בממשלה רוצים להוריד מסים - לחברות ענק

חברות ענק מחו"ל ומפעלים בפריפריה ישלמו פחות מסים - חברות ממשלתיות ומפעלים במרכז הארץ ישלמו יותר. זו תמציתו של חוק עידוד השקעות הון, שיזמו משרדי האוצר והתמ"ת. במסגרת החוק, הכלול בחוק ההסדרים לשנים 2011-2012, מתכוונת הממשלה לשנות את המענקים לסיוע לתעשייה הישראלית ולהגדיל את היקפן בכ-400 מיליון שקל, ולשנות את מסלול הטבות המס באופן שייטיב עם חברות בפריפריה.

בכירי שני המשרדים הציגו הבוקר (ה') את החוק במסיבת עיתונאים בתל אביב. במסגרת החוק יוגדל המס שמפעלי תעשייה גדולים שמייצאים לחו"ל ישלמו משיעור שבין 11%-12% לשיעור אחיד של 12%. חברות דומות בפריפריה ישלמו 8% בלבד. חברות ממשלתיות כמו התעשייה האווירית ורפאל, וכן קונצרן כימיקלים לישראל שעד כה נהנו מההטבות יפסיקו ליהנות מהן.

בסך הכול תמשיך המדינה להעניק הטבות מס בשיעור כולל של קרוב ל-5 מיליארד שקל בשנה אך החברות בפריפריה ישלמו 400 מיליון שקל פחות וחברות ממשלתיות ומפעלים במרכז ישלמו כ-400 מיליון שקל יותר. בנוסף, תגדיל המדינה את היקף המענקים שמחלק משרד ההשקעות של התמ"ת בשיעור כולל של כ-800 מיליון שקל לשיעור כולל של כ-1.2 מיליארד.

תוספת הטבות המס בעקבות הרפורמה (מקור: התמ"ת)

החוק החדש מאפשר לחברות ליהנות מ"כפל מבצעים" ולקבל מהמדינה גם הטבות מס וגם מענקים. מדיניות החוק הישן התנתה את קבלת ההטבות בכך שחברות יקימו מפעלים חדשים בפריפריה, כעת הן מקבלות מענקים על עצם העובדה שהן שוכנות שם, גם אם הן אינן פותחות אפילו קו ייצור חדש אחד. בנוסף, מגדילה המדינה את הסיוע לחברות ענק גלובליות בכך שהיא מפחיתה את המס שהן משלמות ל-5% בפריפריה ו-8% במרכז הארץ.

כל ההטבות הללו מצטרפות להפחתה המתמדת במס החברות שגם כיום הוא מתחת לממוצע בעולם המפותח ועד שנת 2016 צפוי להיות הנמוך בעולם המפותח פרט לאירלנד, איסלנד ובולגריה. יהיה מי שיתלונן על כך שבמקום לסייע לעסקים הקטנים או להגדיל את השירותים המדינה מרחיבה את הסיוע לחברות הגדולות אך בכירי משרד האוצר והתמ"ת משוכנעים שבסופו של דבר המדינה תרוויח מכך. "המטרה שלנו היא להגביר את התחרותיות של ישראל בשוקים הבין לאומיים", אמר מנכ"ל האוצר, חיים שני, במסיבת העיתונאים.

שני, ששימש בעבר כמנכ"ל נייס בישראל, אמר כי "הייתי בכיר בחברה גלובלית ואנחנו התמודדנו כל הזמן עם השאלה איפה להקים מפעלים חדשים. שיקולי המס היו תמיד שיקול חשוב ואנחנו צריכים לתמרץ אותם להקים את המפעלים החדשים שלהם בארץ ולא, לדוגמה, בהונגריה או בסינגפור. אני יודע, לדוגמה, על חברה קיבוצית יצרנית שמתלבטת כרגע אם להקים מפעל חדש למוצרים חקלאים בגליל או במזרח אירופה וחשוב לי לעודד אותה להעדיף שהמפעל יוקם בגליל, ואני יודע על חברות ענק גלובליות שיש להן פעילות בישראל והן מתלבטות באיזה היקף להרחיבה, ויהנו מהטבה גדולה אם ירחיבו אותה מעבר להיקף מסוים וייתכן שזה יהיה השיקול המכריע שלהן להחליט על ההרחבה. הן נמצאות בתחרות גלובלית אכזרית ואנחנו, שנמצאים רחוק מהשוקים המרכזיים מגדילים בכך את האטרקטיביות שלנו בעיניהן". 

מנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי, הוסיף כי "שום מדינה בעולם חוץ מאירלנד לא ביצעה תכנית כל כך אגרסיבית לשיפור מנגנון המס שלה. מה שחשוב כאן עוד יותר זה שהמסלול החדש הוא פשוט יותר, יש בו פחות קטגוריות, פחות 'בוג'ראס' ופחות סיבות להיפגש עם אנשי מס הכנסה ולריב איתם".

בהתייחסם לשאלה מדוע לסייע למפעלים גדולים ולא לעסקים קטנים אמר קדמי: "החברות הגדולות משלמות הרבה יותר מס וגם הסיכון בכך שיעבירו את המפעלים למקומות אחרים הוא גדול בהרבה. הבעיה העיקרית של העסקים הקטנים, לפי מה שאנחנו שומעים מהם, היא לא המסים אלא הביורוקרטיה. צריך לעזור להם בכך ואנחנו מנסים לעשות את זה אבל זה מסלול אחר מהמסלול של הטבות מס והשקעות הון שמיועד בעיקר לחברת הגדולות".

המפסידה העיקרית מהשינוי היא חברת כי"ל שבשליטת החברה לישראל של משפחת עופר, שהוחרגה מההטבות בשל היותה מפעל שמבוסס על ניצול משאבי טבע ולא על ידע. באוצר מעריכים שכי"ל תפסיד הטבות בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, שיתפזרו בין חברות אחרות. בתשובה לשאלה, האם אנשים שקשורים למשפחת עופר פנו לממשלה והפעילו לחצים לביטול השינוי ענה שני: "תמיד יש מישהו שמרוויח משינוי ומיהו שמפסיד ותמיד מי שמתקשר להתלונן זה מי שמפסיד".

חשוב לציין שמבחינת החברות מדובר בשינוי רטרואקטיבי בהיקף המס שהן משלמות, בדיוק כמו השינוי שמציעה ועדת ששינסקי לבצע בתמלוגי הגז: גם כאן כמו בעניין הגז השיפור בהטבות המס יתפוס את החברות בהפתעה לאחר שכבר החלו להשקיע בישראל. ניתן להעריך שבניגוד למקרה של ששינסקי כאן איש לא יזעק כנגד השינוי הרטרואקטיבי מכיוון שמדובר בשינוי לטובת החברות.