יש אנדורו בישראל - סיבה טובה לביקור של אלוף

בתמונה העגומה של ספורט מוטורי בישראל בולט כבר שנים לטובה תחום אחד: אנדורו, תחרויות רכיבת שטח על-פני מסלול טבעי ברובו. מזה מספר שנים מתנהלת כאן ליגה מסודרת, המנוהלת ברמה גבוהה עם מגמת התמקצעות עקבית. עדות לטובה לכך היא ההשתתפות המכובדת של ישראלים באירוע הבינלאומי החשוב ביותר של השנה בתחום המדובר, "אנדורו ששת הימים" או בקיצור ISDE - מעין אולימפיאדת-אנדורו בהשתתפות נבחרות לאומיות מרחבי העולם, ורוכבים פרטיים המתחרים במסגרת מועדונים. האירוע של השנה נערך זה עתה במקסיקו, ולא פחות משישה רוכבים ישראלים - בשני מועדונים - ייצגו אותנו בכבוד. כל השישה סיימו את התחרות המפרכת ודורגו במקומות ה-8 וה-20 מבין 74 מועדונים.

הישגים אלה, מכובדים ככל שיהיו, לא מקרבים אותנו עדיין לצמרת העולמית, אך נראה כי חברי עמותת האנדורו הישראלית יודעים מה צריך לעשות כדי לשנות את התמונה. ולראייה, ההשקעה והמאמץ בשיפור הרמה, בדרך ליישור קו עם רמת התחרויות בחו"ל.

זריקת עידוד משמעותית למאמצים אלה הגיעה לא מכבר בדמותו של סאמולי ארו (Samuli Aro) מפינלנד, חמש פעמים אלוף העולם בין השנים 2002 ל-2008, וחמש פעמים חבר נבחרת פינלנד שזכתה ב-ISDE בין השנים 1999 ל-2006. ארו (35), שפרש מתחרויות בשנה שעברה, הגיע ארצה לאחרונה במסגרת תפקידו כשגריר בינלאומי של ק.ט.מ, יצרנית האופנועים עבורה שימש רוכב רשמי, ואשר עם אופנועיה השיג את ארבעה תארי האליפות האחרונים שלו.

ארו ביקר בישראל כאורח חברת מוטוספורט, יבואנית אופנועי ק.ט.מ בישראל, ובמשך ארבעה ימים אינטנסיביים התחכך ברוכבים מקומיים, העביר להם הדרכות, ובאופן כללי הראה מהי רכיבת אנדורו אמיתית בקצב של אלוף עולם. והיו סמוכים ובטוחים, כל מי שראה אותו מרחף על-פני השטח, נותר פעור פה. ולא פחות מרמת הרכיבה יוצאת הדופן, הרשימה נכונותו לרכב שעות ארוכות בתנאי חום מחניק, לענות בסבלנות לשאלות, להסביר שוב ושוב את משנתו ולתת מעצמו בנכונות מעוררת הערכה.

"אתם תותחים, נכון, אבל נסו בכל זאת לתת גם גז" (תצלום: רונן טופלברג)

במפגש שנערך עימו באחד הערבים, בין ימי ההדרכה והרכיבה, הכרנו את האלוף הפיני על כוס בירה, וכמובן ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע ממנו מה הסוד למהירות האדירה שלו בשטח, ומה דעתו על רוכבי ישראל. להפתעתנו התברר כי גם בשיא פעילותו, לא ניהל אורח חיים קונבנציונלי של ספורטאי-צמרת. לא קיים אימוני כושר כלשהם, אלא רק רכב עוד ועוד, ארבעה או חמישה ימים בשבוע. "זה כל האימון שהייתי צריך", הוא אומר.

זה המקום להסביר כי רכיבת אנדורו היא ספורט פיזי מפרך הדורש כושר גופני גבוה ביותר; מתברר כי לארו, למרות שאינו נראה כאתלט-על, יש ככל הנראה כושר טבעי שכזה. במפתיע התברר כי גם מזג האוויר החם והמעיק ששרר בעת ביקורו כאן, לא הפריע לו כלל, למרות מוצאו. "אני רגיל", אמר. "סבב האליפות העולמי כולל לא מעט מירוצים בתנאי חום לא קלים, ואף פעם לא היתה לי בעיה עם זה".

שאלנו את ארו מה הסוד של פינלנד, אשר מוציאה מתוך אוכלוסיה בסדר גודל דומה לישראל, מספר מדהים של אלופי-עולם בספורט המוטורי בכלל (פורמולה 1, ראלי) וברכיבת אנדורו בפרט, עם רוכבים ענקים נוספים כמו יוהא סלמינן ומיקה אהולה. לכך כבר לא היתה לו תשובה חד-משמעית. "עניין של תרבות ומסורת, אני חושב", הוא אומר בהיסוס. "ולשתות הרבה בירה", הוא מוסיף בחיוך.

הוא עצמו התחיל בכלל במוטוקרוס, ועבר לאנדורו בגיל מאוחר יחסית. ולגבי רוכבי ישראל? ארו מנסה להיות פוליטקלי קורקט ולהתנסח בעדינות, אבל בסופו של דבר אנו מבינים שיש הרבה מה לעשות והרבה מקום לשיפור. "אני יודע שהרמה של התחרויות כאן עולה כל הזמן", הוא אומר, "אבל זה לא מספיק. צריכים להתחרות יותר ברמה הבינלאומית, זו הדרך היחידה".

ביקור-הבזק של ארו הותיר את אותם רוכבי ישראל שהשכילו לפגוש אותו ולרכב לצידו נפעמים, עם תובנות חדשות וטיפים לרכיבה ממקור נדיר באיכותו - ומן הסתם גם עם מוטיבציה מחודשת להשתפר ורף חדש וגבוה לכוון אליו. אנחנו לעומת זאת, הבנו שאנו בדרך הנכונה להישגים ספורטיביים: גם אנחנו לא עושים כושר בכלל.