"אסור לפחד מעימותים למען מטרה צודקת"

בטקס חלוקת פרסי "גלובוס הזהב" שהתקיים בשנה שעברה, נאבקו על פרס השחקנית הקומית הטובה ביותר, פיגורות נכבדות: מריל סטריפ, פרנסס מקדרמונד, אמה תומפסון ורבקה הול. בסופו של דבר, את הפסלון המיוחל ליקטה השחקנית הבריטית הפחות מוכרת סאלי הוקינס, על הופעתה ב"חופשייה ומאושרת". שם היא מגלמת מורה לונדונית ססגונית, צחקנית ואידיאליסטית המנסה ללמוד נהיגה.  

הוקינס עם "דב הכסף" בברלין. גורפת פרסים (צילום: GettyImages)

הוקינס קיבלה את הפסלון מידיו של ג'וני דפ, ולא הייתה מאושרת ממנה. "זה היה רגע מדהים", היא משחזרת בראיון, "בכלל לא חלמתי שזה מה שיקרה עם 'חופשייה ומאושרת'. כל מה שקרה לי עם הסרט הוא מתנה אדירה, ולא פנטזתי שאגיע לכאלה הישגים. הזכייה עדיין לא מרגישה לי אמיתית, אני מרגישה שזה קרה למישהו אחר".

שואבת פרסים

הוקינס קיבלה גם פרסים נוספים, כולל "דב הכסף" בפסטיבל ברלין, והזכיות הללו פתחו לה דלתות. היא עובדת בקצב מסחרר ורואים את זה השנה על המסכים: בבתי הקולנוע אפשר לראות אותה עכשיו בתפקיד מרכזי ב"פרח המדבר", בטלוויזיה נראה אותה בוויקנד ב"לחנך את ג'ני". בחמישי הקרוב מגיע תפקיד ראשי נוסף שלה: "איזה מין שוויון", דרמה קומית חדשה.

צפו בטריילר של הסרט "איזה מין שיוויון"

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/1110/1411101800min.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-540.MoviesHP-635.MovieArticles&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

"איזה מין שוויון" מסתמך על פרשיה אמיתית. בשנת 1968 קצו עובדות המתפרה של מפעל המכוניות פורד בעיר האנגלית דאגנהם בתנאי העסקתן ובניצול שלהן ויצאו למאבק. אחרי שהם נכשלו בהשגת שוויון זכויות העסקה לאלה של הגברים, הן הכריזו על שביתה. המאבק של בנות המפעל זכה לתהודה תקשורתית, והוא עשה בשעתו הרבה רעש משני צידי האוקיינוס האטלנטי.

הוקינס (34) מגלמת את ריטה החריפה והפיקחית, שמובילה את המאבק. "אהבתי את העובדה שהתסריט נלקח מהחיים, הנשים האלה אכן התקיימו וכך גם המסע שהן עברו", אומרת הוקינס. "האמת שלא ידעתי על השביתה הזו, אני מתביישת לומר, ולכן חשוב שיספרו את ההיסטוריה הזאת. אני מקווה שאנשים יתעניינו בסיפור הזה, ויהנו ממנו, כי השביתה של עובדות פורד היה הקטליזטור להרבה דברים".

מה למדת על דמות הפועלות?

"בעבודה שלי על התפקיד פגשתי שלוש נשים שהיו מעורבות בסיפור ועדיין חיות בדאגנהם. בזכות המפגש איתן הצלחתי להבין את החברות החזקה ביניהן. הן נשים ממוצעות, נורמליות, עובדות, מאוד מחוברות לאדמה, חכמות ומצחיקות ואני מקווה שזה מה שעובר בסרט. אלה הן נשים רגילות, שלא תכננו לקחת חלק במאבק הפוליטי הזה. הן פשוט ידעו שהמצב לא בסדר ורצו להחזיר לעצמן את האיזון".

הסרט גרם לשינוי בעמדותייך הפוליטיות?

