טיסת אקספרס מוזיקלית

קליפ השבוע

בילדותי בשנות השמונים, כשבטלוויזיה היה רק ערוץ אחד ובשאר הערוצים היה "שלג", הייתי מכלה לא מעט דקות ארוכות בבהייה בשלג הזה, מדמיין כל מיני צורות בענני הנקודות וממציא דפוסים של תנועה בכאוס השחור-לבן. הפסקתי עם זה אחרי שראיתי את "פולטרגייסט".

לא תקלה טכנית. הקליפ של Balam Acab 

Balam Acab, נער בן 19 שיוצר מוזיקה בבית אך כבר סומן כהבטחה במגזינים ובלוגים שונים, יצר קליפ שלם שמורכב מהרעש הסטטי הזה בטלוויזיה. נכון, יש שיאמרו שמדובר באנטי-אמנות, והם כנראה צודקים. אבל הבהייה המתמשכת הזו בהפרעות הוויזואליות הופכת היפנוטית, ולאט לאט נדמה שבאמת יש איזה דפוס מאחורי המסך.

ארוחת החינם של השבוע

מה לנו ולברוס ספרינגסטין? הבחור הכל-אמריקאי הזה, מספר הסיפורים מהערים הנרקבות בארץ האפשרויות ההולכות ומידלדלות - למה שהוא יעניין אותנו בכלל? ובאמת, ספרינגסטין מעולם לא זכה בישראל למעמד לו זוכים זמרים אחרים בסדר הגודל שלו - לאונרד כהן, פול סיימון, ניל יאנג, או אפילו עוף מוזר כמו טום ווייטס.

בארץ, ספרינגסטין הוא בעיקר מוזיקאי של מוזיקאים. רוצה לומר, אחוז גבוה מאוד של מוזיקאים מאזינים לו, מול אחוז נמוך בהרבה של אנשים שאינם מוזיקאים. כותבי שירים רבים - שלמה ארצי, עמיר לב וזמרים יוצרים אחרים - מוצאים השראה בשירים של ספרינגסטין.

האלבום החדש של ספרינגסטין. אפשר להאזין לו במלואו

אז איך זה שלא חדר עמוק ללב הישראלי הרחב? אולי זה מפני שהשירים שלו הם באמת כל כך אמריקניים, נשענים על מסורות מוזיקליות וסיפוריות שלא גדלנו עליהן. אולי זו סתם בעיה של שיווק. כך או כך, מי שכן טרח ללכת נגד הזרם הישראלי ולהעמיק בקטלוג של ברוס הרוויח מספר סיפורים יחיד בדורו (וכדאי שילך גם אחרי טום פטי, עוד זמר אמריקאי ענק שזכה פה להצלחה שולית בלבד).

עכשיו מוציא ספרינגסטין את "The Promise", אוסף כפול של שירים מתקופות שונות, שלא שוחררו עד כה. אפשר להאזין לאוסף במלואו ב-NPR, עד יום שלישי. 

אמן השבוע

בימינו למוזיקאים ברוב העולם יש מסלול קבוע: הופעות, חזרות, הקלטת דמו, הפצתו במייספייס, פתיחת דף פייסבוק, הקלטת אלבום, סיבוב הופעות ודחיפת האלבום לכל מקום אפשרי, כתבות בבלוגים ומגזינים, וחוזר חלילה.

כמה נחמד ומרענן להיתקל בלהקה שעושה הכל אחרת. Cults הם צמד של בחור ובחורה, וזה פחות או יותר כל מה שאנחנו יודעים עליהם. אין להם מייספייס. אין להם פייסבוק. יש להם עמוד בנדקאמפ אחד עם שלושה שירים כל כך טובים, שהם הצליחו למשוך אליהם את תשומת לבם של מגזינים שונים ולסדר להם חימום ללהקות נהדרות כמו גולדפראפ, The Morning Benders ועוד. ומה נחמד, את שלושת השירים שלהם, פופ-סול עם קריצה לעבר, אפשר להוריד בחינם לגמרי בעמוד שלהם.

שמעתם השבוע משהו שהפיל לכם את האוזניות? ספרו לנו בתגובות, נשמח לשמוע.