הכירו את ועד התושבים החזק ביותר בארץ
למבשרת ציון כבר יש מסורת של ניצחונות במאבקים ביורוקרטיים ועכשיו מסמנים ה"לוחמים" את היעד הבא: ביטול כרייתה של מנהרת רכבת ליד היישוב. שר האוצר שטייניץ, המתגורר במבשרת ציון נמנע מלהצטרף למאבק, אבל שותפים בו ח"כים שגרים במועצה, ובהם נחמן שי, רחל אדטו וצחי הנגבי
בימים האחרונים מצא שר התחבורה ישראל כץ הודעה לא שגרתית בטלפון הנייד. "אדוני שר התחבורה, אפשר לבוא לגור אצלך"?, קרא השר, ומבדיקה קצרה התברר שההודעה הייתה חלק ממאבק חדש של ועד התושבים החזק בישראל - במבשרת ציון.
אחרי מספר הצלחות במאבקים ציבוריים והפגנת שרירים, ועד הפעולה של תושבי מבשרת ציון הציב לעצמו יעד חדש: מאבק ציבורי נגד כריית מנהרות הרכבת המהירה לירושלים. התושבים טוענים כי ביצוע הפרויקט באזור יגרום לפגיעה בטבע וייצור ענן אבק.
מדובר בתושבים לוחמניים, שמבזבזים הרבה שעות למען שיפור איכות חייהם, והתוצאות בשטח. הם נראים אולי כמו חבורה חביבה ומנומסת, אנשי אקדמיה ומקצועות חופשיים, המדברים דיבור מנומס ורהוט, אבל את המאבקים הם מנהלים בלי פשרות. החבורה יכלה לגופים הגדולים ביותר במדינה. נמנים עמם, למשל, דניאל מורנשטרן, יועץ כלכלי וסביבתי ומתכנן תחבורה, אליהו חסון, בעבר מנכ"ל משרד התחבורה, ואהוד זיו, פרופסור לביוכימיה ממוצא עילית. ועד הפעולה של מבשרת ציון ויישובים אחרים במבואות ירושלים כבר ידעו כמה וכמה מאבקים והישגים.
הנה רשימת ההצלחות מהשנים האחרונות: המאבק לשינוי תוואי גדר ההפרדה. המאבק להקמת תחנה בכביש ירושלים-תל-אביב, מאבק נגד סיפוח לירושלים, מאבק נגד תוכנית ספדי לבנייה במערב ירושלים, מאבק על שיפור כביש 396 המסוכן לבית החולים הדסה עין כרם.
שר האוצר יובל שטייניץ, המתגורר במבשרת ציון, נמנע מלהצטרף למאבק הנוכחי מסיבות מובנות, אבל למאבק שותפה גם מועצת מבשרת וגם חברי כנסת המתגוררים במועצה, ובהם חברי הכנסת מקדימה: נחמן שי, רחל אדטו וצחי הנגבי.
ח"כ אדטו אף נטלה חלק בוועדה לביקורת המדינה שעסקה בנושא וטענה שם כי "פרויקט הרכבת המהירה לירושלים מתעלם מההכרח להקים תחנה למבשרת ציון ול-200 אלף תושבי מטה יהודה. זאת בנוסף לפגיעה בצבאים בגלל העבודות בנחל ארזים והאבק הנגרם כתוצאה מחפירתם של אלפי טונות עפר והזורם לריאות תושבי מבשרת".
ח"כ שי התבטא לאחרונה ואמר: "ראינו את השלטים הנושאים את שמו של שר התחבורה. אולי בקרוב יהיו שלטים חדשים, 'כאן הורס שר התחבורה את חייהם של תושבי מבשרת'".
אחד הפעילים הבולטים בוועד לאורך השנים הוא יוסי קמחי, איש מחשבים בן 65. "כשמתקרבת קטסטרופה, אז מגיבים", הוא אומר. "אנחנו גוף דינמי, חי ופועל".
