אין לאן לברוח

מאז ומתמיד התחרו מוזיקאי מטאל על התואר "מי הכי קשוח". חלקם משחקים את המשחק, וחלקם מעדיפים להישאר בחוץ. אבל אם בעתיד מישהו יחליט לדרג את הלהקות הקשוחות ביותר, אין ספק ש"דה דילינג'ר אסקייפ פלאן" תהיה בחמישייה הפותחת.

הופעה וקעקוע. "דה דילינג'ר אסקייפ פלאן בישראל" (צילומים: בן קלמר)

מדוע המקום המובטח בצמרת? הלהקה המפלצתית מניו-ג'רזי הגיעה אמש (ו') למועדון הבארבי בתל-אביב, אבל שלוש שעות לפני תחילת המופע, חברי הלהקה החליטו שהם חייבים לעטר עצמם בקעקועים חדשים בישראל. וככה הם הלכו כולם להתחדש בדיו טרי על זרועותיהם. זמן לא רב אחר כך, עם הניילונים הנצמדים שמכסים את הקעקועים החדשים, הם השתוללו, ניגנו והזיעו בשיא הכוח והעצבים.

שעה ו-20 של שכרון חושים

לא יותר משעה ו-20 דקות נמשך המופע של "דה דילינג'ר אסקייפ פלאן", אבל במשך הזמן הזה, חברי הלהקה שרפו לפחות אלף קלוריות כל אחד. הבלגן היה בשיאו. הם עמדו על המגברים, קפצו מהרמקולים, הגיעו עם הגיטרות עד לבר שממול לבמה וצרחו עם הקהל שהקפיד לעלות לבמה ולקפוץ חזרה לכאוס שבשורות הראשונות.

צלילי הבס הרעידו את הבארבי

ובתוך כל האנרגיה האינסופית הזו, חברי הלהקה ניגנו בווליום אדיר ובדיוק מרשים את המטאל המתוסבך והאינטנסיבי שלהם. כבר הרבה זמן שצלילי הבס לא הורגשו כל כך חזק מתחת לרצפת הבארבי. מי שלא שמע והזדעזע, יוכל להסתפק תמיד במראות.

מקום מובטח בחמישייה בפותחת של הלהקות הקשוחות

טעימה קטנה מהכאוס שעל הרחבה

מטאל אינטנסיבי ומדויק

יאללה בלגן