מה אכפת לך מה החברות חושבות עליו?
אחת מאושרת עם בן הזוג, אבל מפחדת ממה שיגידו ההורים, והשנייה מתעצבנת שהבחור בפאב התחיל עם עוד מישהי לפני שבחר בה. אתן דוחקות אותנו לפינה הכי צרה בחדר, ואחר כך מתפלאות שאתן נשארות לבד. מה נסגר איתכן?
בזמן האחרון נחשפתי לסיבות סינון ודחייה כואבות במיוחד. בחור אחד בדרך להיות מושלך ככלי אין חפץ בו, רק מפני שעוד לא התחיל ללמוד תואר ראשון. ולמען הסדר הטוב, מדובר בבחור בן 26, עצמאי ומרוויח כמעט 15 אלף שקל נטו לחודש, ולא עובד במשהו פלילי.
בת זוגו טוענת שהוא מאוד חכם, השיחות שלהם עמוקות ושהיא כן מחבבת אותו וכיף לה כשהם ביחד. אבל, בגלל הלחץ החברתי שמגיע דרך מה שהחברות חושבות ויתר האנשים ששואלים אותה מה הוא עושה בחיים, ואמא שלה יחד עם יתר משפחתה בראשם - היא מתקשה לדבוק בו.
פה אני נכנס לוויכוח ושואל: את מאושרת איתו? מבחינה מנטאלית אתם מסתדרים, יש לכם אותו ראש? היא עונה בחיוב. כן, היא מאושרת איתו והם מסתדרים מעולה. אם כך, אז אין פה הרבה מה לחשוב. זה נראה לך הגיוני לשלול בן אדם רק בגלל שהוא לא למד, ברצינות?
הרי את רואה בעצמך כמה חארטה יש במכללות ואיזה אנשים מסתובבים עם תואר ראשון – עם חלקם אי אפשר להצליח לנהל שיחה נורמלית במשך חמש דקות. את יודעת כמה טמבלים מסתובבים עם דוקטורט, אז רק בגלל שהוא לא בילה שלוש שנים מול מכונת צילום, את תזרקי אותו? זה נגד אמנת קופידון.
זוגיות דומה בהרבה מקרים לשותפות עסקית: אם מסתדרים יש עתיד, במקרה שלנו בבניית זוגיות. אני חוזר לוויכוח ומדגיש, אל תשימי לב ללחץ החברתי ותגידי לאמא שלך שתתן לו הזדמנות. שתדבר איתו ותשמע אותו, ההורים שלנו לא למדו לתארים והצליחו לבנות את חייהם, ואת ואני כאן כהוכחה. הם אפילו הצליחו במשימה הקשה של ימינו: מציאת אהבה.
אחרי סירוב אחד את רוצה שהוא יחזור הביתה?
במקרה השני, הכרתי ידידה חדשה, וכדי לא להיכנס לוויכוחים על ההתחלה, ניסיתי להימנע מלדבר איתה על הנושאים האלה. כחודש שלם התחמקתי עד שנפגשנו ביום הולדת של חבר משותף. היא רווקה בת 28, נראית נחמד. הנושא עלה כשמישהו ניגש אליה, והיא לא התייחסה בכלל. הבחור נראה בסדר גמור, אז שאלתי אותה איפה הוא טעה איתה.
היא עושה לי תנועה עם היד כדי לסמן "מי הוא בכלל". שאלתי באיפוק: "איך היית רוצה שיתחילו איתך? בואי נעשה סימולציה, נניח שאני הבחורה ואת הבחור, ואנחנו רוקדים אחת ליד השני, קדימה".
הפנים שלה הלבינו, היא עמדה ובהתה באוויר. אמרתי "נו? מה קרה, בלעת את הלשון?" ואז חייכתי והוספתי, "עכשיו את מבינה?"
אבל מיהרתי לשמוח, שכן תגובתה הוציאה עשן מאוזניי. לטענתה, היא קלטה אותו מדבר עם מישהי לפני כמה דקות, וכשהיא במועדון או דאנס בר, היא מצפה מזה שיתחיל איתה שלא יפנה למישהי אחרת לפניה. היא צריכה להיות הראשונה, ואם הוא מדבר עם אחרת קודם לכן, הוא נשרף אצלה.
