בואו לקרוא: אוצר קבלי בן 400 שנה
מאות עמודים בכתב ידו של אחד המקובלים הגדולים ביותר בהיסטוריה היהודית עברו שימור - ונסרקו לקטלוג הספרייה הלאומית. "כתב היד כולל קטעים נדירים, שלא הופיעו בשום מקור אחר. זה אוצר רוחני", אומר אוצֵר אוספי היהדות בספרייה
לא בכל יום מתגלה כתב יד בלתי מוכר של אחד מגדולי אנשי הרוח שקמו לעם היהודי, ובוודאי שלא פריט אותנטי בן יותר מ-400 שנה מתחום המיסטיקה והקבלה. מאות עמודים בכתב ידו של המקובל ר' מנחם די לונזאנו הגיעו בשנים האחרונות לספרייה הלאומית בירושלים - ולאחרונה הסתיים תהליך הנגשתם לציבור.
היצירה החשובה והנדירה עברה הליך שימור יסודי, נסרקה בצבע וכעת נגישה בקטלוג האינטרנטי של הספרייה (לחצו על Electronic Location). אוצֵר אוספי היהדות בספרייה הלאומית, ד"ר אביעד סטולמן, מספר כי בין 400 העמודים של כתב היד הנאה והמיוחד של לונזאנו ניתן למצוא קטעי דרש נדירים שלא הופיעו בשום מקור אחר - לא בדפוסים ולא באוצרות כתבי היד.
ביום ראשון ייערך בספרייה ערב העוסק בדמותו של המקובל, בהשתתפות חוקרים שיסקרו את תחנות חייו, עימותיו עם הממסד הרבני וייחודו של כתב היד.
כתב היד (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)
"שורשי המיסטיקה היהודית הם קדומים ביותר, עוד קודם להופעת ספרות ההיכלות לפני כאלפיים שנה", אומר סטולמן, "אך הקַבָּלָה - שהיא אחת מתורות הסוד היהודיות והעיקרית שבהן - התגבשה
בפרובאנס (דרום צרפת) ובצפון ספרד בשלהי המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13. בין התוצרים המפורסמים של תנועה זו הוא ספר הזוהר המיוחס על פי תוכנו לתנא רבי שמעון בר יוחאי. לדעת כמה חכמים וחוקרים, נכתב בידי ר' משה דה לאון (בספרד במאה ה-13). חוקרים רבים כיום סבורים שהזוהר נכתב בידי חוג מחברים.
"בעקבות גירוש ספרד, ניתן לזהות במאה ה-16 תסיסה אינטלקטואלית ותרבותית שבאה לידי ביטוי ביצירה בתחום ההלכה (ר' יוסף קארו ואחרים), הפרשנות והדרשה (ר' משה אלשיך ואחרים), המוסר והפיוט (ר' ישראל נג'ארה, ר' אלעזר אזכרי ור' שלמה אלקבץ), וגם בקבלה. במיוחד חשובה בהקשר זה קבלת ר' משה קורדובירו וקבלת רבי יצחק לוריא, שהתפרסם בכינויו האר"י, שפיתחו את תורתם בעיר צפת, ומשם התפשטה לשאר תפוצות ישראל".
מי היה ר' מנחם די לונזאנו?
לונזאנו היה איש רנסאנס, איש אשכולות הבקי בכל תחומי החוכמה. הוא נולד ב-1550 באיטליה או בקושטא, ובשנת 1575 עלה לירושלים. משם עבר לצפת ומאוחר יותר הגיע לטורקיה, למצרים ולאיטליה. בשנת 1618 חזר לירושלים ונפטר בה ב-1624. על אף שהיה חולה נכה וכמעט עיוור, לא נרתע מלחבר ספרים שבהם נהג לא אחת לתקוף את רבני דורו.
"דברי הביקורת של לונזאנו הסבו לו נזק רב. לעתים צונזרו דבריו והוא נאלץ לנדוד ממקום למקום בחוסר כל", אומר סטולמן. "למרות הכל, אין ספק כי היה מגדולי החכמים בדורו וסלל דרך עצמאית בכל מקצועות התורה, הקבלה, השירה והדקדוק".
לדברי האוצֵר, כתב היד של לונזאנו הוא אוצר רוחני שבו מופיע אוסף דרושים נדיר ביותר מכתבי ר' חיים ויטל ור' יוסף אבן טבול, מתלמידיו הבולטים של האר"י ומקור עיקרי לתורתו. אחד מקטעי הדרש שבכתב היד, שלא היה מוכר לפני כן, הוא המהדורה האחרונה של "דרוש אדם קדמון" של ר' חיים ויטל, שהוא החיבור היסודי והחשוב ביותר בכל קבלת האר"י. בחיבור זה מסביר ויטל את הצמצום ואת סדר האצילות הבא
בעקבותיו. זהו סידור מחודש של המטפיסיקה הקבלית-מיסטית, שכל ספרי המקובלים האחרונים מיוסדים עליו.
כתב היד עבר גלגולים שונים, ובשלב מסוים היה אצל ר' שלמה הכהן רבינוביץ, האדמו"ר מרדומסק, מגדולי החסידות במאה ה-19. הערותיו משולבות בגוף החיבור בכתב יד אשכנזי טיפוסי. המעבר של כתב היד ממצרים לארץ ישראל ואחר כך למזרח אירופה מעיד על אחד מן הצינורות שבהם עבר במאה ה-17 הידע הקבלי מצפת למזרח אירופה - ומאוחר יותר לחסידות.
כיום כמעט כל זרם ביהדות מושפע מהקבלה, שהשפיעה מאוד על חיי הרוח היהודיים. למעשה, הקבלה השפיעה על תחומים רבים - ההלכה והמנהג, פרשנות המקרא, התפילה והפיוט, ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
