העיקר הבריאות'. עמוס היה כמו אח בשבילי. איש ענק, שחקן ענק. אני פשוט לא מעכל".

"אני המומה", אומרת אגם רודברג, שגילמה את בתו של לביא בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה". "עבדנו ביחד שלוש שנים וחצי. אני חושבת עליו והחיוך שלו עולה לי מול העיניים. הצחוק שלו. היה כיף לעבוד איתו". דפנה רכטר, שגם שיחקה לצדו בסדרה: "זה מאוד עצוב, אני מאוד אתגעגע אליו".

"איש יפה בלי סוף"

איציק ויינגרטן, במאי ההצגה "כי בנו בחרת", עליה החל לביא בחזרות לפני כשבועיים, נשמע אף הוא המום וכואב. "לא ידעתי שהוא חולה, עמוס לא רצה שירחמו עליו, אז הוא לא סיפר. רק המשפחה ידעה. לנו הוא אמר שזו עייפות, שהוא מותש", אמר ויינגרטן.

"בחזרות בחמישי האחרון הוא היה חלש, היה לו קשה לעמוד על הרגליים ובכל זאת הוא הגיע. גם אתמול בערב הוא עוד שאל אותי אם לבוא היום לחזרות. הוא נאחז. בתקופה האחרונה, במיוחד, היה לו חשוב להוכיח שלמרות הכל, הוא לא נחלש", סיפר הבמאי. "הוא הרי איש מאוד פיזי, עם יכולות טבעיות מדהימות, אקרובט-וירטואוז. הגוף היתה אחת המתנות הגדולות שקיבל. הוא כנראה הרגיש שהגוף התחיל לבגוד, אבל אני חושב שהוא האמין שיתגבר".

ויינגרטן, כמו רבים אחרים, מצייר איש חם, נעים ומלא אהבה. "היה תענוג גדול להיות איתו גם כבמאי וגם כחבר. עמוס הוא אציל פרא, מעטים כאלה ישנם. הוא איש יפה בלי סוף, עם חיוך ענק. החיבור הזה בין בנאדם לאיש מקצוע הוא נדיר".

"עמוס היה שחקן נשמה ואדם משכמו ומעלה", מספרת אודליה פרידמן, מנכ"לית תיאטרון הבימה. "הוא החל את דרכו בתיאטרון הלאומי ולצערנו הרב גם סיים אותה אצלנו. חזרתו של עמוס לבין שורות תיאטרון הבימה לאחרונה, היתה בעבורנו שמחה גדולה. קשה להאמין שהוא איננו עוד עמנו, זו אבידה גדולה לתרבות הישראלית".

"עמוס לביא היה אדם מלא שמחת חיים ואופטימיות", מוסיפה ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין. "בשלוש השנים האחרונות הוא שיחק בתיאטרון בהצגה 'תפוחים מן המדבר' בתפקיד מרגש ונוגע ללב. הוא היה שחקן נפלא. זו אבידה גדולה לעולם התיאטרון".

לביא נולד בלוב ב-1953, ולאחר שעלה עם משפחתו לארץ התגורר בקריית גת. אביו, שעבד כמוהל ושוחט, נפטר כשבנו היה בן שבע בלבד. ב-1973 לקה בהלם קרב, לאחר מלחמת יום כיפור. כחלק מתהליך השיקום, עבר לתל אביב ולמד משחק בסמינר הקיבוצים. הוא החל את קריירת המשחק שלו בתחילת שנות ה-80, ומאז הופיע בסרטים רבים, בסדרות טלוויזיה וכן בהפקות תיאטרון. בין היתר הוא כיכב בסרטים "שחור", "האח של דריקס" ו"כבוד" שיצא בשנה שעברה

ובסדרות הטלוויזיה "החצר", "אהבה מעבר לפינה" ו"כתב פלילי". במהלך הקריירה שלו לביא זכה בשלושה פרסי אופיר מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע, על תפקידיו ב"שחור", "נשים" ו"קרקס פלשתינה".

לאחרונה, לביא החליף את אלי דנקר בהצגה "המסילה לדמשק", שסימנה את חזרתו לתיאטרון הבימה אחרי שנים ארוכות. בהצגה זו סגר לביא מעגל נוסף כששיחק לצדה של יבגניה דודינה, עמה השתתף בסרט "קרקס פלשתינה". לפני כשבועיים החל בחזרות על המחזה "כי בנו בחרת", אותן עזב כאמור בשל מחלתו.