שיעור פרטי: ילדי המפונים בודדים בכיתות

ישראל אמנם מדורגת בראש רשימת המדינות הסובלות מהצפיפות הרבה ביותר בכיתות, אבל יש מי שדווקא זוכים ללמוד בדלילות רבה - וזה לא בהכרח לטובה. יותר מחצי עשור חלף מאז פונו תושבי כפר-דרום מבתיהם ברצועת עזה, ובקרב ילדיהם ניכרת עד היום פגיעה חברתית קשה.

כלל תושבי ההתנחלות המבודדת שוכנו תחילה באשקלון, ונתונים שהגיעו לידי ynet הצביעו על כך שלמרות הזמן הרב שחלף מאז הפינוי, לומדים ילדי המפונים במסגרת חינוכית נבדלת שבה מאוכלסות הכיתות בילדים ספורים בלבד.

ילדי כפר-דרום בבית הספר (צילום: רועי עידן)

מיד אחרי ההתנתקות, הועברו מפוני כפר-דרום להתגורר בבניין רב-קומות באשקלון - עד להשלמת הקמת בתי הקבע שלהם באזור נתיבות. באותה התקופה, קיבלו המפונים הבטחה מהממשלה שלפיה ילמדו ילדיהם במסגרת אחת ובמבנה שישמש אך ורק את החברים בקהילתם. כל אלה נועדו לשמור על המרקם החברתי אחיד, עד למעבר ליישוב הקבע.

בית הספר שהוקצה לילדי המפונים קלט את התלמידים באופן שזכה לשבחים רבים, ונרשמו שם הישגים גבוהים. אלא שבמרוצת השנים, התייאשו רבים מתושבי כפר-דרום לשעבר מהסחבת שהעיבה על השלמת הקמת מבני הקבע, ונטשו את אשקלון לטובת יישובים אחרים.

ההגירה השלילית הלכה והחריפה, עד כדי כך שבאשקלון נותרו כמה משפחות בודדות בלבד מקרב מפוני כפר-דרום. הבטחת הממשלה לדאוג למסגרת לימודית נפרדת נותרה בעינה, אבל המצב בהתאם לתמונת המצב שהתהוותה הפך אבסורדי. בית הספר אמנם מסוגל לקלוט מאות תלמידים, אבל כעת לומדים בו 40 בלבד.

גורם בבית הספר סיפר ל- ynet כי בשל אוכלוסיית התלמידים הדלילה, נאלצו המורים לא אחת לאחד כמה שכבות לימוד כדי לאפשר דיונים ופעילויות חברתיות בשיעורים, שנראו יותר ויותר כשיעורים פרטיים. "זה בית הספר הכי מוזר שראיתי בחיי", סיפר תלמיד ישיבת ההסדר הפועלת במתחם שבו ממוקם בית הספר. "יום אחד טעיתי בחדר ונכנסתי בטעות לכיתת לימוד. ראיתי את המורה עומד ליד הלוח ומולו יושבים שלושה תלמידים. זה נראה הזוי. אפילו בהפסקות הילדים בכל הגילאים משחקים יחד. הם בקושי ממלאים כיתת לימוד".

המרקם החברתי נשאר, באופן דליל. ביה"ס באשקלון (צילום: רועי עידן)

גורם אחר אמנם הצביע על היתרון שבמיעוט התלמידים, שמאפשר למורים להעניק יחס פרטני ואישי, אך ציין גם הוא כי לא ניתן להתחמק מהפגיעה החברתית הנרחבת שאותה מדיניות גורמת לתלמידים. "הם ילדים נפלאים ופשוט עצוב לי בשבילם", אמרה אשת חינוך הבקיאה בנעשה בתוך בית הספר. "כאמא, לא הייתי רוצה שהילדים שלי ילמדו במקום שאי אפשר להכיר בו חברים כי יש בכל כיתה רק שני תלמידים. הגיע הזמן שימצאו להם כבר פתרון קבע, כדי שהם יוכלו לגדול כמו ילדים רגילים במדינה".

גם המפונים עצמם מודעים להשלכות הקשות של המצב, אך סבורים בכל זאת כי מדובר במהלך נכון. "מאז הגירוש, הילדים שלנו סובלים מבעיה חברתית קשה", הודה עמי גיאת, נציג ועד ההורים בבית הספר. "לפחות הם לא איבדו את חיי הקהילה שהיו לנו ונשארו ללמוד בסביבתם הטבעית - גם אם המחיר הוא ללמוד בכיתות קטנות. יאמר לזכותה של מערכת החינוך שהיא היחידה מכל רשויות הממשלה שתמכה בילדים בתוך כל הבלגן של הפינוי והחזיקה אותם במסגרת לימודית תקינה".

"חלק לא החזיקו מעמד"

לפי ההערכות, כבר בחנוכה הקרוב בניית בתי הקבע עבור מפוני כפר-דרום. גיאת, שנשאר להתגורר באשקלון, גילה הבנה לחבריו שבחרו לעזוב ליישובים אחרים.

"לצערי הרב, חלק גדול מהם לא החזיקו מעמד ועזבו. צריך להבין שרובנו חקלאים, והניתוק מהקרקע היה קשה לנו מאוד. זו הסיבה שהיו מפונים שהעדיפו לעבור בינתיים ליישובים חקלאיים".

ממשרד החינוך נמסר כי "על-פי ההתחייבויות והסיכומים של הממשלה מול נציגי המפונים, הוחלט על העמדת המבנה הישן של מכללת אשקלון לכל צרכי הקהילה, ובכלל זה: הפעלת בית ספר וגני ילדים, בית מדרש ועוד. הובטח למפונים כי הילדים ילמדו בבית הספר עד למעבר הסופי של המשפחות לישוב הקבע, בין היתר כדי למנוע טלטלת מעבר נוספת. יצוין כי בית הספר מלווה באופן הדוק על-ידי הפיקוח במחוז דרום והשירות הפסיכולוגי, הן בהיבט הלימודי והן בהיבט החברתי". סמנכ"ל אגף החינוך בעיריית אשקלון, משה ינאי, אישר כי "המבנה יעמוד לרשות המפונים עד שיעברו ליישוב הקבע".