השבוע הפיץ ועד הפעולה במבשרת ציון מנשרים עם מספר הטלפון הנייד האישי של שר התחבורה, ובו קריאה לתושבים לשלוח הודעות ולהתקשר לכץ כדי לבקש ממנו "לעבור לגור אצלו עד לסיום העבודות על הרכבת".
בימים הקרובים תידון ועדה מיוחדת אם לאשר את בקשת הרכבת ושר התחבורה לחפור חלק מהמנהרה באמצעים הכוללים, לטענת התושבים, פיצוצי סלעים וחציבה פרימיטיבית במרחק של כ-200 מטר מבתי מבשרת מסביב לשעון. החלופה אותה דורשים התושבים: לחפור באמצעות מכונת ה-TBM המתקדמת, שממילא כבר חופרת ממערב למזרח. הקצב שלה: 20 מטר ביום (לעומת 5 מטר ביום בכרייה ידנית).
המאבק החל כבר לפני שנים, כשהנהלת הרכבת לא הסכימה להקים תחנה במבואות ירושלים, שתשרת אוכלוסייה של מעל 60 אלף תושבים. גורמים במשרד התחבורה טוענים כי הסירוב להקים תחנה הוא שגרם לתושבים לפתוח במאבק במטרה לעכב את הפרויקט.
תגובת משרד התחבורה: "טרם הוחלט על שיטת הכרייה. בדיון שערך שר התחבורה עם נציגי הרכבת והתושבים הוצגה בקשת המועצה ותושביה לקיים קשר רציף במהלך עבודות הכרייה. בהתאם לכך הוחלט על הקמת פורום משותף למשרד התחבורה, תושבי מבשרת ציון והנהלת הרכבת, בו ידונו בכל בקשה שתובא בנושא".
ההצלחות של ועד מבשרת ציון
1. תוואי גדר ההפרדה
הגדר במתכונתה המקורית, העוברת סמוך למבשרת ציון, נישלה תושבים פלסטינים מאדמות. ועד הפעולה עתר לבג"ץ, ונפסק שהתוואי אינו מידתי ויש לשנותו. את המאבק הובילו תושבים בראשות חגי אדמון שניר ושי דרור.
2. תחנת אוטובוס בכביש 1
את המאבק הובילה התושבת אורלי בן יונה. האוטובוסים מירושלים לא עצרו במחלף הראל, ומי שרצה לנסוע לת"א, לחיפה ולבאר שבע, למשל, היה צריך לנסוע לתחנה המרכזית בירושלים. משרד התחבורה ואגד נאלצו לשנות את המצב וכיום האוטובוסים עוצרים במחלף.
3. מניעת הסיפוח לירושלים
בעיריית ירושלים רצו במשך שנים להפוך את מבשרת לשכונה שלה. בירושלים שמו עין על ההון האנושי, תשלומי הארנונה והקרקעות. מבשרת נשארה מועצה עצמאית, הרבה בזכות מאבק אגרסיבי, שכלל חסימה של כביש מספר 1, והשתתפו בו חברי כנסת ממבשרת.
4. מניעת בנייה סמוכה
עיריית ירושלים ביקשה להרחיב את הגבולות שלה עוד יותר מערבה, עד היישוב צור הדסה. במבשרת לא רצו שבמקום הנוף מסביבה יקומו בניינים. התושבים הצליחו להפיל במוסדות התכנון את תוכנית ההרחבה, שנקראת על שם המתכנן, האדריכל משה ספדי.
5. שיפור כביש 395
הקטע האחרון של הכביש, שמוביל לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, היה צר ומסוכן, ודבק בו השם "שביל עיזים." אחד העיקולים בו אף זכה לכינוי המפוקפק "סיבוב המוות." תוך שנה מתחילת המאבק שניהל ועד התושבים, הקטע נסלל.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