"ההתנסות הזאת עשתה אותי יותר מודעת. היא אמנם לא שינתה את דעתי, אבל הוסיפה נופכים שכנראה תמיד היו שם והציתה אותם. אתה לא יכול להשתתף בסרט כזה, מבלי להרגיש את מה שהנשים האלה הרגישו ואתה לא יכול שלא יהיה לך אכפת מהמלחמה שלהן. זו האחריות שלך להיות מעורב אינטלקטואלית ונפשית, להרגיש את הקשר, ולהפוך את זה למאבק שלך, כי רק כך תוכל לתרגם זאת לסרט.

הוקינס עם מכונית של חברת פורד (צילום: GettyImages)

"לא יכולתי שלא לקבל השראה מהן, ומצאתי את עצמי שואלת מה אני יכול לעשות בחיים שלי ובדרך הקטנה שלי, להמשיך ולפעול. הבנתי שאסור לפחד מעימותים ומקרבות למען מטרות שהן צודקות בעיניך. אין משהו יותר חשוב מזה. זו זכות בסיסית אנושית ואוניברסלית. 'איזה מין שוויון' הוא סיפור על אפליה, שכולנו סבלנו ממנה בדרך זו או אחרת".

נשים עדיין מופלות לרעה?

"כל יום אתה קורא סיפורים על אפליית נשים. גברים מקבלים עדיין את המשרות עם המשכורות הכי גבוהות. זה נובע גם מהעובדה שנשים נוטות מסורתית להישאר במשרות שמשלמים עליהן פחות ולא מעריכים אותן מספיק. באופן כללי יש פערים גדולים מדי בחברה, ולא רק בין נשים לגברים.

הוקינס. עכשיו הגברים מבקשים ממנה חתימה (צילום: GettyImages)

"הבעיה היא שלא מדברים על כסף. אנשים מתביישים לדבר על זה, וככה המעסיקים שומרים על הפערים האלה. אנחנו הנשים אמנם התקדמנו דרך ארוכה, אבל יש עוד לאן ללכת. אסור להפסיק לשאול שאלות ולהלחם. אנחנו צריכות להמשיך לדחוף קדימה ויש הרבה מה לעשות".

טוב לי עם מייק

הוקינס היא בתם של סופרים ומאיירים לונדוניים של ספרי ילדים, ומהם היא שאבה את השקפת עולמם האופטימית והמשועשעת. " לאבא שלי יש חוש הומור מוטרף, ואילו היצירה של אמא יותר רכה ונשית", היא מדווחת.

בצעירותה, הוקינס התמכרה לסרטים משנות ה-40. סרטים בשחור לבן עשו לה חשק להיות שחקנית. היא למדה משחק, והופיעה בתיאטרון ובטלוויזיה (למשל בסדרה "הממלכה הקטנה"). בקולנוע היא כבר הספיקה לעבוד עם וודי אלן ("חלומה של קסנדרה") ועם מייק לי, איתו היא עשתה את "הכל לא כלום", "וירה דרייק" ו"חופשייה ומאושרת".  

הוקינס ולי. צמד חמד (צילום: MCT)

"מייק מאוד תובעני והוא עובד בצורה מיוחדת", היא מספרת, "הוא בא בלי תסריט ובונה אותו יחד עם השחקנים. סוג כזה של עבודה בהחלט מפחיד. זהו תהליך של שיתוף פעולה יצירתי ובמשך תקופה ארוכה אתה בונה את הדמות ואת מערכות היחסים שלה.

 בדרך כלל בסרטים אתה מקבל תסריט, ואתה צריך לציית לו ולתפקד כבובה על חוט. ולכן אני ברת מזל שהתאפשר לי בזכות מייק להשתמש בכל חלק של עצמי ושל המוח שלי".

הוקינס נעה עכשיו אחוזת תזזית, מהפקה אחת לשנייה, וסיימה לאחרונה חמישה סרטים, כולל עיבוד חדש ל"ג'יין אייר". "נהניתי להיות הדודה הרעה וללבוש את כל התלבושות התקופתיות", היא מדווחת ומברכת על התקופה הפורה, "היה לי הרבה מזל, כשאתה במקצוע הזה לפעמים יש תקופות מטורפות עם המון דברים בסביבה שקורים ואז אין כלום, שקט. היה לי מזל גדול".