כמו כן, הבחור מחויב לגשת עם משפט מקורי ומקסים, או לפתוח שיחה בצורה מיוחדת, ובשום פנים ואופן אסור לו למחזר משפטים.
בשלב זה הרמתי ידיים, לא לריקוד אלא מתוך כניעה.
תני לי להבין משהו: את במועדון מלא עשן וחושך, ואת אמורה לדעת אם הוא ממחזר משפטים, ואם הוא דיבר עם הבחורה לידו שיכולה גם להיות אחותו או מישהי מהלימודים? ומה מפריע לך עניין המקוריות, הרי 99% מהגברים שנתקלת בהם ומצאו חן בעינייך לא אמורים להיות בתולים נכון?
אז, הם כבר התחילו עם מישהי אחרת בעבר, כך שגם את הדבר הכי מיוחד ואינטימי הם כנראה כבר עשו עם מישהי אחרת, ומשפט הפתיחה שלהם, זה מה שמפריע לך? את רוצה להגיד לי, שהבחור הגיע לתל אביב, מצא חנייה או נשבר ושילם לחניון, התחיל איתך, ואם סירבת לו אז שייסע הביתה, כי אסור לו להתחיל עם מישהי אחרת, נגמר הערב?
פשרה עושים אחרי שמכירים, לא לפני
את שומעת את עצמך? מה קרה אם הוא התרגש, ביישן ולא טוב בלהתחיל עם בנות, זהו הוא שרוף? צלף מקבל יותר הזדמנויות לחיסול ממך. זה כמו ללכת על גחלים איתך, ואת עוד מתפלאת שאת לבד!
טוב, את זה לא אמרתי, אבל כן טענתי שהוא מצמצמת את הסיכויים שלה למצוא מישהו בצורה דרסטית, במיוחד אם בחורים שהם הטעם שלה הם דווקא לא מהטיפוסים שמתחילים על ימין ועל שמאל במקומות כאלה. מה שהיא עושה זה לסגור להם את הדלת בפרצוף. ואני מזכיר לכם שהיא בת 28, לא בשיא יופייה החיצוני ואין מה לעשות, זה קשור. הכל קשור.
תשובתה לשצף ההאשמות הנ"ל היתה – "אני לא מתפשרת". איך אני מכיר את התשובה הזו, צריך להקליט ולהשמיע לה אותה אחרי כמה שנים. כולם מתפשרים בסוף, השאלה היא על מה. היא אפילו לא הגיעה למצב שהיא יכולה בכלל לדבר על מושג הפשרה, כי לבחור לא היתה הזדמנות להציג את עצמו בפניה. היא לא יודעת כלום על תכונותיו והרגליו, מי הוא.
כשזורקים את המילה "פשרה" מתכוונים לשני אנשים באינטראקציה מסוימת קודמת עם עבר משותף, גם אם קצר, שלא מסכימים על משהו מסוים. לא מתכוונים להתפשרות על דברים עתידיים שעדיין אינם ידועים. אם הכוונה רק למראה חיצוני אני מסוגל להבין, אבל אם היא התכוונה לשאר רשימת המכולת של התכונות המועדפות עלינו בבני זוג, זה לא מציאותי.
ואפרופו מראה חיצוני, לפעמים עדיף לראות את הבן אדם במקום מואר קצת יותר ממועדון חשוך לפני שמחליטים גם לגבי זה.
אולי תחליטו כבר מה אתן מחפשות בגברים?
אתן הרי רוצות שיהיו מצחיקים, מבינים, רגישים, נאמנים, משפחתיים, יוזמים, מסודרים כלכלית, כריזמטיים, מסעירים וגם בעלי משרות נחשקות ומעניינות. מובן שכל בר דעת רואה שיש סתירה בין כל התכונות האלה.
אז עשו לי טובה בנות, כשתמצאו את היצור הזה, תודיעו לי – אני בעצמי אתחתן איתו.
לפנייה לכתב/ת 
